אח ואחות, יוהן ונטלי דוד-רבא מצרפת, נהרגו אתמול בכביש הערבה סמוך לפונדק כושי רימון, לאחר שהמכונית בה נסעו נפגעה ממשאית. ככל הנראה אביהם, נהג המכונית הפרטית, נרדם על ההגה. האב עצמו נפצע קשה ועד לשעה זו אינו יודע כי שני ילדיו נהרגו בתאונה המחרידה הזו.
מהמשטרה נמסר כי על פי מה שעולה מחקירה ראשונית נהג המשאית לא היה אחראי לתאונה. על פי הבדיקה המשאית נשארה בנתיבה ולא הותירה סימני בלימה על הכביש ואילו הרכב הפרטי סטה מנתיבו. במשטרה מעריכים שהאב נרדם במהלך הנהיגה, על פי עדויות, האב אף אמר לאחד הרופאים: "כנראה שנרדמתי על ההגה".
שמואל הומינר מארגון הצלה ישראל סניף רחובות שהגיע ראשון למקום התאונה מספר, "הגעתי למקום מספר דקות לאחר שהתאונה אירעה, כשהגעתי ביצעתי סקירה ראשונית של הזירה, ראיתי מספר פצועים, שניים במצב אנוש ואחד פצוע קשה לכוד בתוך הרכב. ראיתי שאיני יכול לעזור כבר לאחד הפצועים באורח אנוש, לכן המשכתי לכיוון הילדה בת ה-8 שעדיין היה לה דופק והתחלתי פעולות החייאה".
הוא מסביר כי בשל המיקום המרוחק של התאונה לקח זמן רב עד שכוחות מד"א הגיעו, "ביצעתי החייאה לבד במשך 10 דקות עד רבע שעה עד שהגיע ניידת מד"א הראשונה, כשהגיע הצוות הרפואי הוא התחיל לסייע לי בפעולות ההחייאה, בהמשך הגיע מסוק של חיל האוויר עם רופא ופרמדיק שהם גם סייעו בפעולות ההחייאה, לאחר שעה ורבע לא נותרה ברירה ונקבע מותם של שני הילדים".
עוד הוא מספר, "תוך כדי טיפול חילצנו את האב מהרכב בעזרת כוחות הכיבוי שניסרו את הרכב. הוא הועבר במסוק לבית חולים סורוקה. האב כל הזמן צעק שכואב לו ושאל כל הזמן מה עם הילדים. לא יכולנו להגיד לו מה מצבם אמרנו לו ש"הם יהיו בסדר", הוא אומר.
הוא מציין כי מקום התאונה היה נראה כזירת פיגוע, "ברדיוס של כמה מאות מטרים היו מפוזרים חלקים של הרכב, הרכב היה נראה ממש מרוסק".
על התחושות הקשות אומר הומינר, "ברגע שמגיעים למקום התאונה עובדים כמו רובוט כשמסיימים לעבוד מתחילים לחשוב: איפה הייתי? מה עשיתי? איך עשיתי את זה? כשמגיעים למקום חושבים מה יש לעשות, במי הכי דחוף לטפל. אנחנו עושים מה שאנו יכולים לצערנו לא הצלחנו להציל את הילדים".
"זה לא פעם ראשונה שאני רואה כזה דבר", הוא מוסיף, "הקב"ה עושה לנו סוויץ' כדי שנמשיך את החיים כרגיל, כי אנחנו חייבים להמשיך את החיים. אני מאחל למשפחה את תנחומיי ושלא ידעו יותר צער".