"אפשר לומר שרוסיה מזהירה את מדינות המערב מחזרה למיני-מלחמה קרה. ההשלכות לצעד כזה יורגשו היטב גם במזרח התיכון", כך מתריע ד"ר ברוך גור מאוניברסיטת חיפה, מומחה לרוסיה, שספרו על התמורות ברוסיה החדשה רואה בימים אלה אור ברוסיה ובארצות הברית.



לדבריו, ניתן להבין את הצעדים האחרונים שנוקטת רוסיה תחת הנהגתו של פוטין בזירה הבינלאומית כמאמצים לשוב ולהיות מעצמה גלובלית. "במידה ומדינות ואירופה וארצות הברית לא יכירו ויתנהגו כלפיה בצורה זו, מוסקבה עלולה לחזור לחלק מדפוסי ההתנהלות של המלחמה הקרה", ציין.



ד"ר גור סבור שהצבת הטילים האמריקאים על אדמת פולין וצ'כיה נתפסת במוסקבה כצעד אנטי-רוסי וכהוכחה לכך שנאט"ו עדיין רואה ברוסיה כאיום העיקרי על אירופה. לכן, צריך לראות את ההצהרה של פוטין שרוסיה מתנערת מהאמנה שנחתמה בשנת 90 ומגבילה את הגודל של הצבא הקונבנציונאלי שלה כאיום על אירופה. "פוטין מנסה להסביר לאמריקאים שכוחם מוגבל ולהסביר לאירופאים שלא כדאי להם לסמוך כל כך על ארצות הברית ולכן כדאי להם להגיע להסכמות והבנות עם רוסיה. אני מעריך כי בזמן הקרוב ייפגש פוטין עם נציגי האיחוד האירופאי במטרה להשפיע על פעולות נאט"ו".



ומה יקרה אם מדינות המערב יסרבו, למרות כל האיתותים והאזהרות, להתייחס לרוסיה כאל גורם גלובאלי? "רוסיה לא תהסס לשוב לחלק מדפוסי ההתנהגות של המלחמה הקרה, ובעיקר, לגרום נזק לאינטרסים אמריקאים ברחבי העולם.", אומר ד"ר גור. "במקרה כזה, ניתן להעריך כי רוסיה תיכנס לתהליך של התעצמות צבאית ומעורבות מוגברת במדינות השכנות. ישנה אפשרות שפוטין יכריז על פיתוח מערכת חדשה של טילים בינוניים. רוסיה תתערב בנושא האיראני ותגרום לכך שהמערכת הבינלאומית לא תעשה דבר. רוסיה תתרום להתפרקות של עיראק על ידי הזרמת כסף ונשק לקבוצות השונות וכמובן, מוסקבה לא תהסס לשלוח נשק לסוריה, כצעד אנטי-אמריקאי מובהק", ציין.