שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר תוקפת את הגדרתה של מכללת יהודה ושומרון באריאל כמרכז אוניברסיטאי. תמיר אף מחריפה את דבריה הבוקר ואומרת כי שימוש במונח 'אוניברסיטאי' אינו אלא הטעיית הציבור. לעומת זאת מכתב ברכה על השדרוג בחתימתם של 400 פרופסורים מרחבי העולם ועוד עשרות בכירי אקדמיה מהעולם מונח על שולחנם של ראשי המרכז.

על מנת להבהיר את חילוקי הדעות שוחח שר האוצר לשעבר, יגאל כהן אורגד, המכהן כיו"ר הועד הפועל של המרכז האוניברסיטאי באריאל, ביומן ערוץ 7.

 

כהן אורגד קובע כי "לא המכללה באריאל היא שהכריזה על עצמה כמרכז אוניברסיטאי, אלא הועד האקדמי קבע שהחל מ-ח' באב אנחנו רשאים להשתמש במושג אוניברסיטה או אוניברסיטאי. זה לא שהגוף עצמו מכריז על עצמו אלא שהוא עומד במבחנים ומוכרז עליו ככזה".

 

לדבריו צודקת שרת החינוך יולי תמיר בכך שהמועצה להשכלה גבוהה לא הגדירה את המכללה בתואר האוניברסיטאי. אולם זאת כיוון שההחלטה לא התקבלה על ידיהם, אלא על ידי המועצה המקבילה המתייחסת למוסדות ביהודה ושומרון.

 

הוא מציין בדבריו כי לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה לא הסכימה לדון במתרחש ביו"ש הוקמה המועצה המקבילה העוסקת במוסדות שביו"ש.

 

עוד מוסיף אורגד ואומר כי "התחייבנו מראש, לפני שהובא עניינינו בפני הממשלה, שבמשך חמש שנים לא נבקש השוואת כספים לתקציבי האוניברסיטות, אלא נמשיך לתפקד כמכללה מבחינה כלכלית. זאת בשל מצבן הכלכלי הקשה של האוניברסיטאות". הוא מציין שאת הדרישה לכך הציגה בפני אנשי המכללה שרת החינוך באותם ימים לימור לבנת.

 

לדבריו הגדרתה של המכללה כאוניברסיטה אינה אלא "מימוש אקדמי של החלטת ממשלה שבראשה עמד אריאל שרון והמשנה שלו היה שמעון פרס", הוא מציין אורגד ורואה בכך ראיה שלא עמדה פוליטית כזו או אחרת היא שתשנה את ההחלטה אם לקבל את ההגדרה אם לאו.

 

במשך שלוש השנים הקרובות עומד המרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה במבחן. אם יעמוד המרכז בסטנדרטים המתבקשים, ושנקבעו על ידי הגופים במקובלים הרי שיהפוך אוניברסיטה לכל דבר.

 

אורגד מקפיד שלא לחשוד בדבריו בשרת החינוך בכך שהיא פועלת משיקולים פוליטיים בגלל מיקומו של המרכז האוניברסיטאי. כמו כן הוא מציין שקיים בין מכללת יו"ש לאוניברסיטת תל אביב שיתוף פעולה הדוק מזה שנים. בכך הוא שולל את החשש שמאחורי התנגדותה של פרופ' תמיר להגדרת המכללה כמרכז אוניברסיטאי עומד עצם היותה של תמיר חלק מהסגל הבכיר של האוניברסיטה בתל אביב, וקיומו של חשש מצידה לפגיעה במעמדה של אוניברסיטת תל אביב.