"על המ"מ לנווט את חייליו אל המולדת"

מרכז אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, יואל מהרשק, אינו מופתע מנתוני ההשתמטות מגיוס לצה"ל, ובמקביל מביע התנגדות למדיניות הסנקציות נגד משתמטים, אותה מנסה ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל האלוף אלעזר שטרן לקדם.<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

לדבריו כאשר הנוער רואה את הפערים המתחדדים בחברה הישראלית, ואת האלימות הפושה ברחובות אין פלא ש-45% ממנו ענה בחיוב לשאלת סקר אודות מוכנותו לעזוב את הארץ.

לדבריו "הפתרון טמון בחינוך. צריך לשמור על צבא חובה. צבא העם. עם אחד גיוס אחד. צריך להגביר את המוטיבציה ולהגיע לתלמידי י"א וי"ב להגיע לשכבות החלשות מהן מגיעה הנשירה וההשתמטות". מהרשק סבור עוד כי יש לאפשר שירות לאומי כחובה למי שאינו יכול להתגייס. "צה"ל משחרר מסיבות שונות ואז חייבים לבצע שירות לאומי".

לדבריו על הציבור להפנים כי השירות הצבאי עולה בקנה אחד עם הצלת העם מסכנה לאבדן נפש ו"כל עוד יש חשש לחיי אדם לא יתכן שמי שמסוגל לשרת לא ישרת".

"בתנועה הקיבוצית כרטיס הכניסה הוא שירות בצה"ל. 91% מהבנים מתגייסים וכשמונים אחוזים מתגייסים ליחידות קרביות. אצלנו זה הערך הגדול ביותר שישנו", אומר מהרשק השב אל ערכי החינוך גם בשורות הצבא: "תפקיד המ"מ הוא לנווט את חייליו למולדת. הפיקוד בצבא צריך להשקיע הרבה כדי לגלות את זהות המולדת ולהתחיל את זה כבר בכיתות י"א י"ב. צריך לשים דגש לנושאי הליבה של המדינה, לחזק את הלכידות. סקר גילה שהמתנחלים והקיבוצניקים בהם יש את אלמנט הלכידות ולכן הם התורמים ביותר. האמונה, החזון והאידיאולוגיה הם המובילים".

"גובה האדם הוא כגובה האתגר", אומר מהרשק ומדגיש את חשיבות המכינות הצבאיות שהחלו כתופעה בציבור הדתי והועתקו על ידי תנועת המושבים, הקיבוצים ומגזרים חילוניים אחרים. יש במכינות יעד – לתת. זה נותן משמעות בחיים. צריך לסחוף את בני העיר, בעיקר אלה שבשוליים. להשקיע בתנועות הנוער".

לדבריו כדי לעודד ולהגביר את המוטיבציה בקרב בני הנוער יש להפנים את חשיבותו של צה"ל כמגן המולדת. לעומת זאת לטענתו "כשמתחילים בסנקציות מגיעים למדינת משטרה ולחלוקת משכורות", הוא אומר ושולל את הענישה אותה מציע ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל האלוף שטרן.