לקראת תום שנת תשס"ז העניק הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, ראיון מיוחד לערוץ 7, ובו הוא פורס את משנתו במספר סוגיות שעל סדר יומה של ההוויה הציבורית בישראל.
מלחמת מינוי הדיינים מבזה את כבוד התורה ואת מחירה משלמים האזרחים
כנשיא בתי הדין הרבניים התייחס הרב עמאר למחלוקת הנמשכת בין גופים פוליטיים כאלה ואחרים בסוגיית מינוי הדיינים. כזכור מינוי הדיינים מוקפא למרות חסר חמור של כעשרים דיינים במערך בתי הדין. על ההקפאה הזמנית הוחלט בעקבות חילוקי הדעות בין ראשי הציבור החרדי לאלה מהמגזר הדתי לאומי. לטענת הציונות הדתית קיים ניסיון לדחוק את רגליהם של דיינים בני הציונות הדתית ולמנות דיינים חרדים בלבד. הטענות מתמקדות גם באופי הועדה למינוי דיינים שבה קיים מיעוט לנציגי הציונות הדתית, ועל פניו נראה שעושי דברו של הרב אליישיב הם השולטים בכיפה, הם הרוב בוועדה למינוי דינים ובהתאם בכוונתם למנות את הדיינים החדשים.
את מחירה של המחלוקת הזו משלמים, כמעט כמו את מחירן של כל המחלוקות בהנהגה הישראלית, אזרחים תמימים שנזקקים לשירותי בתי הדין. בשל העדר דיינים, הנזקקים לגיטים, חליצות ועוד, ענייניהם אינם מטופלים ונגררים לאורך חודשים ושנים. בדבריו קובע הרב עמאר כי אכן מצב בתי הדין קשה מאוד. "אנחנו בקושי מתפקדים". כשהוא משתדל שלא לפגוע בנציגי מגזר כזה או אחר, אומר הרב עמאר ביקורת ברמז: "לצערי ישנם אנשים שהכניסו אוירה לא טובה. לא איכפת להם מבתי הדין ובאים בחשבונות קטנוניים".
הרב קובע שהמועמדים לדיינים הם מצוינים, איש איש ותפיסתו, איש איש והמגזר אותו הוא מייצג. לטעמו חמישה עשר המועמדים לדיינות מייצגים את מכלול הזרמים ביהדות הדתית. עוד הוא קובע כי אין בסיס לטענות לפיהם רבנים מהציונות הדתית מקלים יותר מרבנים בני המגזר החרדי.
הרב קובע שהקיצוניים הנאבקים בסוגיה זו אינם מוכנים להתפשר כעת גם על סיכומים שבעבר ניאותו לקבל. "אני קורא היום לכל הצדדים, אנא, חוסו על בתי הדין, חוסו על כבוד התורה".
הרב מציין שבג"ץ שבחן את הסוגיה לא מצא בסיס לטענות נגד מינוי הדיינים, ולמעט שני פגמים אסתטיים, מצא את ההליך ראוי ונכון. הרב עמאר קובע שהפגמים הללו נלקחו בחשבון ובהכנעה. "קיבלנו את הדין, למרות ששר המשפטים קבע שמדובר בחומרה יתרה שמטילים על הדיינים על פני הועדה למינוי שופטים, הורדנו את ראשינו וחזרנו לועדת משנה שתראיין למעלה ממאתיים מועמדים".
עם זאת מבקר הרב עמאר את עצם קיומה של ועדת המשנה. לטעמו כל ועדה שתהיה לא תוכל לבדוק את בדיקותיה באופן מהותי ומשמעותי יותר מחמשת המבחנים שעברו המועמדים לדיינות. לדבריו, מדובר במבחנים שאין קשים מהם בכל סקטור אחר, ועל כן איש לא יוכל לטעון שראיון בפני ועדה ממונה יוכל לקבוע התאמה באופן טוב יותר מאשר אותם מבחנים, בהם עמדו המועמדים בהצטיינות יתרה.
