ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2006 הסתכמה ב-52.8 מיליארד שקלים - כך עולה מדו"ח מסכם של ההוצאה הלאומית לחינוך בשנים 2003-2006.
סך כל ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2006 במחירים קבועים עלתה ב- 2% לאחר ירידה מצטברת של 2% בשנים 2003 עד 2006ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה בשנת 2006 ב- 52.8 מיליארד ש"ח, המהווים 8.3% מהתוצר המקומי הגולמי. על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים, ממוסדות החינוך הקדם-יסודי עד למוסדות להשכלה גבוהה, הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים ולספרי לימוד וכד', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד.
ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך (סך כל ההוצאה למעט ההשקעה בנכסים קבועים), במחירים קבועים, עלתה בשנת 2006 ב- 2%, לעומת שנת 2005 , שבה הייתה ירידה של 1%.ההוצאה השוטפת לחינוך לנפש בשנת 2006 נשארה ללא שינוי (לאחר ירידה של 2% בממוצע בשנים שקדמו לה).
בהשקעות בנכסים קבועים (מבנים לבתי ספר וציוד), במחירים קבועים, נרשמה עלייה של אחוז אחד בשנת 2006 וזאת לאחר ירידה של 8% בממוצע לשנה ב-2002-2005. יצוין שהירידה בשנים אלה נבעה בעיקר מצמצום בהשקעות בנכסים קבועים ע"י הרשויות המקומיות.
ההוצאה הלאומית לחינוך לפי מגזר מבצע
בשנת 2006 רוב שירותי החינוך (87%) סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, הרשויות המקומיות ובמוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שרוב מימונם מהממשלה (האוניברסיטאות, רשת "אורט", רשת עמל וכו'). ערך השירותים שניתנו במוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שעיקר מימונם ממקורות פרטיים, היה בשנת 2006 3% מההוצאה הלאומית לחינוך.
חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי, כגון: שירותים בגני ילדים, שיעורים פרטיים (כולל שיעורי השלמה לתלמידי בתי ספר יסודיים), קורסים למבוגרים, ספרי לימוד וכו' הסתכם ב- 10%.
מימון ההוצאה הלאומית לחינוך
בשנים 2004-2005 מומנו 75% מההוצאה לחינוך על ידי הממשלה והרשויות המקומיות- אחוז נמוך יחסית למימון בשנים קודמות שהסתכם ב-78% בממוצע. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית באמצעות תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד וכו', וכן מתרומות ומענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל.
נתונים מפורטים על מימון ההוצאה לפי דרג חינוך לשנת 2003, מראים כי הממשלה והרשויות המקומיות מימנו 97% מההוצאה השוטפת לשירותי החינוך היסודי, 75% מההוצאה על בתי ספר על-יסודיים ו- 78% מההוצאה על מוסדות חינוך קדם-יסודי.
עוד מימנו הממשלה והרשויות המקומיות 78% מהוצאות האוניברסיטאות (ללא מחקרים המתוקצבים בנפרד) ו-60% מההוצאה של מוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומוסדות חינוך על-תיכוניים.
משקי הבית מימנו 20% מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2003, על ידי קניית שירותי חינוך ממוסדות ציבוריים וכן שירותים, ספרי לימוד וצורכי כתיבה מגופים עסקיים. תרומות ממשקי בית וממוסדות בארץ ובחו"ל מימנו 1% מההוצאה הלאומית לחינוך. עיקר התרומות היו מיועדות לאוניברסיטאות.
ההוצאה הלאומית השוטפת לפי דרג חינוך
ההוצאה השוטפת למוסדות חינוך קדם-יסודי, לבתי ספר יסודיים (כולל שיעורי השלמה) ותיכונים (כולל שיעורים פרטיים) הגיעה בשנת 2003 ל- 65% מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך – מכלל זה 10% הופנו למוסדות חינוך קדם-יסודי (מגיל שלוש), 29% למוסדות חינוך יסודי ו- 26% למוסדות חינוך תיכוניים, כולל חטיבות ביניים. ההוצאה למוסדות חינוך על-תיכוניים ולמוסדות להשכלה גבוהה הגיעה ל-23% מההוצאה השוטפת לחינוך. סה"כ 44.0 מיליארדי ש"ח.
12% הנותרים מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך, הם הוצאות למינהל שירותי חינוך ולסוגים אחרים של שירותי חינוך, כגון: קורסים למבוגרים, לימוד עברית וחינוך מבוגרים, לימוד בישיבות וכן הוצאות לרכישת ספרי לימוד וצורכי כתיבה.
ההוצאה הלאומית השוטפת לפי סוג ההוצאה
בשנת 2006, 74% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך היו הוצאות עבודה, 18% הוצאות על קניות של סחורות ושירותים ו-8% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.