החל משנת 2003 ניכר צמצום דרסטי בהיקף ההכשרה המקצועית למובטלים בישראל. נוסף על כך צומצם היקף הקצבאות המשולמות בזמן הלימודים, דבר שגרם לירידת מספר המשתתפים בקורסים ביותר ממחצית, כך עולה ממחקר שנערך בבנק ישראל.
בשנת 2006 ירד מספר המשתתפים בקורסי ההכשרה המקצועית ירידה נוספת של למעלה מ-40 אחוזים. צמצום ההכשרה המקצועית נבע לא רק משיקולי חיסכון, אלא גם מהבנה כי מערך ההכשרה המקצועית כפי שהוא הופעל בעבר לא היה יעיל די הצורך. לפיכך מושם הדגש עתה בתוכניות קטנות, המותאמות לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה המטופלת (חרדים, עולים מקווקז ומאתיופיה, בני מיעוטים) ומשלבות הכשרה במקצועות הנדרשים בשוק עם התנסות בעבודה מעשית.
לדברי עורכי המחקר, עליית רמת האבטלה בשלושת העשורים האחרונים של המאה העשרים במדינות המערב הביאה להתרחבות ההשקעה הממשלתית שלהן במערך ההכשרה המקצועית. לעומת זאת בישראל חלו בשנים האחרונות שינויים שגרמו לצמצום היקף ההכשרה המקצועית, למרות שיעורי אבטלה גבוהים.
עורכי המחקר הגישו רשימה של המלצות לשיפור מערך ההכשרה המקצועית בישראל:
1. יש להמשיך ולהרחיב בהצעת תוכניות הכשרה ייעודיות לאוכלוסיות שעשויות להפיק מהן תשואה גבוהה יחסית, ולשם כך יש לייעל את מערכת ההכשרה המקצועית ולהתמקד בקבוצות מובטלים בעלות סיכויי הצלחה גבוהים.
2. יש להפקיד את ביצוע ההכשרה בידי גורמים במגזר הפרטי, במימון ממשלתי, ובהדגשת המקצועות הנדרשים בשוק.
3. יש לשלב לימודים עיוניים עם התנסות מעשית במפעלים ובחברות במגזר העסקי.
4. יש להרחיב את מערך הכשרה מקצועית לאוכלוסיות ספציפיות – בני מיעוטים וחרדים – שמעורבותן בשוק העבודה פחותה, אך הפוטנציאל להתרחבותה גבוה. בתכנון ההכשרה ראוי להתחשב במאפיינים החברתיים והתרבותיים ובצרכים המיוחדים של אוכלוסיות אלה.
מאחר שנתוני הבסיס הם נמוכים, כל שינוי במידת המעורבות של אוכלוסיות אלה בשוק העבודה יהיה משמעותי ביחס למצב הנוכחי. אחד החסמים הבסיסיים להצטרפות למעגל העבודה בקרב אוכלוסיות אלה הוא העדר כישורים התואמים את דרישות שוק העבודה המודרני; לפיכך יש לכלול בהכשרה המקצועית לימודי מכינה המשלימים את ההשכלה התיכונית.
5. יש להדק את הקשר בין הכשרה להשמה לעבודה. לשם כך יש לתכנן הכשרה מקצועית בשיתוף עם המעסיקים, ולתמרץ את המפעלים לקלוט את מסיימי הקורסים.