רצפת פסיפס מהמאה ה-6 לספירה נתגלתה השבוע, במהלך חפירות יבנה - ים הנערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר של אוניברסיטת תל אביב מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, כחלק מחפירות במקום המתקיימות מאז שנת 1992. בין היתר הממצאים הרבים שנתגלו עד כה, היו גם שרידי האחוזה של הקיסרית הביזאנטית אודוקיה.
בחודש יולי 2007 החלה העונה השביעית של החפירות הארכיאולוגיות בגן הלאומי יבנה-ים הנמצאת על שפת ים-התיכון במרחק של כ – 15 ק"מ מדרום ליפו ומצפון לאשדוד, כ- 1.5 ק"מ מדרום לקיבוץ פלמחים.החפירה התרכזה ברצועה שבמרחק של כ – 60 מ' מהמכלול שתואר לעיל על מנת לבדוק את המרקם היישובי ולעמוד מקרוב על אפשרות הקשר עם פעילותו של פטרוס האיברי במקום.
החפירה הניבה תוצאות מרהיבות בעיקר בשני תחומים, התחום הכלכלי ומסגרת המגורים. בחלק המזרחי של השטח שנבדק נחשפו שרידי מחסנים הכוללים פיטסים/דוליה הטמונים בתוך הרצפות וחדרי איחסון גדולים ובהם כלים רבים שהושמדו בשלהי העת העתיקה.
בצדו המערבי של השטח שנחפר השנה נתגלו שרידיה של וילה מהתקופה הביזאנטית ובה אולם קבלה או אוכל המעוטר ברצפת פסיפס. גודלו של האולם כ- 7 X 5 מ' ולצדו היו חדרי כניסה וחצר פנימית ובה רצפת טיח חזקה שעליה ובתוכה נתגלו כלים תמימים באתרם. רצפת הפסיפס נשתמרה רק בחלקה, אך זה כבר מצביע הן על האיכות הגבוהה והן על העדר דגמים פיגוראטיביים. בשולי הצפה היו מספר רצועות מסגרת המעוטרים בדגם החבל הקלוע ואילו במשטח המרכזי היה מדליון רחב ידיים המחולק למספר סגמנטים באמצעות רצועות של דגם המיאנדר (קו שבור זוויתי) המורכב מרצועות אדומות וצהובות. במשטחים שנוצרות מהחלוקה הזאת היו דגמים של עצי פרי וסלי פירות.
ארבע הפינות שנוצרו בין המדליון המרכזי למסגרת הריבעית היו מעוטרים ככל הנראה בכלי לאיחסון יין (אמפורה) שממנו צומחים שריגי גפן ואשכולות ענבים. הדגם הזה נשתמר בשלמותו בפינה אחת בלבד, ואילו בפינה נוספת השתמר רק הבסיס המשולש שלו. האפמורה שהשתמרה מזכירה את האמפורות הרומיות העדינות, שידיותיה הן בצורת וולוטות (קווים מסתלסלים) והגוף מעוטר צילוע לכל גובהו. הדגמים שבפסיפס ועיצובו מאפשרים לתארכו ולמאה השישית לספירה, תאריך שנתמך במלואו על-ידי הקרמיקה והמטבעות שנמצאו באותו מכלול.
במהלך החפירות, מאז 1992 , נתגלו גם שרידי יישוב משלהי תקופת הברזל (המאה השביעית לפני הספירה), התקופה הפרסית (מאות שישית-רביעית לפני הספירה), התקופה ההלניסטית, ובעיקר שרידי החורבן שנגרם על-ידי הכיבוש החשמונאי של היישוב (שלהי המאה השנייה לפני הספירה), התקופה הביזאנטית (מאות חמישית עד שביעית לספירה) והתקופה האיסלאמית הקדומה (מאן שמינית עד אחת-עשרה לספירה).
באוניברסיטת תל אביב מציינים כי בכל התקופות הללו מדובר ביישוב משגשג שהיה מרוכז מסביב לנמל שלו, שהיה מקור פרנסתו העיקרי ובכך להיחשף לעולם הים-תיכוני. הממצאים הרבים לאורך כל התקופות הללו המצביעים על קשרי תרבות ומסחר ערנפים עם מצרים, לבנון, קפריסין, אסיה הקטנה והאיים היווניים.
בחפירה משתתפים מתנדבים מהארץ ומחו"ל כולל משלחת מטעם האקדמיה של רפובליקת גאוגריה. החפירה מהווה מסגרת למספר מצומצם של תלמידי הקורס "ארכיאולוג חופר" של החוג לארכיאולוגיה וחפירה לימודית לשתי תלמידות מהחוג הזה.
פרופסור משה פישר, העומד בראש המכון לארכיאולוגיה, מציין כי האתר הארכיאולוגי יבנה-ים נמצא בתחומו של גן לאומי מוכרז אך מאחר והוא לא מוגן על-ידי מערכת בקרה כל שהיא. "אני צופה שבעוד מספר שנים לא יהיה זכר לשרידים העתיקים שבאתר. פרוייקט החפירות יבנה-ים מנסה להציל חלק מהעתיקות אך גם להתריע על הסכנה שבשמירת האתר הזה" אומר פרופ' פישר.