בג"ץ דחה את עתירת עמותת "גישה" וארגונים פלסטינים נוספים שעתרו בשם עשרה סטודנטים לריפוי בעיסוק מעזה, שביקשו להשלים את לימודיהם באוניברסיטת בית לחם ביהודה ושומרון.
המדינה טענה בדיון כי ההחלטה לא להתיר מעבר הסטודנטים "נובעת משיקולי ביטחון". עוד נאמר, כי להערכת גורמי ביטחון מתן אפשרות לסטודנטים להגיע ליו"ש, "תעניק פתח לארגוני הטרור להעברת תשתיות טרור לאזור יו"ש ולשכפל את 'זירת הלחימה' מרצועת עזה לאזור יו"ש".
פרופ' קנת מן ועו"ד שרי בשי, מעמותת גישה, טענו בדיון שיש לבטל את האיסור הגורף ולאפשר לסטודנטים העזתיים להגיע ללימודיהם בכפוף לבדיקה פרטנית, "הגבלה גורפת על כניסתם של פלסטינים לישראל לצרכי לימודים, שנדמה כי איש אינו לוקח עליה אחריות ובפני בית המשפט העליון המדינה אפילו לא היתה מסוגלת לנקוב בתאריך בו היא נכנסה לתוקף, גם חותרת תחת האינטרסים של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מדיניות זו משחירה את פניה של ישראל בעולם, ומזיקה לה במאבקה המוצדק כנגד ניסיונות להטלת חרם אקדמי עליה, ניסיונות שמעת לעת צוברים תאוצה באירופה. עמותת גישה מאמינה כי אין למנוע מאף אחד את האפשרות לממש את יכולותיו ורצונו ללמוד, וכל עוד הוא עומד באמות מידה אקדמיות ובהיעדר מניעה פרטנית, הרי שיש לאפשר לו להגיע ללימודיו. הכפפת זכות זו להשתייכות קבוצתית פסולה מכל וכל ויכולה, חס וחלילה, לשמש כחרב פיפיות כנגד ישראל".
השופטים כתבו בין היתר בהחלטתם "לא נכחד, כי בגדרי משאלות הלב בעולם טוב יותר, בדיקה פרטנית היא המכשיר המשיג תוצאה צודקת יותר, שכן אין צדיק נתפס עם רשע; זאת, אף אם איננו נכנסים לדקדוקי האחריות המשפטית הכוללת כאמור. ואולם, היא מעוררת קשיים מעשיים רבים, וכדברי המשנה לנשיא חשין בפרשת עדאלה (שם בעניין מעמד בישראל, אמנם), הסדר בדיקה פרטנית "עלול להביא ברמת הסתברות לא נמוכה, לריבוי פעולות טרור בישראל.... לעת הזאת לא מצאנו איפוא, בכל הרצון הטוב, כי שיקולי המשיבים המתנגדים לכך לוקים באי סבירות קיצונית".