בכל יום מפרסמים תחזית אפוקליפטית חדשה בקשר להתחממות כדור הארץ. לאחרונה פורסמה כתבה בעיתון המדעי Philosophical Transactions of the Royal Society שבו צוטטו 6 מדענים מכובדים העוסקים בחקר האקלים בארצות הברית, הם טענו שכל עתיד המין האנושי מצוי בסכנה עקב השינויים באקלים כדור הארץ.
"לאחרונה, האפקט של שיחרור גז החממה גורם לשינוי אקלימי דרמטי שעשוי לצאת מכלל שליטה ולגרום לנזק גדול מאוד לבני אדם וגם לעולם החי והצומח", כך טען המחקר.
רוב הניסיונות שנעשו בשנים האחרונות למנוע את התחממות כדור הארץ, נסובו סביב דברים המגבילים את השתחררות גז החממה. כמו כן, טכנולוגיה חדשה התפתחה על מנת למנוע את התחממות כדור הארץ, החל משמירה על פחמן ואיכסונו מתחת לאדמה (וכל המוצרים הפולטים פחמן), וכלה ברעיון לצבוע את כל כבישי העולם בלבן- על מנת שהם ישקפו את קרני השמש בחזרה לחלל ויפחיתו את התחממות הכדור. בין שתי הקצוות הללו מונחות שלל הצעות על גבול המדע בדיוני, שכל מטרתן למנוע את התחממות כדור הארץ.
מכל ההצעות ה"טפשיות אך עשויות להצליח", ההצעה שהצליחה לתפוס הכי הרבה עניין היתה ההצעה של השתקפות סולארית.
הרעיון הבסיסי של התוכנית הוא למעשה כמו בצביעת הכבישים בלבן, פיתוח טכנולוגי המסוגל להחזיר כמות מסויימת מן הקרינה של השמש בחזרה אל החלל, ובכך לקרר את האטמוספירה ולהאט או אפילו לתקן את הנזק שנגרם לכדור הארץ על ידי שינויי האקלים.
כמה מודלים הוצעו לגבי האפשרות של איך לבצע "הנדסה גאולוגית כזו", רוב ההצעות כללו מעין מגן מיוחד שיושם בחלל ויגרום לקרני השמש להישבר ולחזור לכיוון החלל.
כבר ב-1989 הוצעה ההצעה הראשונה לגבי מגן זכוכית שיוקם בחלל ויחזיר חלק מקרני השמש אל החלל וחלק יעביר.
באופן דומה, בשנת 1992, הוצעה הצעה לשלוח 55,000 לוחות סולריים אל החלל למסלול מסביב לכדור הארץ, כל אחד בשטח של 100 קמ"ר- האפקט היה אמור להיות דומה להצעה הראשונה.
הצעות אחרות כלו יצירת עננים מלאכותיים שיסתירו את כדור הארץ מן השמש, או טבעת מיוחדת שתסתובב סביב השמש ותמנע מחלק מקרני השמש להגיע לאדמה.
למרות שכל התיאוריות שהועלו על המחשבים נחשבו כמוצלחות, הן מעולם לא ייושמו בגלל עלויות מאוד גבוהות ויצירת טכנולוגיות מאוד מסובכות. בכל ההצעות מדובר על עשרות ואפילו מאות טריליוני דולרים.
הצעה נוספת הצוברת תאוצה בזמן האחרון בגלל עלותה הנמוכה יותר, ובגלל שהיא פחות מסובכת מבחינה טכנולוגית, היא יצירת מגן אטמוספרי סולארי בעזרת גופרית.
הרעיון נולד משחרור הגופרית לאטמוספרה לאחר התפרצויות געשיות. כשזה בתורו שחרר את החום הנמצא באטמוספרה ועיכב את תהליך פליטת גז החממה.
התפרצות הר הגעש בפיליפינים ב- 1991, לדוגמא, הוריד את הטמפרטורה העולמית במחצית המעלה.
בין מעלי התוכנית נמצא חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1995, פאול קרוטזן. במאמר שפירסם על ההצעה הזו בשנת 2006 הוא העלה רעיון להעלות כמות של מיליוני טונות גופרית לגבול האטמוספרה ושם הוא ייצור מחסום. על פי התחזיות של קרוטזן, המחסום הזה יחזיר 1% מקרני השמש בחזרה לחלל, מספיק בשביל שהפחמן יעשה את שאר העבודה בארץ.
מודל מחשב שנעשה באוניברסיטה במונטריאול לאחרונה על ידי קן קלדריה הוכיח, שלא רק שהמודל הזה הוא זול יחסית אלא שתוך עשור המודל יכול להביא את הטמפרטורות על פני כדור הארץ בחזרה למצב של תחילת המאה העשרים.
הכל נשמע טוב מידי מכדי להיות נכון. וזה אכן כך.
