הגברת מעורבותם של הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל צריכה להעשות באופן וולונטרי בלבד. כך טוען פנחס קימלמן, יו"ר פורום מנהלי כספים בתעשייה בהתאחדות התעשיינים ומשנה למנכ"ל כספים באסם.
קימלמן מגיב בכך להמלצות ועדה מקצועית שמונתה במשרד האוצר, והמליצה לחייב את הגופים המוסדיים (קרנות השתלמות, קופות גמל, קרנות פנסיה וכדו') להיות מעורבים באופן פעיל בניהול החברות בהן יש להם אחזקות מהותיות. הוועדה המליצה בין השאר לחייב את הגופים המוסדיים למנות דירקטורים, להשתתף באסיפות כלליות של בעלי מניות ולגלות מעורבות בניהול החברה. עוד המליצה הועדה להטיל סנקציות כספיות על גופים מוסדיים שלא יפעלו בהתאם להמלצות.
קימלמן טוען, כי התאחדות התעשיינים מתנגדת לכך שהוועדה העוסקת בבחינת צעדים להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון, תציע אימוץ נהלים אשר יכבידו מאוד על החברות הציבוריות ועל הגופים המוסדיים מחד, ומאידך - יסתרו את חוק החברות ואת המלצות ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון.
להלן המלצות פורום מנהלי הכספים בהתאחדות התעשיינים אשר הועברו לד"ר אסף חמדני, יו"ר הוועדה לבחינת מעורבות הגופים בשוק ההון הישראלי, מטעם משרד האוצר.
חובת ההשתתפות וההצבעה - לדעת התאחדות התעשיינים, ההצעה לחייב גופים מוסדיים להשתתף ולהצביע, בנסיבות מסוימות באסיפות כלליות, כפי שמציעה הוועדה, הינה מכבידה (ותוטל לבסוף על העמיתים) ואינה לוקחת בחשבון את שיעור ההחזקה של הגוף המוסדי בחברה, את שיעור ההשקעה בחברה הספציפית ואת שיעור בעלי השליטה בחברה.
לדעת התאחדות התעשיינים, לגופים המוסדיים אין את היכולת ואין זה מתפקידם להשתתף בניהול הפעיל של החברה. המחוקק אינו חכם יותר מכוחות השוק ואין לו את הזכות להתערב על דרך הכפייה בשיקולי הגוף המוסדי. ההנחה היא, כי כוחות השוק יובילו לכך שהגופים המוסדיים ישקיעו בחברות טובות, שאם לא כן הם ימכרו את אחזקותיהן.
לדעת התאחדות התעשיינים, האיסור של הגופים המוסדיים להימנע מהשתתפות באסיפה הכללית אלא אם כן הגוף המוסדי נגוע בניגוד עניינים, כפי שממליצה הוועדה, מוגזם ופוגע בסמכות הניהול השוטף של הגוף המוסדי. התאחדות התעשיינים טוענת, כי אין זה סביר להטיל קנס אזרחי בגין הפרת חובת ההשתתפות, ההצבעה או הדיווח באופן גורף.
באשר להמלצת הוועדה להעלות את הרוב המיוחס לרוב של לפחות 50% מבעלי המניות שאינם בעל השליטה, טוענת התאחדות התעשיינים, כי הגדלת הרוב המיוחס לא תיטיב עם בעלי המניות בחברות ציבוריות ואף תפגע בהם. לדעת התאחדות התעשיינים, החקיקה הקיימת בנושאים אלו הינה מהמחמירות בעולם ואין מקום להחמיר אותה עוד יותר. לדעת התאחדות התעשיינים, החמרת כללי האישור תפגע בראש ובראשונה ביכולת החברות להתקשר בעסקות ראויות מהן יוצאת החברה נשכרת.
מינוי דירקטורים חיצוניים - התאחדות התעשיינים סבורה, כי המנגנון הראוי להבטחת ייצוג הגופים המוסדיים בדירקטוריון צריך להיוותר על כנו. לדעת התאחדות התעשיינים, אין לתת לגופים המוסדיים שייעודם ניהול תיקי השקעות את הכוח והסמכות להכריע במינוי דירקטור חיצוני וזאת מעבר לנקוב בדין. המסגרת המשפטית הנאותה לאימוצו של מנגנון אחר צריכה להיות וולונטרית ולא מנדטורית כפי שממליצה הוועדה.
