השר לשעבר, דן מרידור, אמר בנאומו בבמה לחשיבה אסטרטגית של מכון לנדר כי הקבינט אמור לאמץ בשבועות הקרובים את דו"ח תפיסת הביטחון שגובש עבור ישראל, "סל האיומים על מדינת ישראל משתנה לנגד ענינו", אמר.
את הדו"ח גיבשה וועדה שמרידור עמד בראשה. השר שאול מופז ביקש ממנו לפני שלוש שנים ב2004, על דעת ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לעמוד בראש ועדה שתכתוב ותעצב את תפיסת ביטחון של מדינת ישראל. מרידור הקים את הועדה, בה היו כ 20 חברים.
לדברי מרידור, "סל האיומים שישראל ניצבת מולו משתנה לנגד עינינו. בעבר האיום היה צבאות של אויבים. צבאות מולם עמד צה"ל, צבא מול צבא. אבל היו מי שהחליטו לשנות את זירת המלחמה והוסיפו שני משורים חדשים: נשק כימי, ביולוגי וגרעיני והמישור השני מלחמת גרילה. למרות שהאיום הקונבנציונאלי קיים וצריך להתמודד איתו, חלקו בסך האיומים יורד וחלקם של האחרים עולה", ציין.
"הגוף היחיד הגדול בארץ שאין לו דרך לקבלת החלטות, זו הממשלה. למשרדים יש. למשרד הביטחון, למשרד החינוך ולשאר המשרדים יש דרך לתהליך קבלת ההחלטות. לכן מוכרחה להיות דרך שתעשה עבור הממשלה את עבודת המטה הזו", סיכם מרידור.
מרידור גילה כי הציג את הדו"ח למופז בימיו האחרונים כשר הביטחון לפני כשנה וחודשיים. מאז הוצג הדו"ח גם לשר הביטחון לשעבר עמיר פרץ ולרמטכ"ל לשעבר ,דן חלוץ, כשבועיים לפני המלחמה. לפני כשבועיים הדו"ח עמד לפני החלטה על אימוץ בידי הקבינט המדיני ביטחוני, אולם שר הביטחון החדש אהוד ברק ביקש לעכב את האישור. בשבועות הקרובים יובא הדו"ח לאישור הקבינט המדיני ביטחוני.
הדו"ח מונה 250 עמודים והוא מסכם שנה וחצי של עבודה. יש בו שלושה פרקים מרכזיים :האיום הלא קונבנציונאלי, הקונבנציונאלי והמלחמה בטרור. "אנחנו החלטנו להסתכל 10 שנים קדימה. אמרנו זו מסקנתנו, אבל כל שנתיים נא לבדוק את הנחות היסוד שלנו וכל חמש שנים לכתוב את תפיסת הביטחון של ישראל מחדש", אמר מרידור. מרידור ציין שהמסמך לא אמור לפתור את כל בעיות הביטחון של ישראל אולם הוא מסמך עקרונות לניהול הסיכונים בפניהם ניצבת מדינת ישראל".
את הדו"ח גיבשה וועדה שמרידור עמד בראשה. השר שאול מופז ביקש ממנו לפני שלוש שנים ב2004, על דעת ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לעמוד בראש ועדה שתכתוב ותעצב את תפיסת ביטחון של מדינת ישראל. מרידור הקים את הועדה, בה היו כ 20 חברים.
לדברי מרידור, "סל האיומים שישראל ניצבת מולו משתנה לנגד עינינו. בעבר האיום היה צבאות של אויבים. צבאות מולם עמד צה"ל, צבא מול צבא. אבל היו מי שהחליטו לשנות את זירת המלחמה והוסיפו שני משורים חדשים: נשק כימי, ביולוגי וגרעיני והמישור השני מלחמת גרילה. למרות שהאיום הקונבנציונאלי קיים וצריך להתמודד איתו, חלקו בסך האיומים יורד וחלקם של האחרים עולה", ציין.
"הגוף היחיד הגדול בארץ שאין לו דרך לקבלת החלטות, זו הממשלה. למשרדים יש. למשרד הביטחון, למשרד החינוך ולשאר המשרדים יש דרך לתהליך קבלת ההחלטות. לכן מוכרחה להיות דרך שתעשה עבור הממשלה את עבודת המטה הזו", סיכם מרידור.
מרידור גילה כי הציג את הדו"ח למופז בימיו האחרונים כשר הביטחון לפני כשנה וחודשיים. מאז הוצג הדו"ח גם לשר הביטחון לשעבר עמיר פרץ ולרמטכ"ל לשעבר ,דן חלוץ, כשבועיים לפני המלחמה. לפני כשבועיים הדו"ח עמד לפני החלטה על אימוץ בידי הקבינט המדיני ביטחוני, אולם שר הביטחון החדש אהוד ברק ביקש לעכב את האישור. בשבועות הקרובים יובא הדו"ח לאישור הקבינט המדיני ביטחוני.
הדו"ח מונה 250 עמודים והוא מסכם שנה וחצי של עבודה. יש בו שלושה פרקים מרכזיים :האיום הלא קונבנציונאלי, הקונבנציונאלי והמלחמה בטרור. "אנחנו החלטנו להסתכל 10 שנים קדימה. אמרנו זו מסקנתנו, אבל כל שנתיים נא לבדוק את הנחות היסוד שלנו וכל חמש שנים לכתוב את תפיסת הביטחון של ישראל מחדש", אמר מרידור. מרידור ציין שהמסמך לא אמור לפתור את כל בעיות הביטחון של ישראל אולם הוא מסמך עקרונות לניהול הסיכונים בפניהם ניצבת מדינת ישראל".