"אנו החתומים מטה, רווקים ורווקות מהציבור הדתי-לאומי, פונים אליכם בבקשה לסייע לנו להביא למהפכה בתחום הצעות השידוכים. זאת, בתקווה שרעיון זה יביא לשיפור ותיקון המצב הבעייתי הקיים אצלנו", במילים אלו נפתח מכתב, עליו חתמו עד כה כבר מאות רווקים והמיועד לרבנים ולדמיות מרכזיות בציונות הדתית.
"בעיית הרווקים והרווקות בציבור שלנו, שהולכת ומתעצמת מיום ליום, כבר ידועה ומוכרת לכל. אחת הסיבות לה, היא העובדה ששני הצדדים נשענים, כמעט לגמרי על "חסדיהם" של אחרים, אשר אמורים לפנות אליהם בהצעות. מתברר, שגם דבר כה חשוב בחיים, כאשר הוא נשען רק על "טובות" ורצון טוב של חברים או קרובים – היוזמות בו פועלות בעצלתיים. עם הזמן נוספים עוד ועוד בנים ובנות מהציבור הדתי לאומי, שכבר מתקרבים לגילאי השלושים (ואף מעבר לכך), ועדיין לא זכו להתחתן. לחלק לא קטן מהם – מפתיע ומצער לשמוע – אין כמעט הצעות", כותבים היוזמים.
"ישנו פתרון אחד, אותו פחדנו לאמץ ואשר בציבור החרדי לדוגמא, פועל בצורה יעילה, והוא "שידוך ששכרו בצידו" (גם בעולם הזה). כמובן, הפחד הגדול הוא ממסחורו של עניין כה רגיש, והוזלתו. אבל אם נבחן את הדברים בכנות, נגיע למסקנה שהרווח גדול על ההפסד. הרעיון הוא ליצור "מנוע" שידחוף את בעלי הרצון הטוב והיכולת לכך, להוציא לפועל הצעות-היכרות מהר יותר ומוקדם יותר. כל שידוך מוצלח שיביא לחתונה, יזכה את המציע בסכום של 2500 ₪ מכל צד (למתקשים תינתן אפשרות להיעזר בגמ"חים המיועדים לכך). סכום זה ייכלל בהוצאות החתונה, ויהיה מן הסתם חלק מזערי מהן".
במכתבם מבקשים הרווקים שחתמו על המכתב לחתום על מודעה משותפת "שלנו, הצעירים (בלא פירוט שמי של הרווקים והרווקות), יחד עם רבני הציבור הדתי-לאומי, הקוראת להנחלת הרעיון של "2500 ₪ עבור כל שידוך שהצליח" וליצור דיון ציבורי בנושא ע"י כתיבת מאמרים והבעת דעות בתקשורת הכתובה והמשודרת, ובמסגרות מצומצמות יותר.
בראיון לערוץ 7 אמרו יוזמי המכתב כי הסיבה שהביאה להנעת האתגר החשוב הזה, היא תופעת הרווקים והרווקות ההולכת ומתרחבת בציבור הדתי-לאומי, משנה לשנה, כאשר רבים מרווקים/ות אלו כבר הגיעו למצב זה בעל כרחם, כשהם כבר לקראת שנות השלושים של חייהם, "המטרה לייצור נורמה של תשלום על שידוך".
"לתת תמורה כספית לחבר שסייע לך ושידך לך את מי שתזכה אי"ה לבנות אתה את ביתך לכל חייך, זה לא רק דבר שהיה נהוג בעבר בכל קהילות ישראל, זאת לא רק מידה טובה של הכרת הטוב, אלא הדבר אף מעוגן בהלכה. זה נכון, שייתכן שלמאן דהו הדבר עלול ליצור טעם מעט לא נעים, אך צריך לזכור, שהרבה הרבה יותר לא נעים לאותו רווק או רווקה שנשארים משך תקופות ארוכות וקשות ללא כל הצעת היכרות ראויה", השיבו היוזמים על השאלה בדבר האי-נוחות בבקשת כסף על השידוך. "גם אם מדובר בחברים טובים שעושים זאת לשם שמים, פעמים רבות נדרש תמריץ נוסף, אשר יניע אותם להתפנות מעיסוקיהם ולהשקיע בדבר".
"אם באמת הסכום המדובר היה שווה ליותר מעשירית מהסכום שמושקע בחתונה ממוצעת, היה מקום לחשוב אולי זהו סכום מוגזם... האם לדבר המרכזי אשר הביא אתכם תחת החופה פתאום אין מאין לשלם?! האם הרווקים/ות והוריהם/ן, אשר מייחלים שנים ארוכות לאותו הרגע הנכסף, היו חוסכים מעצמם את ה- 2500 ₪, אלו ידעו שהדבר יקדם אותם בכך שנה אחת קודם?!" סיימו. ישי, מיוזמי הפרויקט אף פירט כי לפני פרסום המכתב במוסדות שונים בציונות הדתית, פנו לכמה ראשי ישיבות וקיבלו את ברכתם לנושא.
