עם שובם של תלמידי הישיבות לספסלי הלימודים שוחח הרב דוד סתיו, דובר איגוד ישיבות ההסדר ביומן ערוץ 7 וסיפר על עלייה במספר הלומדים בישיבות הגבוהות ובישיבות הגבוהות.



לדבריו כיום לומדים בישיבות כ-1400 תלמידים, ומדובר בעליה של כעשרה אחוזים. עליה דומה קיימת גם בישיבות שתורתם אומנותם. לעומת זאת נרשמת יציבות במספר תלמידי המכינות הישיבתיות. שם מדובר בכשמונה מאות תלמידים.



הרב סתיו מסביר את הנתון כעדות בראש ובראשונה לגידול באוכלוסית הציונות הדתית, ועליה במספר הבוגרים של הציונות הדתית המעוניינים בחיזוק דתי רוחני לפני היציאה לצבא. לדבריו מדובר גם ברמז לכך שהצעירים בוחנים את שיקולי הדחיפות ליציאה מוקדמת לשירות בצבא כחלק ממערך השיקולים שלהם בבחירת דרכם. כמו כן מציין הרב סתיו את המציאות בה לאחר העקירה, לפני כשנתיים, קיימת העדפה גדולה יותר של הצעירים בציונות הדתית להגיע לצבא בתוך גוף רוחני מלוכד ולא כחייל בודד מול המערכת הצבאית.



לטעמו של הרב קיים שיקול נוסף והוא מספרן הגדל של הישיבות שנפתחות. "בכל עיירת פיתוח קיימת ישיבת הסדר או מעוניינים בפתיחת ישיבות הסדר". לדבריו ריבוי הישיבות ונתונים אלה גורמים לספסלי הלימוד לגדול גם אם לא משיקולים ענייניים גרידא.



לשאלת היתרונות מול החסרונות של ריבוי ישיבות חדשות הבאות לעיתים על חשבון ישיבות ותיקות, אומר הרב סתיו כי אכן היו ישיבות שעמדו על סף משבר מספרי בעקבות התחרות הקשה בה הם עומדים מול התלמיד. לטעמו של הרב סתיו לא תמיד תלמיד מודע להיצע האמיתי של כל ישיבה וישיבה אליה הוא מתלבט אם להגיע ללימודים. להערכתו תלמידים יודעים להבחין בגדלותו של רב ואין לחשוש שתלמידים יעדיפו בהכרח רב "המנגן בגיטרה על פני רב מבוגר עם זקן ארוך". עם זאת הוא מציין כי שיקוליו של תלמיד לעיתים אינם תלויים בזהותו ואופיו של ראש הישיבה, אלא בהליכה השבטית, ולעיתים בשאלה "איזו עיר מצויה בחדשות". כמו כן אומר הרב סתיו כי לעיתים בוחר תלמיד את הישיבה כפי שבוחרים חטיבת חי"ר, כהגדרתו, "לאיזו חטיבה יהיו קרבות קשים יותר..." ובכל זאת, לא שוכח הרב סתיו לציין כי לא פעם גם שיקולים ענייניים מהווים המתווה העיקרי בהכרעתו של תלמיד.



על הקשר בין ראשי הישיבות בינם לבין עצמם באשר לעיצוב דמותו של החינוך בישיבות, אומר הרב סתיו כי "ראשי ישיבות ההסדר נפגשים אבל כידוע הציבור הדתי לאומי אינו מסכים בתוכו כמעט על דבר", הוא אומר בהתייחסו לא רק לשאלות של ארץ ישראל, אלא למגוון סוגיות הלכתיות וציבוריות. "בנושאים מנהליים יש הסכמה והתארגנות, אבל במרבית הנושאים כל ישיבה פועלת לעצמה. איגוד ישיבות ההסדר הוא גוף טכני מול השלטון ולא מסגרת אידיאולוגית".