לפני שאלי זנדר יצא לגמלאות הוא חיפש תחביב, כדי שלא ישתעמם בזמנו הפנוי. הוא הלך לתערוכה של גמלאים וראה שם אדם המפסל בלחם. כך עלה בו הרעיון לפסל בגלעיני אבוקדו. בתחילה, היו פסליו פשוטים וכללו רק חריצים קטנים לעיניים, חורים קטנים לאוזניים ופס דק, עבור הפה. עם הזמן השתכללה השיטה והוא התחיל לפסל דמויות. למרות שניסה, לא פעם, עד היום הוא לא הצליח לגלף פני אישה, בגלל שהגלעין מתייבש, מתכווץ ומשנה את צורתו הסופית. מה שאומר, שהדמות הסופית המתקבלת לאחר ייבוש הגלעין, שונה מהדמות המתקבלת בסוף הגילוף.
בעונת האבוקדו, שנמשכת בארץ מנובמבר עד מאי, אוספים בבית "פנחס רוזן" ברמת-גן, בו מתגורר זנדר, את כל גלעיני האבוקדו. כמו כן, אוספים בתו, נכדיו, חבריו ומכריו את כל הגלעינים, למרות שחלק מהם אינם טובים לפיסול. זנדר מפסל בהם בעזרת אולר קטן ופשוט ואת יצירותיו הוא מוכר בירידים שונים, או מחלק אותם מתנות לכל חבריו.
תהליך הפיסול הוא ארוך ומסובך, כאשר הגילוף עצמו הוא החלק זעיר תהליך. מגלפים ובהמשך מייבשים את הגלעין, טובלים בתמיסה, מצפים בלכה ובסוף מחברים לולאה. למרות התהליך הארוך, זנדר לא מתעייף מעבודת הגילוף והטיפול בגלעינים וכל הזמן הוא מנסה ליצור טיפוסים חדשים.
אחת הדרכים של זנדר להכיר אנשים חדשים, במהלך טיוליו הרבים בעולם, הוא לחלק את פסליו. לקראת כל טיול בחו"ל היה נוהג לארוז חבילה של גלעינים מפוסלים, במיוחד כדי לתת אותם מתנות. עד היום יש לזנדר חברים בכל העולם, בזכות פסליו המיוחדים.
אלי זנדר הציג עד היום בכמה וכמה תערוכות שהתקיימו ברחבי הארץ. ביניהם תערוכת התחביבים הארצית שהתקיימה בגני התערוכה בתל-אביב. הדרך שלו ליצור קשר ולתת הרגשה חמה לכל מי שמגיע לבית הדיור המוגן "פנחס רוזן", בו הוא מתגורר, היא לתת מתנה גלעין מפוסל, פרי עבודתו. כך הוא גם יוצר קשרים הדוקים עם כל הדיירים.
בעונת האבוקדו, שנמשכת בארץ מנובמבר עד מאי, אוספים בבית "פנחס רוזן" ברמת-גן, בו מתגורר זנדר, את כל גלעיני האבוקדו. כמו כן, אוספים בתו, נכדיו, חבריו ומכריו את כל הגלעינים, למרות שחלק מהם אינם טובים לפיסול. זנדר מפסל בהם בעזרת אולר קטן ופשוט ואת יצירותיו הוא מוכר בירידים שונים, או מחלק אותם מתנות לכל חבריו.
תהליך הפיסול הוא ארוך ומסובך, כאשר הגילוף עצמו הוא החלק זעיר תהליך. מגלפים ובהמשך מייבשים את הגלעין, טובלים בתמיסה, מצפים בלכה ובסוף מחברים לולאה. למרות התהליך הארוך, זנדר לא מתעייף מעבודת הגילוף והטיפול בגלעינים וכל הזמן הוא מנסה ליצור טיפוסים חדשים.
אחת הדרכים של זנדר להכיר אנשים חדשים, במהלך טיוליו הרבים בעולם, הוא לחלק את פסליו. לקראת כל טיול בחו"ל היה נוהג לארוז חבילה של גלעינים מפוסלים, במיוחד כדי לתת אותם מתנות. עד היום יש לזנדר חברים בכל העולם, בזכות פסליו המיוחדים.
אלי זנדר הציג עד היום בכמה וכמה תערוכות שהתקיימו ברחבי הארץ. ביניהם תערוכת התחביבים הארצית שהתקיימה בגני התערוכה בתל-אביב. הדרך שלו ליצור קשר ולתת הרגשה חמה לכל מי שמגיע לבית הדיור המוגן "פנחס רוזן", בו הוא מתגורר, היא לתת מתנה גלעין מפוסל, פרי עבודתו. כך הוא גם יוצר קשרים הדוקים עם כל הדיירים.