נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, רואה בקצבה שאותה החליט ראש הממשלה, 550 שקלים להעביר לכל זוג של ניצולים "מעט מדי ומאוחר מדי".
הוא מציין בדבריו שמדובר בסכום שיועבר רק בשנת 2011 ועד אז, כדבריו שליש מציבור הניצולים כבר לא יהיה בין החיים. "אם זה אומר שזה יבטיח חיים וכבוד לניצולים שסבלו שבעה מדורי גהינום, איבדו את הרכוש ואת המשפחות, אני מסופק".
לשאלת המראיין, בני טוקר, מתייחס פלוג גם להחלטה לכלול עולים מחבר המדינות בקבלת התקציב, עובדה שמפחיתה מהסכום שיקבל כל ניצול וניצול. הוא מסביר את הקטגוריות של הניצולים ועל פיהם מתקבל הסכום. לדבריו, במעגל הראשון של אותם שניצלו ממוות ישנם כשמונים אלף, מעגל נוסף הוא של כאלה שברחו למזרח הרחוק ולברית המועצות והצילו את חייהם ומוגדרים כנפגעי שואה, ולמרות שגם הם סבלו את מוראות השואה הם בגדר של 'נפגעי שואה' ואין לשכוח שאותם שהיו במחנות הריכוז נפגעו יותר וכך יש להתייחס אליהם. סבור פלוג.
בדבריו מביע פלוג הערכה לוועדה הפרלמנטארית שדנה בעניינם של הניצולים, על ששמה על השולחן את מצוקתם הכלכלית הנפשית והרפואית. "זה חשוב מאוד שהוועדה הייתה והדברים הובאו בפני השרים, אבל הפתרונות אינם מספיקים. צריך לשבת ולחשוב מה הם הפתרונות המספיקים".
על פערי הפיצוי המתקבלים בין מי שמקבל פיצוי מגרמניה לבין מי שמקבל פיצוי מישראל אומר פלוג כי "מי שמקבל לפי החוק הגרמני, גם יהודים בארץ ממוצא גרמני, מקבלים רנטה מינימאלית מגרמיה בסך 2550 שקל (440 יורו) מגרמניה ואילו מי שמקבל מהארץ מקבלים 1040 שקל. מדינת ישראל ויתרה בשם הניצולים על הזכות לתבוע את גרמניה, ולקחה על עצמה לשלם במקום גרמניה לניצולים וכך היא משלמת פחות מחצי. לפעמים מדובר באחים שהיו במחנה עקורים בגרמניה שאחד הגיע לארצות הברית ואחד הגיע לישראל, אותו שהגיע לישראל יקבל 40 אחוזים מאחיו שבארצות הברית".