על שולחנם של שרי הרווחה והפנים ונציב שירות המדינה הונח מכתבם של אנשי הסנגוריה הציבורית, ובו נקבע כי בשל מצוקת כוח אדם בשירות המבחן מוצאים עצמם גם קטינים במעצר ארוך מהראוי להם.



המכתב המדובר מוגדר כמכתב טרם עתירה לבג"ץ.



אנשי הסנגוריה דורשים מהשרים ומנציב שירות המדינה להסדיר את הסוגייה. "אנו פונים אליכם בדרישה דחופה כי תפעלו לאלתר לפתרון המצב הקשה, שבו עצורים, שהינם חשודים ונאשמים הנהנים מחזקת החפות, נותרים במעצר פרקי זמן ממושכים ללא צורך, ושיקומם של עוברי חוק נמנע, בשל מחסור חמור ומתמשך בכח אדם בשירות המבחן לנוער ולמבוגרים".



עוד נכתב כי מזה למעלה משנה מתריעה הסניגוריה הציבורית על התופעה הקשה של עיכוב בהגשת תסקירים ובהענקת טיפול על ידי שירות המבחן, בניגוד להחלטות בתי המשפט ובניגוד לחוק. "לאחר שכל פניותינו עד כה לא הניבו מענה מספק, אנו פונים אליכם בקריאה כי תפעלו למציאת פתרון מיידי למשבר".



כידוע, בימים אלו נוקטים קציני המבחן בעיצומים במחאה על תנאי עבודתם. במסגרת זו הופסקה לחלוטין הגשת תסקירים לבתי המשפט. עיצומים אלו החריפו את הפגיעה בזכויות עצורים. בשל העדר תסקיר בעניינם נותרים העצורים במעצר לתקופות ממושכות אף יותר מהמצב הקשה הקיים ממילא.



במשרד המשפטים מציינים שתביעתם מהשרים ומהנציב אינה נובעת דווקא מהעיצומים הננקטים כיום אלא המצב המתמשך.

במשרד המשפטים טוענים כי למצוקת כוח האדם בשירות המבחן השלכות קשות ורחבות. בנוסף לפגיעה בחירות ובזכויות יסוד אחרות, היא גורמת לפגיעה באינטרס הנאשם והחברה בשיקומם של עוברי חוק ובמניעת הישנות עבירות; לבזבוז רחב היקף של כספי ציבור, שאין בו כל היגיון כלכלי; ולפגיעה חמורה בשלטון החוק על ידי רשויות המדינה.



במכתב לשרים ולנציב מגוללים אנשי משרד המשפטים את המציאות הקשה והפוגעת הנגרמת מהמצוקה המדוברת. בין השאר נכתב כי "לעיתים בימים הראשונים למעצר, כאשר העצור הינו במעמד של חשוד, ולעיתים בדיונים בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר העצור הינו במעמד של נאשם. בשני השלבים הללו העצור עודנו נהנה מחזקת החפות. בהמשך, לאחר שבית המשפט קובע כי הנאשם עבר את העבירה, במקרים הקבועים בחוק או לפי שיקול דעתו של בית המשפט מתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר ובו המלצות לעניין העונש או לעניין אי-הרשעה. במקרים אלו נדרש שירות המבחן להיפגש עם הנאשם, לבחון את התייחסותו לעבירה ואת הפוטנציאל השיקומי שלו, ובהתאם לכך לבנות לו תוכנית טיפול. בעקבות זאת ניתן גזר הדין, ואז נדרש שירות המבחן לפקח על יישום תוכנית הטיפול השיקומית שעליה החליט בית המשפט. מעורבותו של שירות המבחן נמשכת גם בשלבי הערעור השונים, על מנת לתת לערכאות הערעור תמונה עדכנית ומלאה".



עוד נכתב כי "לגבי קטינים, מעורבות שירות המבחן גדולה אף יותר. בנוסף לתפקידים שצוינו לעיל, שירות המבחן לנוער נדרש על פי חוק ללוות את הקטין החל מרגע חקירתו במשטרה. כל קטין שנחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית מופנה לשירות המבחן, אשר עורך בדיקה ראשונית וממליץ לרשות החוקרת אם יש מקום להימנע מהגשת כתב אישום נגד הקטין ולנקוט כלפיו בהליך חלופי. בהמשך, אם מוגש כתב אישום, נמצא הקטין בהשגחה זמנית של שירות המבחן לנוער, אשר אחראי על הטיפול בו בקהילה או במסגרת חוץ ביתית עד לסיום ההליך הפלילי בעניינו. לאחר שבית המשפט קובע שהקטין ביצע את העבירה המיוחסת לו, חייב שירות המבחן על פי החוק להגיש תסקיר ובו המלצות, הן לעניין שאלת הרשעתו של הקטין והן לעניין העונש שייגזר עליו. תפקידו של שירות המבחן הינו, אפוא, בעל חשיבות חברתית ראשונה במעלה, הן ביחס לבגירים ועוד יותר מכך ביחס לקטינים. יש בו כדי להשפיע במישרין על חירותם של חשודים ונאשמים ועל זכויות יסוד נוספות להן הם זכאים, וכן על סיכויי שיקומם של עוברי חוק ועל היכולת למנוע את הישנות ביצוע העבירות על ידם".



במשרד המשפטים מגדירים את המציאות הנוכחית בשירות המבחן כ"קריסה". "החלטות של בתי המשפט המורות על הגשת תסקירים, בין כשהגשת התסקיר מתחייבת על פי החוק ובין כשהיא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, מופרות שוב ושוב כעניין שבשגרה. פעמים רבות מבקש שירות המבחן דחיות חוזרות ונשנות לצורך הגשת התסקירים בשל העדר כח אדם. במקרים החמורים יותר, שאף הם שכיחים למדי למרבה הצער, הוא פשוט נמנע מהגשת התסקירים אף מבלי לבקש רשות לכך. הדחיות בהגשת התסקירים גורמות לכך שחשודים ונאשמים, קטינים ובגירים המוחזקים כחפים מפשע, נותרים במעצר פרקי זמן בלתי סבירים אך ורק בשל העדר תסקיר".