"אף אחד לא ממש יודע מה תהיה ההשפעה של העלאת כמות כזו גדולה של גופרית לאטמוספרה", טוען בני פיזר, מאוניברסיטת מור בליברפול, "זה יהיה ניסוי ענק ובעל סיכון רב".
חלק מן התוצאות האפשריות כוללות: התייבשות שכבת האוזון, גשם חומצי, וגידול משמעותי במחלות כלי הנשימה אצל בני האדם.
כמו כן, כמות הגופרית לא תישאר לנצח באוויר אלא תשקע לארץ בתהליך של בערך שנתיים, ולכן המגן יצטרך תחזוקה תמידית.
גם קרוטזן וקלדריה טוענים שהמודל אינו חף מבעיות, או כפי שמנסח זאת קרוטזן: "אני מקווה שלעולם לא יצטרכו להשתמש בתינוק המכוער שלי". בראיון שנערך לאחרונה עם קלדריה הוא טען ש:"כאדם רגיל ולא כמדען אני מאוד נגד הנדסה גיאולוגית בגלל הסיכון הגדול לסביבה". והוסיף: "זהו משחק עם מערכות שגם כך הן אינן מובנות ברובן או בחלקן".
הקונצנזוס הכללי בתוך הקהילה המדעית הוא שיצירת מגן סולארי- בכל צורה שהוא ייעשה- לא צריך להיעשות בשום צורה במקום מציאת דרכים אלטרנטיביות להפחתת שחרור גז החממה על פני כדור הארץ.
באותו הזמן, קיימת הסכמה כללית, שישנו צורך קריטי ליצור טכנולוגיות שיאפשרו את היישום של המודל הזה ודומים לו במקרה שהתרחיש הגרוע ביותר יקרה ויהפוך למציאות.
"למרות החסרונות הפוטנציאלים אנו צריכים לבדוק את ההצעות להנדסה גיאולוגית ולתקן את המיגרעות, מכיוון שיכול להיות שנצטרך להשתמש בהן יום אחד", אמר ד"ר בני פיזר, "תמיד עדיף להיות מוכן לכל תרחיש אפשרי".
"אנחנו מבטחים את הבתים שלנו מפני שריפות למרות שאנחנו מאמינים ששריפה לא תפרוץ", הדגים ד"ר פיזר.
"זה בעצם מה שהמודלים הכוללים מגן סולארי מבטיחים לנו- פוליסת ביטוח. זה מאוד בלתי סביר שאי פעם נאלץ להשתמש בהם, אבל טוב לדעת שנוכל לייצר דברים כאלו במקרה שנצטרך אותם".
"לאחרונה, האפקט של שיחרור גז החממה גורם לשינוי אקלימי דרמטי שעשוי לצאת מכלל שליטה ולגרום לנזק גדול מאוד לבני אדם וגם לעולם החי והצומח", כך טען המחקר.
רוב הניסיונות שנעשו בשנים האחרונות למנוע את התחממות כדור הארץ, נסובו סביב דברים המגבילים את השתחררות גז החממה. כמו כן, טכנולוגיה חדשה התפתחה על מנת למנוע את התחממות כדור הארץ, החל משמירה על פחמן ואיכסונו מתחת לאדמה (וכל המוצרים הפולטים פחמן), וכלה ברעיון לצבוע את כל כבישי העולם בלבן- על מנת שהם ישקפו את קרני השמש בחזרה לחלל ויפחיתו את התחממות הכדור. בין שתי הקצוות הללו מונחות שלל הצעות על גבול המדע בדיוני, שכל מטרתן למנוע את התחממות כדור הארץ.
מכל ההצעות ה"טפשיות אך עשויות להצליח", ההצעה שהצליחה לתפוס הכי הרבה עניין היתה ההצעה של השתקפות סולארית.
הרעיון הבסיסי של התוכנית הוא למעשה כמו בצביעת הכבישים בלבן, פיתוח טכנולוגי המסוגל להחזיר כמות מסויימת מן הקרינה של השמש בחזרה אל החלל, ובכך לקרר את האטמוספירה ולהאט או אפילו לתקן את הנזק שנגרם לכדור הארץ על ידי שינויי האקלים.
כמה מודלים הוצעו לגבי האפשרות של איך לבצע "הנדסה גאולוגית כזו", רוב ההצעות כללו מעין מגן מיוחד שיושם בחלל ויגרום לקרני השמש להישבר ולחזור לכיוון החלל.
כבר ב-1989 הוצעה ההצעה הראשונה לגבי מגן זכוכית שיוקם בחלל ויחזיר חלק מקרני השמש אל החלל וחלק יעביר.
באופן דומה, בשנת 1992, הוצעה הצעה לשלוח 55,000 לוחות סולריים אל החלל למסלול מסביב לכדור הארץ, כל אחד בשטח של 100 קמ"ר- האפקט היה אמור להיות דומה להצעה הראשונה.