ייצוג בדירקטוריון - לדעת התאחדות התעשיינים, המלצת הוועדה כי יש להקנות את סמכות המינוי לבעלי מניות המיעוט בלבד אינה סבירה ויוצרת אבסורד. מעבר לעובדה שההחלטה אינה מתחשבת בשיעור ההחזקה של בעלי מניות המיעוט, הרי שהיא אף מדירה את רגלם של בעלי השליטה מהיכולת להשפיע על מינוי דירקטור חיצוני.
הגברת השקיפות - לדעת התאחדות התעשיינים, יש לאמץ מדיניות של שקיפות רק במקרים מסוימים בהם ישנה השפעה משמעותית על הגוף המוסדי.
לדעת התאחדות התעשיינים, היעזרות הגופים המוסדיים בשירותיהם של גופים מקצועיים כפי שממליצה הוועדה, עלולה להיות בעייתית שכן גוף מקצועי לרוב יטה לקבל החלטות שמרניות ויבחר להמליץ על הצבעות "בטוחות", פרט לכך קיים חשש, כי העלויות של הגופים המקצועיים יגולגלו לבסוף על העמיתים.
עידוד מעורבות בתחומים נוספים - לדעת התאחדות התעשיינים, עידוד גופים מוסדיים לנקוט מעורבות פעילה כפי שממליצה הוועדה, עומדת בסתירה למאפייני ההשקעה כ"השקעה פיננסית" וזאת להבדיל מ"השקעה אסטרטגית".
שיתוף פעולה בין גופים מוסדיים - לדעת התאחדות התעשיינים, אין לאפשר שיתוף פעולה בין גופים מוסדיים מתחרים כפי שממליצה הוועדה, שעלול לפגוע בדיני ההגבלים העסקיים ולפגוע בעמיתים. שיתוף הפעולה ייצור ריכוזיות בשוק ההון ויעמוד בסתירה לרפורמה בשוק ההון אשר נועדה לבסס מבנה תחרותי בשוק.
מינוי דירקטור ע"י גוף מוסדי - לדעת התאחדות התעשיינים, אין לתת לגופים המוסדיים שייעודם ניהול תיקי השקעות את הכוח והסמכות (מעבר לקבוע בתקנונה של כל חברה ציבורית) להשתתף באופן פעיל בניהול תאגיד באמצעות מינוי דירקטורים מטעמם. התאחדות התעשיינים סבורה כי מינוי שכזה עלול לאפשר לגופים המוסדיים (הפטורים ממס הכנסה) לעסוק בעסק וזאת תוך ניצול עובדת היותם פטורים ממס הכנסה. מצב שכזה עלול ליצור תחרות בלתי הוגנת בגופים אחרים העוסקים באותו תחום ואינם נהנים מפטור ממס הכנסה.
פנחס קימלמן מציין, כי הגופים המוסדיים הינם משקיעים פיננסים נטולי מחויבות ו/או נאמנות כלפי החברה. גוף מוסדי מחזיק בדרך כלל את מניות החברה בשיעורים נמוכים יחסית, ולטווח זמן קצר. שהרי, מטרתם של הגופים המוסדיים הינה לגרוף רווחים פיננסים ולעבור להשקעות במניות אחרות, תוך התעלמות מוחלטת מהחלטות אסטרטגיות ארוכות טווח שעשויות לשפר את רווחיות החברה בטווח הארוך.
מאידך, משקיעים אסטרטגיים בעלי מחויבות לחברה (גם אם הם מיעוט) רואים את טובת החברה לנגד עיניהם, בכל טווחי הזמן. אם כן, נקודת המוצא לבחינת ההמלצות צריכה להיעשות על בסיס המוסכמה שתפקידם של הגופים המוסדיים הינו ניהול תיקי השקעות וזאת להבדיל מניהול תאגידים.