הממשלה דחתה היום בישיבתה את הצעת שר הביטחון, אהוד ברק, לדחות את הדיון ביישום מסקנות ועדת ברודט ולאשר את תוספת תקציב למשרד הביטחון על סך שבעה מיליארד שקלים.



בהחלטתם זו קיבלו השרים את הצעת ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לפיה יתקבלו מסקנות דו"ח ברודט.

ישיבת הממשלה קיימה דיון בנושא תקציב הביטחון מהשעה 10:00 בבוקר. הדיון עסק בדו"ח ברודט שקבע תנאים חדשים להסדרת תקציב הביטחון לעשר השנים הבאות.

על פי דו"ח ברודט הגדלת תקציב הביטחון תיעשה בתהליך של עשר שנים בהן ייקבע רב שנתי של חמש שנים ועוד חמש שנים אחריהן. על פי הדו"ח על מערכת הביטחון להתייעל בעשר השנים הבאות.



במהלך הדיון הסוער ביקש ברק תוספת תקציב ואף ביקש לדחות את הדיון במספר שבועות. גורמים בצבא טוענים כי כל התוספות שקיבלה צה"ל בשנה האחרונה נועדו להחזרת מלאים שבוזבזו במהלך המלחמה.

אולמרט: היו כשלים במלחמה אבל לא בגלל התקציב

ראש הממשלה ציין כי הייתה חוויה לא קלה במלחמת לבנון, שהיו בה לא מעט כשלים, אך רובם לא בשל תקציב, כך מוסר כתבנו חזקי עזרא."ניסיון להציג שכל הלקח מהמלחמה הוא תקציבי הוא מוגזם ומחריד. מי כמוכם אנשי הצבא יודע, לאחר שהיה לכם את האומץ לחקור את עצמכם לגבי כשלים וחולשות, לשים דברים בפרופורציות, אתם יודעים יפה שמשקל הכובד הרציני לא היה בעניין כלכלי כספי", הוסיף אולמרט.

לדבריו, בציבוריות הישראלית הקמת ועדות הפכה ללעג וקלס. "הציבור התרגל שמקימים ועדה ועוד ועדה, ועוד ועדה שתבחן את הועדה השנייה. ועדת ברודט אינה כזאת, היה בה הרכב ייחודי, אשר אני לא ידעתי איזה תוצאות הוא יוליד", אמר אולמרט.

הוא ציין כי מי ששומע את הדיון יכול לחשוב שהועדה רצתה לקצץ את התקציב, אך בעצם הועדה רצתה להגדיל את התקציב שלא היה כמוהו בישראל. בעניין תקציב 2008 אמר ראש הממשלה כי יתקיים דיון בנפרד, וכן הסמיך שרים לעניין זה. לסיום אמר רה"מ כי הוא ייאמץ את עיקרי דו"ח הועדה לבחינת תקציב הביטחון וכן את עיקרי ההמלצות בדו"ח.

ההמלצות:

משרדי הביטחון והאוצר ייסכמו ביניהם עד לתחילת 01/09/07 את הפרטים הנדרשים ליישום דו"ח הועדה, לרבות המכיניזם הנדרש לעיגונם. תקציב הביטחון לשנת 2008 ידון בין שרי האוצר והביטחון ויובא להכרעת רה"מ.

רה"מ הוסיף, "נעמיד לרשות צה"ל את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שיהיה מוכן לכל תרחיש איום בעתיד, נעשה כל מה שצריך כדי שתקציב 2008 יעבור. כל עכוב בתקציב פוגע בממשלה ובשירות הציבור".



יש לציין כי בישיבת הממשלה הבוקר לא דנה הממשלה בענין בתי הדין הרבניים מפאת קוצר הזמן.



"שר הביטחון, ברק ,הופתע מעובדות מסויימות בנושאי מלאים, סד"כ ואורך נשימה שנובעים מקצוצי התקציב המתמשכים בשנים האחרונות. כמו כן הופתע, שחלק מהתוכניות לעוצמתה העתידית של ישראל מתוקצבות באופן מינימליסטי, בניגוד למציאות האסטרטגית המתהווה" . כך עולה משיחות עם מקורביו וראשי מערכת הביטחון.



