טכנולוגית זיהוי בקר באמצעות ד.נ.א הצליחה להביא לפתרון של פרשייה של גניבת בקר. מדובר בגניבה של 36 פרות ועגלים מבוקר ברמת הגולן. בעל העדר הצליח לאתר את העגלים הגנובים בדרום הארץ, אך היה עליו להוכיח שהעגלים הם שלו כדי לקבל אותם חזרה לרשותו.
החקלאי פנה למעבדת בקטוכם בנס ציונה, שמנהלת מאגר ד.נ.א ארצי של בקר וסוסים. המעבדה ערכה בדיקות ד.נ.א להוריהם של העגלים שנותרו בעדר והצליחה להוכיח קרבה משפחתית בינם לבין העגלים שנמצאו במשק בדרום. לאחר שהנתונים הוצגו בפני המשטרה הועברו העגלים למשמורת ברפת בקיבוץ בדרום הארץ עד לקבלת החלטה סופית של בית המשפט.
מנהל מאגר הד.נ.א במעבדת בקטוכם, ד"ר אביב כהנא, מסר ש"במאגר הד.נ.א רשומים כ-3000 ראשי בקר ולכן בכל מקרה של גניבה ניתן בקלות ובמהירות להצליב את נתוני המאגר מול הבקר שנתפס. במקרה זה, העגלים שנגנבו לא היו רשומים במאגר הד.נ.א ולכן נדרשה עבודה ממושכת של הוכחת קרבה משפחתית".
במעבדה מציינים כי דגימות הד.נ.א, שנלקחות בעת ענידת תג אוזן מיוחד, מאפשרות זיהוי מקור הבשר והפללת הגנבים אפילו אם הבקר כבר נמצא בשלב של סטייק שמוגש במסעדה או תלוי על אנקול בשוק. גם כתמי דם או שאריות של שיער במקום השחיטה יכולים לשמש לבדיקת הד.נ.א. וכן חלב, שתן או צואה שמקורם בפרה.
פרויקט הד.נ.א מבוצע בשיתוף ועידוד של מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר, חיים דיין. הפרויקט הוצג בפני שר החקלאות, שלום שמחון, שהביע תמיכה בקידומו ואף הורה להקצות תקציב מיוחד לסיוע להצטרפות רפתנים ובוקרים למאגר הד.נ.א. דיין מקווה כי בשנים הקרובות יוקם בנק ד.נ.א שירכז את כל עדרי הבקר בישראל וכך נוכל להיאבק בשחיטה השחורה ובפיקוח ושליטה על בשר כשר בנקודות מכירת בשר טרי לצרכנים.
במעבדה מדגישים ומזהירים כי הרפתות ונקודות המרעה המשתתפות בפרויקט הד.נ.א מסומנות בשלטים: "בקטוגן – בעלי חיים מזוהים במאגר ה.ד.נא", כך שגנבים יירתעו מלכתחילה מגניבה במקום זה.
החקלאי פנה למעבדת בקטוכם בנס ציונה, שמנהלת מאגר ד.נ.א ארצי של בקר וסוסים. המעבדה ערכה בדיקות ד.נ.א להוריהם של העגלים שנותרו בעדר והצליחה להוכיח קרבה משפחתית בינם לבין העגלים שנמצאו במשק בדרום. לאחר שהנתונים הוצגו בפני המשטרה הועברו העגלים למשמורת ברפת בקיבוץ בדרום הארץ עד לקבלת החלטה סופית של בית המשפט.
מנהל מאגר הד.נ.א במעבדת בקטוכם, ד"ר אביב כהנא, מסר ש"במאגר הד.נ.א רשומים כ-3000 ראשי בקר ולכן בכל מקרה של גניבה ניתן בקלות ובמהירות להצליב את נתוני המאגר מול הבקר שנתפס. במקרה זה, העגלים שנגנבו לא היו רשומים במאגר הד.נ.א ולכן נדרשה עבודה ממושכת של הוכחת קרבה משפחתית".
במעבדה מציינים כי דגימות הד.נ.א, שנלקחות בעת ענידת תג אוזן מיוחד, מאפשרות זיהוי מקור הבשר והפללת הגנבים אפילו אם הבקר כבר נמצא בשלב של סטייק שמוגש במסעדה או תלוי על אנקול בשוק. גם כתמי דם או שאריות של שיער במקום השחיטה יכולים לשמש לבדיקת הד.נ.א. וכן חלב, שתן או צואה שמקורם בפרה.
פרויקט הד.נ.א מבוצע בשיתוף ועידוד של מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר, חיים דיין. הפרויקט הוצג בפני שר החקלאות, שלום שמחון, שהביע תמיכה בקידומו ואף הורה להקצות תקציב מיוחד לסיוע להצטרפות רפתנים ובוקרים למאגר הד.נ.א. דיין מקווה כי בשנים הקרובות יוקם בנק ד.נ.א שירכז את כל עדרי הבקר בישראל וכך נוכל להיאבק בשחיטה השחורה ובפיקוח ושליטה על בשר כשר בנקודות מכירת בשר טרי לצרכנים.
במעבדה מדגישים ומזהירים כי הרפתות ונקודות המרעה המשתתפות בפרויקט הד.נ.א מסומנות בשלטים: "בקטוגן – בעלי חיים מזוהים במאגר ה.ד.נא", כך שגנבים יירתעו מלכתחילה מגניבה במקום זה.