הראשון לציון קורא לנוגעים בדבר להגיע לפשרה מתוך דאגה לכבודה של תורה ולכבודו של בית הדין הרבני. זאת כיוון שלטעמו הדיון הפסיק להיות ענייני והוא הופך להיות אישי, עדתי, סקטוריאלי ובלתי ראוי. "שימו את ה' לנגד עיניכם, והפסיקו את ההרס של בתי הדין", אומר הרב וקורא: "בואו נתאחד כולנו וכל אחד יוותר מעצמו ונגיע לפשרה".
יש אוזן קשבת בעולם המוסלמי החרד גם הוא מהטרור העולמי
לפני ימים אחדים נפגשו שוב הרב עמאר והרב הראשי מצגר עם בכירי דת מוסלמיים לדיון במאבק בטרור. שיחה זו היא אחת מסדרת שיחות שמקיימים הרבנים הראשיים בשנים האחרונות בארץ ובחוץ לארץ עם בכירי דת מוסלמים נוצרים ובני דתות אחרות. שאלנו את הרב מה תכליתן של שיחות אלה, בעיקר לנוכח העובדה הידועה שבקוראן קיים איסור על קיומה של שליטה ריבונית של דת אחרת במזרח התיכון למעט האסלאם, עובדה המהווה בסיס לפיגועי הטרור וההתייחסות אליהם כאל מצווה דתית.
לטעמו של הרב קיימת תכלית לשיחות אלה. "אני רוצה קודם כל להגיע איתם לקיום של מצוות בני נוח שלא לשפוך דמים", אומר הרב המציין שינוי גישה כלל עולמית ביחס לטרור. לדבריו עד לאסון התאומים התחושה הכללית הייתה שהטרור מופנה רק כלפי ישראל ועל כן אין לראות בו איום כלל עולמי, אולם מאז האסון בארצות הברית קיימת נכונות בין דתית להפנמת הצורך במאבק בטרור.
"אנחנו לא עוסקים במדיניות ולא באים במקום הממשלה. אנחנו רק מבקשים חיים סבירים בכבוד הדדי וגינוי של שפיכות הדמים".
כמו כן מספר הרב עמאר על דרישה מרכזית בשיחותיו עם ראשי האסלאם למחוק מספרי החינוך והלימוד את קידוש ההרג ושפיכות הדמים. "זה שמציירים לילדים בספרי חינוך את ההתאבדות ושפיכות דם כמצווה זה מזעזע. זה להקים דור שיונק את הטרור ומתחנך על גביו". הרב סבור שקיימת בעולם המוסלמי בארץ ובחו"ל אוזן קשבת לדרישותיו. "עצם זה שיש מי שמוכן להיפגש, למרות שיודעים את הדרישות שלנו, נותן פתח לתקווה".
מקור האלימות ברחוב – לחץ מהאיום הביטחוני
בהתייחסות לאלימות הפושה ברחוב הישראלי, מעריך הרב שזו נובעת ממצוקות נפשיות של הציבור מול האיום הביטחוני מאז קום המדינה. בנוסף הוא אומר ש"ברור שעם ישראל אינו כיתר העמים. בכל אדם מישראל יש רוע שמסית אותו, ואין לו תרופה אלא תורה".
בנוסף מזכיר הרב את ערך אורך הרוח כלפי דעות הפוכות וקבלת השונה ותפיסותיו. הרב קורא לציבור "להתרגל לשפה אחרת", ומספר על מאמציו שלו להבליג ולשתוק, גם כאשר כלפיו עצמו "יש אנשים שפוגעים ומכים".
לדבריו לשנאת החינם קיים "יצר הרע מיוחד שעדיין מרקד בינינו, הוא שהביא לשריפת ביתנו, להגלייתנו מארצנו והביא לכל הצרות במשך אלפיים שנה", ועל אף ניסיונו הרע של העם היהודי הוא ממשיך ומחזיק בקנאות בשנאת החינם ומאפשר לה לקנות שביתה בתוכנו.
