גבר הנוטה להתפרצויות זעם במשרד, ככל הנראה יוערך על כך, אך אישה שתרגז מעט ותכעס במקום העבודה תתצטייר כאילו יצאה מכלל שליטה ואין לה יכולת שליטה עצמית - ובהכרח יתבטא הדבר בתלוש המשכורת שלה, כך דיווח מחקר חדש שיצא לאור ביום שישי ודווח ב-CNN.
לממצאים של המחקר יכולות להיות השלכות על הילארי קלינטון, המבקשת להיות הנשיאה הראשונה של ארצות הברית, כך מציינת ויקטוריה ברסקול, פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת ייל, שכתבה את המחקר.
ויקטוריה ברסקול קראה למחקר שלה "מתי יכולות נשים כועסות להתקדם?", והיא ציינה במחקר שבשנה שעברה ציינו סנטורים רפובליקנים שהילארי קלינטון היא "יותר מידי רגוזה על מנת להיבחר לנשיאות", על פי הגדרתם.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שכעס יכול להצביע על רצון של האחד לשלוט באחרים, ואולי לכן הפחד מפני האישה הכועסת. אבל ברסקול טוענת שכל המחקרים הללו נעשו על מדגם גברי, ולכן אינם רלוונטיים למקרה של הילארי קלינטון.
במאמרה כותבת ברסקול: "מניסיונה, הסנטורית קלינטון יכולה להגיד שהבעת כעס אצל אישה מקצוענית יכולה להוביל לירידה בסטטוס ובמעמד שלה ולא לעלייה". היא ערכה שלושה ניסויים בהם נשים וגברים צפו בקטעי וידאו של מועמדים לעבודה מסוימת, והיו צריכים לדרג אותם לפי מידת התאמתם לתפקיד, ולהגיד כמה שכר מגיע להם להשתכר.
בהתחלה כל התסריטים היו זהים למעט הקטעים שבהם האדם תיאר איך איבד לקוח בגלל איחור לישיבה של שותפו לפרויקט, וכתוצאה מכך איך הרגיש עצבות או כעס.
כל המתמודדים שמו את הגבר שאמר שהוא הרגיש כעס כתוצאה מן המקרה ראשון, שני הגיע הגבר העצוב ומיד לאחריו בתור הייתה האישה שאמרה שהיא הייתה עצובה כתוצאה מהאיחור ואיבוד הלקוח. תמי, המועמדת שהרגישה כעס הגיע אחרונה ברשימת המועמדים.
המשכורת הממוצעת שנתנו המשתתפים לגבר הכועס הייתה כ- 38,000$, לאישה הכעוסה- רק 23,500$, ולאיש העצוב והאישה העצובה 30,000$ כל אחד.
בניסוי השני קיבלו המשתתפים אותו האירוע, רק שלכל מתמודד דמיוני על המשרה, צורף דף שאמר מהו תפקידו הנוכחי בעבודה- בכיר או מתלמד.
"המתמודדים דירגו את האישה הכעוסה כבעלת הכי פחות יכולות להתמודד עם המטלה, אף על פי שהיא הוצגה כמנכ"לית. אפילו בדרגה פחותה מהאישה שהוצגה עם אותם המאפיינים רק בדרגת מתלמדת", מספרת בריסקול על תוצאות המחקר. המחקר מצביע על כך שהאנשים היו בטוחים שהיא אינה בשליטה עצמית ולכן היא כועסת.
השפעת המשכורות. נשים שלא הביעו רגשות שונים קיבלו דרגת שכר של כ- 55,380$, לעומת 32,900$ לנשים רגוזות. אצל הגברים כל מי שהוגדר כמנהל זכה לקבל כ-73,600$ ללא קשר לרמת הרוגז שלו או לדרגה.
ניסוי שלישי בדק האם הייתה חשיבות לסיבת הכעס. התסריטים של מקצת השחקנים שונו במקצת, וכעת הם סיפרו על השקרים של השליח עוד לפני האירוע של האיחור, דבר שגרם לרגשות חמורים עוד לפני הפגישה.
כעת העלו את ממוצע המשכורות של הנשים הרגוזות עם היתה סיבה מוצדקת לכעס, לעומת שאר הנשים שלא הייתה להן סיבה. אבל, ממוצע המשכורות עדיין נשאר נמוך בהרבה משכר הגברים.
