פרס "וואקר", אחד משני הפרסים היוקרתיים בעולם בתחום הכימיה של הסיליקון, הוענק בשבוע שעבר לנשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג. הפרס מוענק אחת לשנתיים על ידי חברת הענק הגרמנית "וואקר", למדען מוביל בתחום הכימיה של הסיליקון. זהו הפרס הבינלאומי החשוב ביותר, לצד פרס קיפינג, בתחום הכימיה של סיליקון. פרופסור אפלויג הוא הישראלי הראשון הזוכה בפרס זה.
הפרס הוענק לנשיא הטכניון במטה "וואקר" העולמי במינכן שבגרמניה, במעמד ראש ממשלת בוואריה, ד"ר אדמונד שטויבר. הנשיא והמנכ"ל של חברת הענק, ד"ר פיטר-אלכסנדר וואקר, אמר כי פרופסור אפלויג הוא "אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הסיליקון, והוא זוכה בפרס על תרומותיו החלוציות ופורצות הדרך להבנה של המבנה, התכונות והתגובות של תרכובות אורגנו-סיליקון". נשיא חברת "וואקר" מנה את הישגיו הרבים, בהם פורצי דרך, של נשיא הטכניון בתחום הכימיה של תרכובות אורגנו-סיליקון, אשר "הרחיבו באורח ניכר את הידע העולמי בתחום חשוב זה במדע בכלל ובתעשייה בפרט". הוא הדגיש כי "מחקריו של פרופסור אפלויג מספקים מידע חיוני לקידום המחקר הבסיסי בתחום ולכינונם של ענפי מדע בינתחומיים חדשים". מחקר בסיסי זה יוצר את התשתית המדעית לפיתוח התעשייה הכימית בכלל ובתחום הסיליקון בפרט.
חברת "וואקר" היא אחת מיצרניות הסיליקון המובילות בעולם, והפרס היוקרתי שהיא מעניקה הוא בתחום המחקר הבסיסי ולאו דווקא היישומי, ובכך ייחודו. החברה תומכת גם בסידרת כנסים מדעיים באירופה שמתמקדים גם הם במחקר בסיסי-אקדמי בתחום הסיליקון, במטרה לעודד מחקר אקדמי בתחום זה, במחשבה שמחקר בסיסי איכותי מביא בסופו של דבר לתגליות בעלות חשיבות לתעשייה ולאנושות כולה. נשיא הטכניון יישא את הרצאת הפתיחה, כחתן פרס "וואקר", בכנס הקרוב, שייערך באנגליה בחודש ספטמבר.
בטקס שנערך בשבוע שעבר במינכן השתתפו כ-200 איש, בהם ראש ממשלת בוואריה, שר המדע של בוואריה, ראשי תעשייה גרמנית, אנשי אקדמיה מרחבי גרמניה ואחדים מחתני הפרס בשנים עברו. בדברי תודתו עמד נשיא הטכניון על חשיבות התמיכה במחקר בסיסי, על ידי התעשייה, וציין את חברת "וואקר" המשמשת דוגמא לכך בתמיכתה הן בכנס הדו-שנתי הפתוח לכל, ללא דמי רישום, הן באמצעות הפרס היוקרתי והן בהקמת קתדרא ללימודי הסיליקון.
בטכניון מסבירים כי תרכובות אורגנו-סיליקון אינן מצויות בטבע והן כולן יציר כפיו של האדם. התרכובות הראשונות ממשפחה זו הוכנו לראשונה במעבדה לפני כ-70 שנה, מתוך עניין אקדמי טהור, אולם מיד כשהתגלו תכונותיהן המעניינות הן עוררו עניין רב גם בתעשייה. לסיליקונים (Silicones) תכונות חשובות וייחודיות, כמו אטימות גבוהה למים (ולכן הם משמשים לשימור מבנים וכחומרי איטום), חוסר תגובה של גוף האדם אליהם (ולכן הם נפוצים במוצרי קוסמטיקה, בשתלים למיניהם ובחומרים המוחדרים לגוף, כמו קטטרים ועירויים), עמידות יוצאת דופן לתנאי מזג אוויר קשים ולשינויי טמפרטורה קיצוניים. כדוגמא, המגפיים שנעל ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח, היו עשויים מגומי סיליקון, שהוא החומר היחיד הידוע לאנושות שיכול היה לעמוד בתנאים הקיצוניים שעל פני הירח.
תרומתו המרכזית של פרופסור אפלויג מתבטאת בהכנסת הכימיה החישובית לתחום חשוב זה ושימוש בחישובים תיאורטיים כדי לנבא מראש את תכונותיהם של חומרים הכוללים סיליקון שלא היו ידועים, ובהצעת דרכים להכנתם. נשיא הטכניון וקבוצת המחקר שלו בטכניון הסבירו, למשל, מדוע לא ידועים חומרים עם קשרים כפולים או משולשים בין שני אטומי סיליקון, דבר נפוץ מאוד בכימיה של פחמן, בניגוד לציפייה שההתנהגות של תרכובות פחמן וסיליקון תהיה דומה. יתירה מכך - החישובים התיאורטיים של פרופסור אפלויג וקבוצתו הצביעו על דרכים ותנאים שיאפשרו בכל זאת להכין תרכובות עם קשרים כפולים לאטום סיליקון. הקבוצה צעדה צעד חשוב נוסף והכינה את התרכובות האלו במעבדות הטכניון ובכך פתחה פתח להכנת תרכובות סיליקון חדשות, שלא היו קיימות עד כה. תרכובות אלו יכולות לשמש בסיס להכנת חומרים ופולימרים חדשים בעלות תכונות ייחודיות.
בטכניון מציינים בגאווה כי פרופסור אפלויג הוא מחלוצי השימוש בחישובים המבוססים על תורת מכניקת הקוונטים לניבוי תכונותיהם הפיסיקליות והכימיות של חומרים ובמשך שנים רבות "צעד נגד הזרם" בתחום זה, שכן מדובר בחישובים מסובכים מאוד שמעטים האמינו ביכולתם לנבא נכונה את תכונותיהם המורכבות של חומרים. יישום החישובים לתחום הכימיה של הסיליקון היה מוצלח במיוחד והביא להישגים מרשימים אשר שכנעו את הקהילה המדעית ביתרונותיהם ובאפשרות ליישמם וכיום כימאים משתמשים בכלים חישוביים אלה באופן שוטף במחקריהם.
בתמונה המצורף: פרופסור יצחק אפלויג (במרכז) מקבל את הפרס מידי ד"ר פיטר-אלכסנדר וואקר, נשיא החברה (משמאל) ומידי ד"ר כריסטופר פון פלוטו, נשיא חטיבת הסיליקונים של החברה (מימין).