הצעות אחרות כלו יצירת עננים מלאכותיים שיסתירו את כדור הארץ מן השמש, או טבעת מיוחדת שתסתובב סביב השמש ותמנע מחלק מקרני השמש להגיע לאדמה.
למרות שכל התיאוריות שהועלו על המחשבים נחשבו כמוצלחות, הן מעולם לא ייושמו בגלל עלויות מאוד גבוהות ויצירת טכנולוגיות מאוד מסובכות. בכל ההצעות מדובר על עשרות ואפילו מאות טריליוני דולרים.
הצעה נוספת הצוברת תאוצה בזמן האחרון בגלל עלותה הנמוכה יותר, ובגלל שהיא פחות מסובכת מבחינה טכנולוגית, היא יצירת מגן אטמוספרי סולארי בעזרת גופרית.
הרעיון נולד משחרור הגופרית לאטמוספרה לאחר התפרצויות געשיות. כשזה בתורו שחרר את החום הנמצא באטמוספרה ועיכב את תהליך פליטת גז החממה.
התפרצות הר הגעש בפיליפינים ב- 1991, לדוגמא, הוריד את הטמפרטורה העולמית במחצית המעלה.
בין מעלי התוכנית נמצא חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1995, פאול קרוטזן. במאמר שפירסם על ההצעה הזו בשנת 2006 הוא העלה רעיון להעלות כמות של מיליוני טונות גופרית לגבול האטמוספרה ושם הוא ייצור מחסום. על פי התחזיות של קרוטזן, המחסום הזה יחזיר 1% מקרני השמש בחזרה לחלל, מספיק בשביל שהפחמן יעשה את שאר העבודה בארץ.
מודל מחשב שנעשה באוניברסיטה במונטריאול לאחרונה על ידי קן קלדריה הוכיח, שלא רק שהמודל הזה הוא זול יחסית אלא שתוך עשור המודל יכול להביא את הטמפרטורות על פני כדור הארץ בחזרה למצב של תחילת המאה העשרים.
הכל נשמע טוב מידי מכדי להיות נכון. וזה אכן כך.
"אף אחד לא ממש יודע מה תהיה ההשפעה של העלאת כמות כזו גדולה של גופרית לאטמוספרה", טוען בני פיזר, מאוניברסיטת מור בליברפול, "זה יהיה ניסוי ענק ובעל סיכון רב".
חלק מן התוצאות האפשריות כוללות: התייבשות שכבת האוזון, גשם חומצי, וגידול משמעותי במחלות כלי הנשימה אצל בני האדם.
כמו כן, כמות הגופרית לא תישאר לנצח באוויר אלא תשקע לארץ בתהליך של בערך שנתיים, ולכן המגן יצטרך תחזוקה תמידית.
גם קרוטזן וקלדריה טוענים שהמודל אינו חף מבעיות, או כפי שמנסח זאת קרוטזן: "אני מקווה שלעולם לא יצטרכו להשתמש בתינוק המכוער שלי". בראיון שנערך לאחרונה עם קלדריה הוא טען ש:"כאדם רגיל ולא כמדען אני מאוד נגד הנדסה גיאולוגית בגלל הסיכון הגדול לסביבה". והוסיף: "זהו משחק עם מערכות שגם כך הן אינן מובנות ברובן או בחלקן".
הקונצנזוס הכללי בתוך הקהילה המדעית הוא שיצירת מגן סולארי- בכל צורה שהוא ייעשה- לא צריך להיעשות בשום צורה במקום מציאת דרכים אלטרנטיביות להפחתת שחרור גז החממה על פני כדור הארץ.
באותו הזמן, קיימת הסכמה כללית, שישנו צורך קריטי ליצור טכנולוגיות שיאפשרו את היישום של המודל הזה ודומים לו במקרה שהתרחיש הגרוע ביותר יקרה ויהפוך למציאות.
"למרות החסרונות הפוטנציאלים אנו צריכים לבדוק את ההצעות להנדסה גיאולוגית ולתקן את המיגרעות, מכיוון שיכול להיות שנצטרך להשתמש בהן יום אחד", אמר ד"ר בני פיזר, "תמיד עדיף להיות מוכן לכל תרחיש אפשרי".
"אנחנו מבטחים את הבתים שלנו מפני שריפות למרות שאנחנו מאמינים ששריפה לא תפרוץ", הדגים ד"ר פיזר.
"זה בעצם מה שהמודלים הכוללים מגן סולארי מבטיחים לנו- פוליסת ביטוח. זה מאוד בלתי סביר שאי פעם נאלץ להשתמש בהם, אבל טוב לדעת שנוכל לייצר דברים כאלו במקרה שנצטרך אותם".