ברסקול טוענת שתוצאות המחקר עלולות להבהיל מאוד את הנשים, מכיוון שמצד אחד כעס יכול להועיל ולשמש כלי טוב להשגת מעמד וסטאטוס מכובד בחברה, מצד שני על מנת להיראות רציונאליות עליהן לשמור על קור רוח.
לממצאים של המחקר יכולות להיות השלכות על הילארי קלינטון, המבקשת להיות הנשיאה הראשונה של ארצות הברית, כך מציינת ויקטוריה ברסקול, פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת ייל, שכתבה את המחקר.
ויקטוריה ברסקול קראה למחקר שלה "מתי יכולות נשים כועסות להתקדם?", והיא ציינה במחקר שבשנה שעברה ציינו סנטורים רפובליקנים שהילארי קלינטון היא "יותר מידי רגוזה על מנת להיבחר לנשיאות", על פי הגדרתם.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שכעס יכול להצביע על רצון של האחד לשלוט באחרים, ואולי לכן הפחד מפני האישה הכועסת. אבל ברסקול טוענת שכל המחקרים הללו נעשו על מדגם גברי, ולכן אינם רלוונטיים למקרה של הילארי קלינטון.
במאמרה כותבת ברסקול: "מניסיונה, הסנטורית קלינטון יכולה להגיד שהבעת כעס אצל אישה מקצוענית יכולה להוביל לירידה בסטטוס ובמעמד שלה ולא לעלייה". היא ערכה שלושה ניסויים בהם נשים וגברים צפו בקטעי וידאו של מועמדים לעבודה מסוימת, והיו צריכים לדרג אותם לפי מידת התאמתם לתפקיד, ולהגיד כמה שכר מגיע להם להשתכר.
בהתחלה כל התסריטים היו זהים למעט הקטעים שבהם האדם תיאר איך איבד לקוח בגלל איחור לישיבה של שותפו לפרויקט, וכתוצאה מכך איך הרגיש עצבות או כעס.
כל המתמודדים שמו את הגבר שאמר שהוא הרגיש כעס כתוצאה מן המקרה ראשון, שני הגיע הגבר העצוב ומיד לאחריו בתור הייתה האישה שאמרה שהיא הייתה עצובה כתוצאה מהאיחור ואיבוד הלקוח. תמי, המועמדת שהרגישה כעס הגיע אחרונה ברשימת המועמדים.
המשכורת הממוצעת שנתנו המשתתפים לגבר הכועס הייתה כ- 38,000$, לאישה הכעוסה- רק 23,500$, ולאיש העצוב והאישה העצובה 30,000$ כל אחד.
בניסוי השני קיבלו המשתתפים אותו האירוע, רק שלכל מתמודד דמיוני על המשרה, צורף דף שאמר מהו תפקידו הנוכחי בעבודה- בכיר או מתלמד.
"המתמודדים דירגו את האישה הכעוסה כבעלת הכי פחות יכולות להתמודד עם המטלה, אף על פי שהיא הוצגה כמנכ"לית. אפילו בדרגה פחותה מהאישה שהוצגה עם אותם המאפיינים רק בדרגת מתלמדת", מספרת בריסקול על תוצאות המחקר. המחקר מצביע על כך שהאנשים היו בטוחים שהיא אינה בשליטה עצמית ולכן היא כועסת.
השפעת המשכורות. נשים שלא הביעו רגשות שונים קיבלו דרגת שכר של כ- 55,380$, לעומת 32,900$ לנשים רגוזות. אצל הגברים כל מי שהוגדר כמנהל זכה לקבל כ-73,600$ ללא קשר לרמת הרוגז שלו או לדרגה.
ניסוי שלישי בדק האם הייתה חשיבות לסיבת הכעס. התסריטים של מקצת השחקנים שונו במקצת, וכעת הם סיפרו על השקרים של השליח עוד לפני האירוע של האיחור, דבר שגרם לרגשות חמורים עוד לפני הפגישה.
כעת העלו את ממוצע המשכורות של הנשים הרגוזות עם היתה סיבה מוצדקת לכעס, לעומת שאר הנשים שלא הייתה להן סיבה. אבל, ממוצע המשכורות עדיין נשאר נמוך בהרבה משכר הגברים.
ברסקול טוענת שתוצאות המחקר עלולות להבהיל מאוד את הנשים, מכיוון שמצד אחד כעס יכול להועיל ולשמש כלי טוב להשגת מעמד וסטאטוס מכובד בחברה, מצד שני על מנת להיראות רציונאליות עליהן לשמור על קור רוח.