לתפיסתו של ברק, נדרשת תוכנית בניין כוח שתאפשר לצה"ל ולמדינת ישראל יכולת הרתעה, התראה והכרעה ולהביא לניצחון ברור וחד משמעי בכל מלחמה עתידית במתאר סביר. הניצחון במלחמה צריך להיות ברור, מהיר ומוכרע על אדמת האויב במינימום נזק לעורף.



במסגרת הזו נדרשים למערכת הביטחון:



· מערכת הגנה אקטיבית ליירוט טילים ורקטות מכל הסוגים. "הגנה רב שכבתית".(לתפיסת ברק תוך פרק זמן של 3-5 שנים ניתן להגיע למצב שרוב מוחלט של טילים לא יגיעו למטרות, והדבר שווה למרות השקעות העתק).

· שיפור יכולת התימרון- הגדלת הסד"כ+ שיפורי מיגון. (החזרת 2 מתוך מספר אוגדות אוגדות שהיו בעבר ופורקו). לכוחות התימרון צריך מיגון אקטיבי מודרני. ( כדאי לזכור שמדינת ישראל נמצאת בפחות מחצי משיא הסד"כ שלה בעבר).

· אורך נשימה לוגיסטי ומלאים להתמודדות גם ביותר מזירה אחת. (מלאים לחימושים מדוייקים, מטוסים, רק"מ וכו')

· "כוח צבאי אינו רק כלים וטכנולוגיה אלא קודם כל ביטחון עצמי ורוח לחימה"- אין כוח צבאי ללא אימונים- הגדלת כמות האימונים בהשתתפות כל הלוחמים, כולל באש חיה ברמת החטיבה והאוגדה , כפי שהיה בעבר.

· "הזרועה הארוכה"- במציאות האסטרטגית ישראל נדרשת לפעול הרחק מגבולותיה, בסביבה מורכבת, תוך כושר פגיעה ממוקד וכואב. (יש לזכור שברק בתקופתו כרמטכ"ל, דחף ופעל רבות לבניית יכולת ה"זרועה הארוכה").



ברק, מתבטא בהערכה רבה על הפעולות שנעשו בצה"ל בחצי השנה האחרונה בראשות הרמטכ"ל גבי אשכנזי, וחשוב לו ולמדינה לתת את הכלים לרמטכ"ל ואלופיו, שהניעו תהליכים חשובים וביצעו פעולות חשובות תחומי האימונים ורוח הצבא, כדי להמשיך בפעולותיהם.



ברק משבח את העבודה המקיפה והחשובה של ו. ברודט, ובראשם התקציב הרב שנתי, יחד עם זאת חשוב לבצע מס' פעולות שיבטיחו את התקציב הרב שנתי, כדי להפוך אותו מהצהרת עקרונות לא מחייבת לדפוס פעולה של הממשלה:



1. לעגן את נושא התקציב הרב שנתי בחקיקה שתגבר על חוקי התקציב השנתיים.

2. להבטיח שהתוספות הנדרשות יינתנו בחומש הראשון 2008-2012 ולא רק בחומש השני 2013-2017.

3. נדרש לקבוע מראש את הדרכים להתמודדות עם משברים העלולים לאיים על התקציב הרב שנתי, כמו מיתון חריף או מלחמה.

4. נדרשת התחייבות לכיבוד הסכמי עבר.

5. יש לקבוע מראש פרמטרים וכללי פעולה מוסכמים להתנהלות התקציב הרב שנתי.



לסיכום, תמיכת ברק בתקציב הביטחון ובדו"ח ברודט מותניית במימוש והטמעת עיקרי תפיסת הביטחון שהציג, ומימוש העקרונות לגבי התקציב הרב שנתי, באופן אמיתי.