"בעיית הרווקים והרווקות בציבור שלנו, שהולכת ומתעצמת מיום ליום, כבר ידועה ומוכרת לכל. אחת הסיבות לה, היא העובדה ששני הצדדים נשענים, כמעט לגמרי על "חסדיהם" של אחרים, אשר אמורים לפנות אליהם בהצעות. מתברר, שגם דבר כה חשוב בחיים, כאשר הוא נשען רק על "טובות" ורצון טוב של חברים או קרובים – היוזמות בו פועלות בעצלתיים. עם הזמן נוספים עוד ועוד בנים ובנות מהציבור הדתי לאומי, שכבר מתקרבים לגילאי השלושים (ואף מעבר לכך), ועדיין לא זכו להתחתן. לחלק לא קטן מהם – מפתיע ומצער לשמוע – אין כמעט הצעות", כותבים היוזמים.
"ישנו פתרון אחד, אותו פחדנו לאמץ ואשר בציבור החרדי לדוגמא, פועל בצורה יעילה, והוא "שידוך ששכרו בצידו" (גם בעולם הזה). כמובן, הפחד הגדול הוא ממסחורו של עניין כה רגיש, והוזלתו. אבל אם נבחן את הדברים בכנות, נגיע למסקנה שהרווח גדול על ההפסד. הרעיון הוא ליצור "מנוע" שידחוף את בעלי הרצון הטוב והיכולת לכך, להוציא לפועל הצעות-היכרות מהר יותר ומוקדם יותר. כל שידוך מוצלח שיביא לחתונה, יזכה את המציע בסכום של 2500 ₪ מכל צד (למתקשים תינתן אפשרות להיעזר בגמ"חים המיועדים לכך). סכום זה ייכלל בהוצאות החתונה, ויהיה מן הסתם חלק מזערי מהן".
במכתבם מבקשים הרווקים שחתמו על המכתב לחתום על מודעה משותפת "שלנו, הצעירים (בלא פירוט שמי של הרווקים והרווקות), יחד עם רבני הציבור הדתי-לאומי, הקוראת להנחלת הרעיון של "2500 ₪ עבור כל שידוך שהצליח" וליצור דיון ציבורי בנושא ע"י כתיבת מאמרים והבעת דעות בתקשורת הכתובה והמשודרת, ובמסגרות מצומצמות יותר.
בראיון לערוץ 7 אמרו יוזמי המכתב כי הסיבה שהביאה להנעת האתגר החשוב הזה, היא תופעת הרווקים והרווקות ההולכת ומתרחבת בציבור הדתי-לאומי, משנה לשנה, כאשר רבים מרווקים/ות אלו כבר הגיעו למצב זה בעל כרחם, כשהם כבר לקראת שנות השלושים של חייהם, "המטרה לייצור נורמה של תשלום על שידוך".
"לתת תמורה כספית לחבר שסייע לך ושידך לך את מי שתזכה אי"ה לבנות אתה את ביתך לכל חייך, זה לא רק דבר שהיה נהוג בעבר בכל קהילות ישראל, זאת לא רק מידה טובה של הכרת הטוב, אלא הדבר אף מעוגן בהלכה. זה נכון, שייתכן שלמאן דהו הדבר עלול ליצור טעם מעט לא נעים, אך צריך לזכור, שהרבה הרבה יותר לא נעים לאותו רווק או רווקה שנשארים משך תקופות ארוכות וקשות ללא כל הצעת היכרות ראויה", השיבו היוזמים על השאלה בדבר האי-נוחות בבקשת כסף על השידוך. "גם אם מדובר בחברים טובים שעושים זאת לשם שמים, פעמים רבות נדרש תמריץ נוסף, אשר יניע אותם להתפנות מעיסוקיהם ולהשקיע בדבר".
"אם באמת הסכום המדובר היה שווה ליותר מעשירית מהסכום שמושקע בחתונה ממוצעת, היה מקום לחשוב אולי זהו סכום מוגזם... האם לדבר המרכזי אשר הביא אתכם תחת החופה פתאום אין מאין לשלם?! האם הרווקים/ות והוריהם/ן, אשר מייחלים שנים ארוכות לאותו הרגע הנכסף, היו חוסכים מעצמם את ה- 2500 ₪, אלו ידעו שהדבר יקדם אותם בכך שנה אחת קודם?!" סיימו. ישי, מיוזמי הפרויקט אף פירט כי לפני פרסום המכתב במוסדות שונים בציונות הדתית, פנו לכמה ראשי ישיבות וקיבלו את ברכתם לנושא.
