בכתבה שהתפרסמה ביום ראשון האחרון בעיתון "אלקודס" נחשפו פרטים חדשים על תעשיית מנהרות ההברחות ברפיח.
בין היתר מצויין כי חציבת המנהרות היא מקצוע רווחי, ואלפי מובטלים באזור מוצאים בה פרנסה. ברפיח העוסקים בדבר קוראים לכל בעל מנהרה "ראיס' או קפטן. מלאכת חפירת המנהרה מסובכת, והיא התפתחה עם השנים. כעת מפקחים על הקמת המנהרות אנשים מרפיח שעוסקים בכך יותר מחמישים שנה, והיום הם מומחים במקצוע הזה.
כותב המאמר מספר כי "לאחר סיור בסימטאות השכונה הצפופה, זחלנו תחת הריסות של בית הרוס, והגענו לרחבה. הדליקו נרות על הקירות שהאירו חפירה מרובעת ברוחב מטר אחד, הנקראת 'עין' המנהרה. המנהרה הזו שייכת לאבו זיאד, בן 34, אב לשבעה ילדים. הוא עבד בבנייה בישראל, אך לאחר פרוץ האלימות בין הצדדים בשנת 2000 הוא הפך לחסר פרנסה. באותו הזמן, התרחב ענף הברחת הנשק בעיר כמקור הכנסה חלופי... אבו זיאד אומר: החלטתי לחפור מנהרה".
על פי המאמר, "תיכנון מסלול המנהרה הוא השלב הקשה ביותר. ראשית יש למצוא מקום מתאים לקצה המנהרה בצד המצרי, ואחר כך יש למצוא מקום לפתיחת המנהרה בתוך בית פרטי. אז צריך למצוא חוצבים אמינים, שישמרו על שתיקה.
"אבו זיאד מבהיר: למרות כל זאת, חפירת מנהרות היא עדיין עבודה מסוכנת, בעיקר בגלל סכנת התמוטטות המעבר. זה קורה בגלל אופי האדמה כאן, שהיא חולית וסופגת מים בקלות.
"אבו זיאד ושבעה מחבריו, ותשעה שותפים אחרים בצד המצרי, עבדו חמישה חודשים בחפירת מנהרה שאורכה 900 מטר בין רפיח למצרים. בתחילת החפירה, היא צריכה להיות אנכית לעומק 12 מטר, ולעבור בין שכבות שונות של חול: קודם חול רך, אח"כ חול שחור... חול צהוב צפוף ואדמה אדומה, ולבסוף מגיעים לשכבת חול רך שבה המנהרה יכולה להימשך אופקית, אך לא בקו ישר כדי להימנע מהתמוטטות פתאומית.
"החפירה תחת האדמה קשה מאוד, כמעט שלא נכנס אוויר במעבר, והחום גבוה מאוד... לעתים החוצבים צריכים לנוח למספר ימים... בעת חפירת המנהרה, חופרים פתח אל פני האדמה בכל 300 מטרים, כדי לאפשר כניסת אוויר, ובכדי להעביר סימן לצד המצרי על כיוון המנהרה..."
"המנהרות משמשות להברחת כל סוגי "הסחורות": נשק, תחמושת, סמים, סיגריות, וכן כלות מצריות המנועות מלהצטרף לבעליהן הפלשתינים... בזמן הלחימה בין חמאס ופתח, הפכו כלי הנשק לסחורה הרווחית ביותר ברצועת עזה... אבו זיאד אומר: העברתי כל דבר: נשק, תחמושת, מטענים, סמים, סחורות ואפילו אנשים.
"כמו כן, בעל המנהרה משכיר אותה למבריחים אחרים, העשויים להיות פעילים או מבריחי סמים, או אנשים רגילים, תמורת חמשת אלפי דולרים ללילה. בעל הבית [אלרייס] גובה 25% מערך הסחורה המוברחת בשוק המצרי, בנוסף לשכר על כל העברה... בלילה אחד של העברה טובה אפשר להעביר מטען של 1200 רובי קלצ'ניקוב, שכל אחד מהם נמכר בחמש מאות דולר בשוק המצרי, ובעזה מחירו מגיע ל-2500 דולר, במיוחד בעת העימותים בין פתח וחמאס. אבו זיאד אומר: השכר שאנו מקבלים על כל רובה הוא 400 דולר.
אנשים אלה מתעניינים ברווחים יותר מאשר באידיאולוגיה, ולכן הנשק לא מוברח מסיבות פוליטיות אלא כספיות...
אם הישראלים או המצרים יגלו את המנהרה של אבו זיאד, הם יסגרו אותה או יהרסו אותה. הוא אומר: במקרה כזה, אתקן אותה או אחצוב מנהרה חדשה... "מאז השתלטות חמאס על עזה, משגשגת תעשיית המנהרות ומספרן עלה... הפרשנים אומרים שחמאס פיקחה על המנהרות כדי לאסוף ארסנל של נשק..."
