בשנים 1994 עד 2004 נשחק שכרם היחסי של המנכ"לים במגזר הממשלתי לעומת הבכירים במגזר העסקי, ובמקביל ירד שיעור המתמנים לתפקידי ניהול בחברות הממשלתיות הבאים מהמגזר העסקי. כך עולה ממחקר שערכה ד"ר עדית סולברג ממחלקת המחקר של בנק ישראל, במסגרתו נבחנו הליכי המינוי וההעסקה של כ-800 מנכ"לים, משנים למנכ"ל וסמנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים בשנים 1994 עד 2004.
על-פי המחקר, המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים הרוויחו בממוצע בשנת 2004 32 אלף ש"ח לחודש - פי חמישה מהשכר הממוצע במגזר הציבורי בשנה זו, אך כחמישית משכר המנכ"לים בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א.
בכל אחת מהשנים 1994 עד 2004 התחלפו כ-20% מהמנכ"לים. שיעור זה ירד בשנת בחירות ועלה בשנה העוקבת, אך ממוצע החילופים לא היה שונה בין השנים שבהן ממשלת מערך הייתה בשלטון לשנים שבהן שלטה ממשלת ליכוד.
הוותק הממוצע של המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים הוא כ-5 שנים, נמוך משמעותית מאשר בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה אשר עמד, על פי מחקרים שונים, על כ-9 שנים. זאת ועוד, הוותק הממוצע של המנהלים קטן ככל שדירוג החברה ומורכבותה גבוהים יותר (החברות הממשלתיות מחולקות ל-10 קבוצות דירוג בהתאם לחשיבותן).
עוד נמצא במחקר, כי מספר הסמנכ"לים בחברות הממשלתיות עלה עלייה חדה בסוף שנות התשעים, עלייה שרובה בחברות הממשלתיות המדורגות בדירוג גבוה.
כ-60 אחוזים מהעובדים הבכירים שהתמנו למנהלים בחברות ובתאגידים הממשלתיים התקבלו לתפקידם לאחר שכיהנו בתפקיד אחר במגזר הציבורי. השיעור הגבוה של המינויים מתוך המגזר הציבורי עצמו עלה במהלך התקופה, במקביל לשחיקת שכרם של המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים יחסית לשכרם של המנכ"לים בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א.
הבכירים בחברות הממשלתיות שהתמנו לאחר תפקיד קודם בשירות הציבורי נשארו בתפקידם תקופה קצרה, יחסית למנהלים שהגיעו מהמגזר העסקי, והועסקו בחברות בדירוג גבוה יחסית. תופעה זו מרמזת בין היתר, כי מנהלים אלה רואים בתפקיד קרש זינוק למגזר העסקי. קבוצה זו מקיפה מינויים מכל משרדי הממשלה, אך הבולט שבהם הוא משרד האוצר. ראוי לציין, כי פחות מ-20 אחוזים מהמנכ"לים התמנו לאחר שכיהנו כסמנכ"לים באותה חברה; מכאן ש"תקרת זכוכית" חוסמת את התקדמותם של הסמנכ"לים לתפקיד המנכ"ל, כלומר, הסיכוי שסמנכ"ל מכהן יעבור לכורסת המנכ"ל נמוך.
תוצאות המחקר מרמזות שלמרות החשיבות הרבה, התגמול בתפקידי הבכירים בחברות הממשלתיות אינו אטרקטיבי מספיק כדי לשמור לאורך זמן על העובדים הטובים המגיעים מהמגזר הממשלתי, או כדי למשוך עובדים בכירים בעלי יכולות גבוהות מהמגזר העסקי. כמו כן, מרמזים הנתונים כי לכוחות הפוליטיים יש השפעה רבה על המינויים והתגמול בחברות ובתאגידים הממשלתיים - תופעה שיש בה כדי לפגוע ביעילות הניהול.