בתגובה לידיעה לפיה משרד החוץ ישתתף במימון פרוייקט שיפיץ בארצות האיחוד האירופי את ההצגה 'חברון' המכפישה את חיילי צה"ל, אומרת אורית סטרוק, מראשי הישוב היהודי בעיר כי בכך חוסך המשרד לרשות הפלשתינית תקציב המיועד להסברה. לדבריה ניתן להוריד את עלות התמיכה הישראלית להפצת ההצגה מכספי הסיוע לרש"פ.
סטרוק מזכירה כי בהצגה 'חברון' מצליח המחזאי להביא את הצופה להבנת שאיפת הנקם הפלשתינית כחפי חיילי צה"ל. זאת מבלי להתייחס לאיום הטרור הפלשתיני המופנה כלפי האוכלוסייה בישראל.
לטעמה של סטרוק, שליחתו של המחזה לאירופה מוכיח שיד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה ובעוד מצבה ההסברתי של ישראל קשה ומשרד החוץ מנסה להתגבר על מהמורות הסברתיות בעולם הרי שאותו משרד חוץ משגר מחזה הפוגע בתדמיתה של ישראל באותו מימד עצמו, המימד ההסברתי.
לדבריה, מדובר בסוגיה שאמורה להטריד כל ישראלי ולאו דווקא אותה כנציגת הישוב היהודי בחברון.
לסוגיה התייחס ביומן ערוץ 7 גם חבר הכנסת אורי אריאל שאמר כי מדובר בתעלול נוסף של השרה לבני וכי אלמלא היה מדובר באירוע עצוב הוא היה מצחיק. לדבריו מפלגתו תפעל בכל כוחה מול השרה לבני ומשרדה, כדי למנוע את שליחת המחזה ללונדון, אם כי קשה לשנות אנשים בגיל שכזה, כדבריו.
לעומת דבריה אלה של סטרוק אומרת דוברת משרד החוץ, יעל רביע-צדוק, כי מדובר בשיתוף פעולה חשוב בין התיאטראות הלאומיים של ישראל ובריטניה, והמשרד ראה בהצעת שיתוף הפעולה מעשה חשוב והזדמנות ראויה, ולכן תמך בשיגור המחזה להצגה שם. עם זאת מבהירה רביע-צדוק כי אין מדובר בתמיכה במחזה 'חברון' באופן ספציפי, אלא בתמיכה במהלך כולל של חילופי מחזות בין שני התיאטראות הלאומיים.
בנוסף ממזערת רביע צדוק את מעורבות משרד החוץ במהלך ומבהירה כי מדובר בתקצוב זעום ביותר לשיגור המחזה יחד עם מחזות נוספים. בנוסף היא מציינת כי אין מדובר בהעלאת המחזה באופן ממשי אלא בהקראתו בתיאטרון הלאומי של בריטניה, ומנגד יובאו גם לישראל מחזות להקראה כאן.
לשאלת המראיין, בני טוקר, אומרת רביע-צדוק כי היו במשרד החוץ לבטים טרם ההחלטה על מתן הסיוע, אולם ההכרעה נפלה בעד התמיכה בשל היות שיתוף הפעולה התרבותי המדובר מהלך חשוב המוכיח בין השאר גם הפניית גב בריטית לחרם האקדמי אותו מנסים גופים שונים בבריטניה לקדם כלפי ישראל.
בנוסף אומרת רביע-צדוק שהעולם מביע הערכה והערצה לפתיחות הישראלית המאפשרת הצגתן של דעות שונות ומגוונות בישראל באופן שקוף וגלוי, גם אם יש בהן כאלה שאינן נוחות לקהלים כאלה ואחרים, כדבריה.