את הכתבה תירגמה סוכנות "מבט לתקשורת פלשתינית.
בין היתר מצויין כי חציבת המנהרות היא מקצוע רווחי, ואלפי מובטלים באזור מוצאים בה פרנסה. ברפיח העוסקים בדבר קוראים לכל בעל מנהרה "ראיס' או קפטן. מלאכת חפירת המנהרה מסובכת, והיא התפתחה עם השנים. כעת מפקחים על הקמת המנהרות אנשים מרפיח שעוסקים בכך יותר מחמישים שנה, והיום הם מומחים במקצוע הזה.
כותב המאמר מספר כי "לאחר סיור בסימטאות השכונה הצפופה, זחלנו תחת הריסות של בית הרוס, והגענו לרחבה. הדליקו נרות על הקירות שהאירו חפירה מרובעת ברוחב מטר אחד, הנקראת 'עין' המנהרה. המנהרה הזו שייכת לאבו זיאד, בן 34, אב לשבעה ילדים. הוא עבד בבנייה בישראל, אך לאחר פרוץ האלימות בין הצדדים בשנת 2000 הוא הפך לחסר פרנסה. באותו הזמן, התרחב ענף הברחת הנשק בעיר כמקור הכנסה חלופי... אבו זיאד אומר: החלטתי לחפור מנהרה".
על פי המאמר, "תיכנון מסלול המנהרה הוא השלב הקשה ביותר. ראשית יש למצוא מקום מתאים לקצה המנהרה בצד המצרי, ואחר כך יש למצוא מקום לפתיחת המנהרה בתוך בית פרטי. אז צריך למצוא חוצבים אמינים, שישמרו על שתיקה.
"אבו זיאד מבהיר: למרות כל זאת, חפירת מנהרות היא עדיין עבודה מסוכנת, בעיקר בגלל סכנת התמוטטות המעבר. זה קורה בגלל אופי האדמה כאן, שהיא חולית וסופגת מים בקלות.
"אבו זיאד ושבעה מחבריו, ותשעה שותפים אחרים בצד המצרי, עבדו חמישה חודשים בחפירת מנהרה שאורכה 900 מטר בין רפיח למצרים. בתחילת החפירה, היא צריכה להיות אנכית לעומק 12 מטר, ולעבור בין שכבות שונות של חול: קודם חול רך, אח"כ חול שחור... חול צהוב צפוף ואדמה אדומה, ולבסוף מגיעים לשכבת חול רך שבה המנהרה יכולה להימשך אופקית, אך לא בקו ישר כדי להימנע מהתמוטטות פתאומית.
"החפירה תחת האדמה קשה מאוד, כמעט שלא נכנס אוויר במעבר, והחום גבוה מאוד... לעתים החוצבים צריכים לנוח למספר ימים... בעת חפירת המנהרה, חופרים פתח אל פני האדמה בכל 300 מטרים, כדי לאפשר כניסת אוויר, ובכדי להעביר סימן לצד המצרי על כיוון המנהרה..."
"המנהרות משמשות להברחת כל סוגי "הסחורות": נשק, תחמושת, סמים, סיגריות, וכן כלות מצריות המנועות מלהצטרף לבעליהן הפלשתינים... בזמן הלחימה בין חמאס ופתח, הפכו כלי הנשק לסחורה הרווחית ביותר ברצועת עזה... אבו זיאד אומר: העברתי כל דבר: נשק, תחמושת, מטענים, סמים, סחורות ואפילו אנשים.
"כמו כן, בעל המנהרה משכיר אותה למבריחים אחרים, העשויים להיות פעילים או מבריחי סמים, או אנשים רגילים, תמורת חמשת אלפי דולרים ללילה. בעל הבית [אלרייס] גובה 25% מערך הסחורה המוברחת בשוק המצרי, בנוסף לשכר על כל העברה... בלילה אחד של העברה טובה אפשר להעביר מטען של 1200 רובי קלצ'ניקוב, שכל אחד מהם נמכר בחמש מאות דולר בשוק המצרי, ובעזה מחירו מגיע ל-2500 דולר, במיוחד בעת העימותים בין פתח וחמאס. אבו זיאד אומר: השכר שאנו מקבלים על כל רובה הוא 400 דולר.
אנשים אלה מתעניינים ברווחים יותר מאשר באידיאולוגיה, ולכן הנשק לא מוברח מסיבות פוליטיות אלא כספיות...
אם הישראלים או המצרים יגלו את המנהרה של אבו זיאד, הם יסגרו אותה או יהרסו אותה. הוא אומר: במקרה כזה, אתקן אותה או אחצוב מנהרה חדשה... "מאז השתלטות חמאס על עזה, משגשגת תעשיית המנהרות ומספרן עלה... הפרשנים אומרים שחמאס פיקחה על המנהרות כדי לאסוף ארסנל של נשק..."
את הכתבה תירגמה סוכנות "מבט לתקשורת פלשתינית.