האגודה לזכויות האזרח פנתה היום אל יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, ואל ראשי הפורום של ערי ואזורי הפיתוח, ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט, וסגן ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. הפניה נשלחה במחאה על קיראתו של מרכז השלטון המקומי, שלא להתקשר עם אמנים, שלא שירתו בצבא, ועל ההכרזה של פורום ערי ואזורי הפיתוח, כי יימנעו מלהעסיק עובדים, שלא שירתו בצבא (פרט לערבים).
היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, שכתב את הפניה, מבהיר בה, כי אין זה חוקי להפלות בקבלה לעבודה מי שלא שירתו בצבא. זאת ועוד, הנסיון (מצד מעביד) להבחין בין מי ש"השתמט" לבין מי שקיבל פטור כדין הוא פסול וכרוך לא פעם בפגיעה קשה בפרטיותו של המועמד לעבודה. מה גם שהחוק אוסר במפורש על מעביד לדרוש ממועמד לעבודה את הפרופיל הצבאי שלו.
לפיכך מבקשת האגודה מראשי השלטון המקומי לחזור בהם מן הקריאה, שלא להעסיק אמנים, שלא שירתו בצבא, ולהנחות את הרשויות המקומיות לנהוג כחוק.
להלן נוסחו המלאה של מכתב האגודה לזכויות האזרח:
שמענו בדאגה רבה את הקריאה של מרכז השלטון המקומי לרשויות המקומיות להימנע מלהתקשר עם אמנים, שלא שירתו בצבא, וכן את ההכרזה של פורום ערי ואזורי הפיתוח, שיימנעו מלהעסיק עובדים, שלא שירתו בצבא (פרט לערבים).
כידוע, התופעה של אי גיוס לצבא התרחבה מאד בשנים האחרונות הן בשל גידול חד במספר תלמידי הישיבות, שאינם מתגייסים, והן בשל כך שצה"ל אינו זקוק למלוא מחזורי הגיוס הגדולים, והקל מאד על האפשרות להשתחרר משירות בצבא. צה"ל פוטר משירות מסיבות רבות ומגוונות, ובהן פטור מסיבות רפואיות, פטור בשל אי התאמה, פטור מטעמי מצפון, פטור לנשים שומרות מסורת ועוד. יש מבעלי הפטור שתורמים לקהילה בדרכים שונות ומגוונות, ויש העושים זאת במסגרת התנדבות לשירות לאומי. יתרה מזו, האגודה לזכויות האזרח נאלצה לעתור לבג"צ לפני מספר שנים בדרישה לאפשר לנשים ערביות ולגברים להתנדב לשירות לאומי. רק בעקבות הגשת העתירה שונו התקנות בעניין זה.
יחד עם זאת אין זה חוקי להפלות בקבלה לעבודה נגד מי שלא שירת בצבא. כבר לפני מספר שנים קבע בית הדין לעבודה, כי הגבלת משרה למי ששירתו בצבא בלבד היא עבירה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. מדיניות שכזו מפלה לא רק נגד ערבים, אלא גם נגד אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית.
גם הנסיון להבחין בין מי ש"השתמט" לבין מי שקיבל פטור הוא פסול. אין לדרוש ממועמד לעבודה להתערטל בפני מראייניו, להסכים לפגיעה קשה בפרטיותו ולפרט את בעיותיו הרפואיות או את אמונותיו ודעותיו כדי להצדיק את אי גיוסו. החוק אף אוסר מפורשות על מעביד לדרוש ממועמד לעבודה את הפרופיל הצבאי שלו.
מקרה שטיפלנו בו לפני שנים יוכיח עד כמה רעה פגיעתה של מדיניות מעין זו, ועד כמה היא פוגעת באוכלוסיות מוחלשות, הזקוקות לעזרה כדי להשתלב בחברה: בחור, שעז היה רצונו לשרת בצבא, לא גוייס מטעמים רפואיים. הוא ביקש לערער על הפרופיל שנקבע לו, אך צה"ל סירב לאפשר לו לעיין בתיק הרפואי כדי להגיש חוות דעת נגדית. רק בעקבות עתירה לבג"צ, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמו, התאפשר לו לעיין בתיקו הרפואי, ושר הביטחון אף נענה לדרישה שבעתירה, והתקין תקנה, שמעגנת את זכותו של מועמד שלא גויס לעיין בתיקו הרפואי. אך גם הערר לא הועיל, והבחור לא גוייס לצה"ל. כשביקש להתקבל לעבודה בעיריית ת"א כעובד תברואה נדחה בשל כך שלא שירת בצבא.
רשות מקומית היא גוף ציבורי, ואסור לה להפלות מכל טעם שהוא, הן בקבלה לעבודה והן בהתקשרות עם ספקי שירותים שונים. לפיכך קריאתכם מהווה עידוד לרשויות מקומיות להפר את החוק ולפגוע בזכויות האדם של קבוצה גדולה, שרבים ממנה דווקא זקוקים לסיוע.
