הותרה לפרסום עדותו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צחי הנגבי, בועדת וינוגרד החוקרת את כשלי מלחמת לבנון השנייה. הנגבי אמר לועדה המלחמה היתה יכולה להיגמר באופן רע הרבה יותר אבל היה נס, "אני חושב שהיה נס, היה לנו נס מבחינה לאומית, שחטפנו איזה סוג של תרועת אזעקה באיזה בוקר, כשלא אלפי אינדיאנים כבר פושטים על המאהל שלנו, אלא שהמחיר ששילמנו, שהוא מחיר נורא כבד לכל אחד מאתנו ולמשפחה וכו', אבל עדיין לא מחיר ברמה האסטרטגית והלאומית. יכול להיות שמעז יצא מתוק, ואני מאמין שכן, שדברים מאד משמעותיים ישונו לטובה", אמר.
בעדותו אמר עוד הנגבי כי לאחר שנפלה ההחלטה לצאת למערכה היו חייבים לנצח. הוא מוסיף כי המלחמה אף הביאה הישג מדיני לישראל.
"העמדה האישית שלי שנתתי לה גם ביטוי בישיבות הוועדה, כיוון שנפלה ההחלטה לצאת למערכה ואני חושב שההחלטה הייתה נכונה, כיוון שאין אפשרות להפסיק את ירי הקטיושות, אלא במהלך קרקעי ארוך טווח, וכיוון שאסור לישראל שלא לנצח במלחמה לכן עניין המחיר, בעיני, שהטריד מאד אחרים, בעיני היה חשוב מאד מכל הבחינות האנושיות והמוסריות, אבל ברמה הלאומית הוא אחד מני מספר רכיבים שצריך לשקול, והרכיב המרכזי הוא: חייבים להכריע ולנצח את המערכה", הדגיש הנגבי.
לדבריו, זו גם היתה הגישה של צה"ל מאז ומעולם, "מה שעצר את המהלך הזה, היתה החלטה 1701, "בעיני לפחות, היא המערכה הראשונה בתולדות מדינת ישראל, אולי מלבד מלחמת העצמאות, שמביאה בסיומה גם הישג נראה בעין, שהוא הישג מדיני" הוסיף הנגבי והסביר, "הישג של פריסת כוח צבא לבנון ופריסת כוח רב לאומי והחלשת החזבאללה". לדבריו החיזבאללה לא נעלם, הוא בשטח אבל החלשתו ככוח ריבוני מוחלט כפי שהיה עד ה-12 ביולי, ויצירת פוטנציאל לחיזוק הסיכויים שבאמת בגבול הצפון, לאורך זמן, ייחלשו האיומים.
על נהלי ועדת חוץ וביטחון בשעת מלחמה, איך פועלים במלחמה? למעשה לא מצאנו בעניין הזה איזו מורשת, לא כתובה ואפילו לא מעוגנת בזיכרונם של אנשים, ולכן נתכנסנו ימים ספורים לאחר פתיחת המלחמה וקבענו לעצמנו את כללי ההתנהגות במערכה. למעשה קבענו שאנחנו הופכים להיות מלווים הדוקים וצמודים של התפתחות המערכה. במהלך, אני כבר גולש לנושא השני, במהלך המערכה למעשה קיימנו 33 ישיבות, דיונים וסיורים.
על הדליפות מדיוני הקבינט אמר, "כיהנתי לצד כמה וכמה ראשי ממשלות, אני חושב שברור שמשם דולפים כי הפורום הוא מאד רחב ויושבים שם גם הרבה מאד אנשים שאינם שרים, ואף אחד לא חושב שהפורום הזה הוא פורום דיסקרטי".
"בשנים שאני כיהנתי בקבינט, אי אפשר היה לקיים דיוני קבינט, ללא שהדברים דלפו", מציין הנגבי, "לעתים דלפו ישיבות עוד בטרם התקיימו. ישיבות שנקבעו לדון בסוגיות מאד סודיות, ואסור היה בכלל לפרסם את עצם קיומו של המפגש הזה. אתה פותח את החדשות: מחר יכונס הקבינט לדון בסוגיה א,ב,ג. גם ראש הממשלה נתניהו וגם ראש הממשלה שרון, התבטאו לא פעם בישיבות הקבינט, שהם לא יכולים לסמוך על הפורום. בעיני זה היה מאד עצוב".
לדבריו, "זו תעודת עניות לממשל ולמדינה, שראש ממשלה חושש מלחשוף בפני שריו הבכירים ביותר סוגיות. זה גם מחליש את הפיקוח של הממשלה על המערכות האלה".
עוד אמר, "מניסיוני כחבר קבינט, הנושאים הרגישים מאד לא מגיעים לקבינט אף פעם. לעומת העובדה שהם כן נחשפים בפני וועדות המשנה של וועדת חוץ וביטחון כדבר שבשגרה, עשרות שנים, ויש בזה בעייתיות מסוימת".
חברי הועדה שאלו את הנגבי: כחבר וועדת חוץ ובטחון, חלק ממנגנון הבקרה של הכנסת על הממשלה ובאופן בלתי ישיר על הצבא. העורף חשוף כבר שבועיים שלושה לירי של קטיושות ואתם לא מבררים את השאלה אם יש מענה? זה נשמע קצת מוזר שגוף פרלמנטרי לא תובע הבהרות בנושא הזה, בשלב די מוקדם של המערכה?".
על כך ענה: "לכל אורך הזמן עד ה-7 באוגוסט, כפי שהזכרת, כבר היו גיוסי מילואים, ואנחנו קיבלנו, אני מניח, משבועיים אחרי תחילת המערכה הסברים כיצד יופעל הכוח הזה.
"עם ראש הממשלה לא היה לנו למעשה אף פעם מגע במובן המבצעי, הוסיף, "ראש הממשלה הופיע בוועדה. הוא נתן, בתחילת המערכה סקירה כוללת על המניעים שהובילו את ישראל לנקוט צעד שלא ננקט בעבר, למה לא תגובה בהיקף מוגבל, אלא תגובה שלא נחזתה ע"י הצד השני. בימים הראשונים זה נראה היה כמהלך שמחזק מאד את כוח ההרתעה של ישראל, והוועדה כולה למעשה בירכה על המהלך וחיזקה את ידי ראש הממשלה".