מאבק בשחיתות – כן, אבל לא מתוך שנאת חינם
בהתבטאות ראשונה על המאבק בשחיתות אומר הרב עמאר, כי יש להיאבק בשחיתות השלטונית ולהוקיע אותה, אך אין לעשות זאת מתוך שנאה. לטעמו קיימת בציבור תחושה כללית לפיה מי שנתפס בקלקלתו יש להוסיף ולרמוס את דמותו ודמותם של בני משפחתו. הוא מבקר גם את יצר המציצנות הציבורי המבקש לקבל עוד ועוד מידע ועוד פרטים אודות מעשים בלתי ראויים של בכירים. "לפעמים יש לי הרגשה שמגזימים וצמאים לשמוע ולראות יותר ויותר וזה הופך להיות חלק משנאת החינם שמרקדת בינינו".
הרב סבור שההקצנה בשאיפה להוקעת נבחר ציבור שסרח גם היא אינה עושה טוב למדינה. "צריך להיאבק בשחיתות, להוקיע אותה ולקעקע אותה מיסודה, אבל לא מתוך שנאת חינם".
"אין סיכוי לחברה להתקיים ללא ביקורת עצמית, אבל כשמגזימים בביקורת הזו היא יכולה להפוך לחרב שהורסת". הרב עמאר מסביר בכך גם את המניעים לשתיקתו עד כה בסוגיה זו של שחיתות שלטונית. לטעמו "נשמע בזה די והותר. לא צריך להיות 'ונוסף גם הוא...'. ההקצנה בזה אינה מוסיפה כבוד למדינה".
הרב סבור שהיחס הראוי הוא ביקורת עצמית במקום התמקדות בביקורת כלפי האחר. לטעמו הביקורת צריכה להיעשות בניקיון הדעת.
היחס לעקורים: חטא הפזיזות של הממשלה שמיהרה לעקור ולא מיהרה לבנות
במלאת שנתיים לעקירה מגוש קטיף וצפון השומרון מתייחס הרב עמאר גם להזנחת מגורשי גוש קטיף, וקובע כי מדובר ב"פירות הפזיזות" של ממשלת ישראל. "כשהייתה ההחלטה ביקשנו לדחות, ודבר אחד השגתי מראש הממשלה והוא שהעניין יידחה לאחרי תשעה באב. חשבתי שדחייה תוביל לעוד דחייה. התפללנו ובכינו ולא עלה בידינו. אבל כשעוקרים קהל גדול כזה בפזיזות וללא הכנה מוקדמת זה שבר על שבר, הרס על הרס. הממשלה צריכה להעמיד את זה כאחד הדברים הראשונים שעליה לטפל בו", אומר הרב וקורא לממשלה ולמתנדבי העם לסייע לעקורים בשיקומם מחד, ומאידך מחזק את העקורים עצמם "שלא יישברו". הוא מציין לשבח אותם העקורים שהתארגנו לחיים מחודשים ומחוזקים מבעבר.
"צריך לפעול מיד ובדחיפות לעשות את כל מה שניתן בצורה מרוכזת ובתכנון יפה. בזריזות ובנחרצות. לכל הפחות באותה זריזות שששו לעקור אותם- צריך כעת ליישב אותם".
"נכנסה בנו אדישות כלפי קדושת ארץ ישראל, ואולי לכן שלחו לנו מהשמים את החורבן הזה, כדי לדקור בליבנו שנתעורר כולנו באהבת הארץ כדי להתפלל יותר בשברון לב שהקב"ה ייטע אותנו בגבולנו, וישמור את עם ישראל ואת נחלת אבותינו", חותם הרב את דבריו ומוסיף ברכה שבשנה זו "ניכתב לישועה על עמנו ועל נחלת אבותינו. כתיבה וחתימה טובה".