לפיכך נבקשכם לחזור בכם מהקריאה שלא להעסיק עובדים ואמנים, שלא שירתו בצבא, ולהנחות את הרשויות המקומיות לנהוג כחוק.
היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, שכתב את הפניה, מבהיר בה, כי אין זה חוקי להפלות בקבלה לעבודה מי שלא שירתו בצבא. זאת ועוד, הנסיון (מצד מעביד) להבחין בין מי ש"השתמט" לבין מי שקיבל פטור כדין הוא פסול וכרוך לא פעם בפגיעה קשה בפרטיותו של המועמד לעבודה. מה גם שהחוק אוסר במפורש על מעביד לדרוש ממועמד לעבודה את הפרופיל הצבאי שלו.
לפיכך מבקשת האגודה מראשי השלטון המקומי לחזור בהם מן הקריאה, שלא להעסיק אמנים, שלא שירתו בצבא, ולהנחות את הרשויות המקומיות לנהוג כחוק.
להלן נוסחו המלאה של מכתב האגודה לזכויות האזרח:
שמענו בדאגה רבה את הקריאה של מרכז השלטון המקומי לרשויות המקומיות להימנע מלהתקשר עם אמנים, שלא שירתו בצבא, וכן את ההכרזה של פורום ערי ואזורי הפיתוח, שיימנעו מלהעסיק עובדים, שלא שירתו בצבא (פרט לערבים).
כידוע, התופעה של אי גיוס לצבא התרחבה מאד בשנים האחרונות הן בשל גידול חד במספר תלמידי הישיבות, שאינם מתגייסים, והן בשל כך שצה"ל אינו זקוק למלוא מחזורי הגיוס הגדולים, והקל מאד על האפשרות להשתחרר משירות בצבא. צה"ל פוטר משירות מסיבות רבות ומגוונות, ובהן פטור מסיבות רפואיות, פטור בשל אי התאמה, פטור מטעמי מצפון, פטור לנשים שומרות מסורת ועוד. יש מבעלי הפטור שתורמים לקהילה בדרכים שונות ומגוונות, ויש העושים זאת במסגרת התנדבות לשירות לאומי. יתרה מזו, האגודה לזכויות האזרח נאלצה לעתור לבג"צ לפני מספר שנים בדרישה לאפשר לנשים ערביות ולגברים להתנדב לשירות לאומי. רק בעקבות הגשת העתירה שונו התקנות בעניין זה.
יחד עם זאת אין זה חוקי להפלות בקבלה לעבודה נגד מי שלא שירת בצבא. כבר לפני מספר שנים קבע בית הדין לעבודה, כי הגבלת משרה למי ששירתו בצבא בלבד היא עבירה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. מדיניות שכזו מפלה לא רק נגד ערבים, אלא גם נגד אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית.
גם הנסיון להבחין בין מי ש"השתמט" לבין מי שקיבל פטור הוא פסול. אין לדרוש ממועמד לעבודה להתערטל בפני מראייניו, להסכים לפגיעה קשה בפרטיותו ולפרט את בעיותיו הרפואיות או את אמונותיו ודעותיו כדי להצדיק את אי גיוסו. החוק אף אוסר מפורשות על מעביד לדרוש ממועמד לעבודה את הפרופיל הצבאי שלו.
מקרה שטיפלנו בו לפני שנים יוכיח עד כמה רעה פגיעתה של מדיניות מעין זו, ועד כמה היא פוגעת באוכלוסיות מוחלשות, הזקוקות לעזרה כדי להשתלב בחברה: בחור, שעז היה רצונו לשרת בצבא, לא גוייס מטעמים רפואיים. הוא ביקש לערער על הפרופיל שנקבע לו, אך צה"ל סירב לאפשר לו לעיין בתיק הרפואי כדי להגיש חוות דעת נגדית. רק בעקבות עתירה לבג"צ, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמו, התאפשר לו לעיין בתיקו הרפואי, ושר הביטחון אף נענה לדרישה שבעתירה, והתקין תקנה, שמעגנת את זכותו של מועמד שלא גויס לעיין בתיקו הרפואי. אך גם הערר לא הועיל, והבחור לא גוייס לצה"ל. כשביקש להתקבל לעבודה בעיריית ת"א כעובד תברואה נדחה בשל כך שלא שירת בצבא.
רשות מקומית היא גוף ציבורי, ואסור לה להפלות מכל טעם שהוא, הן בקבלה לעבודה והן בהתקשרות עם ספקי שירותים שונים. לפיכך קריאתכם מהווה עידוד לרשויות מקומיות להפר את החוק ולפגוע בזכויות האדם של קבוצה גדולה, שרבים ממנה דווקא זקוקים לסיוע.
לפיכך נבקשכם לחזור בכם מהקריאה שלא להעסיק עובדים ואמנים, שלא שירתו בצבא, ולהנחות את הרשויות המקומיות לנהוג כחוק.