בשנת 2006 חיו בישראל 1,650,000 עניים, כמעט חצי מתוכם ילדים, כך עולה מדו"ח העוני השנתי שפרסם המוסד לביטוח לאומי. לפי ממצאי הדו"ח, בשנת 2006 חלה ירידה קטנה במימדי העוני בישראל. לפי הנתונים כל ילד שלישי בארץ חי בתנאים של עוני, ובישראל היו בשנה שעברה כ-796 אלף ילדים עניים.
מן הדו"ח עולה כי 404,400 משפחות מצויות מתחת לקו העוני ובהן 1,649,800 נפשות מהן 796,100 ילדים. השר הרצוג אמר כי הנתון שמדאיג אותו יותר מכל הוא המשך העליה בתחולת העוני בקרב ילדים מ-35.2% ל-35.8%. ברוב המדדים נרשמה ירידה בשיעורי העוני: בקרב הקשישים נרשמה הירידה הגדולה ביותר מ-24.4% ל-21.5%, ירידה זו מוסברת בהגדלת קצבאות הזקנה לקשישים המקבלים השלמת הכנסה. בקרב משפחות היתה ירידה מ- 20.6% בשנת 2005 ל-20% ב-2006. ירידה נרשמה גם בשיעור הנפשות המצויות מתחת לקו העוני מ-24.7% ל-24.5% . ירידות בתחולת העוני נרשמו גם בקרב עולים (מ-20% ל- 18.1%) וגם במשפחות חד הוריות (מ-32.5% ל-29.5%).
בשל מבנה השחיקה של קצבאות הילדים למשפחות הגדולות (במסגרת התוכנית להשוואת הקצבה לכל ילד), נמשכה מגמת העלייה בתחולת העוני של משפחות שבהן 4 ילדים ויותר – 60% ממשפחות אלה מצויות מתחת לקו העוני. נמשכה העליה גם בקרב המשפחות הערביות (מ-52.1% ל-54%). על אף השיפור במצב התעסוקה, נרשמה עליה קלה בתחולת העוני בקרב משפחות עובדות, 3.4% מהמשפחות שבהן שני מפרנסים מצויות מתחת לקו העוני.
שר הרווחה והשירותים החברתיים, אמר במסיבת עיתונאים הבוקר בתל אביב כי חל שיפור בקרב משפחות הקשישים בהיקף של 3% כתוצאה ממדיניות הממשלה ומהסכמים קואלציוניים שהביאו לשיפור בקצבאות ובשירותים החברתיים, אמר.
הרצוג אמר כי משרדו רק בתחילתו של המסע, "כל אדם עני הוא עולם מלא, לאחר המפולת החברתית הקשה שנוצרה במדינה בעקבות מדיניות נתניהו יש כעת מגמה של יציבות אך זה לחלוטין לא מספק זה הזמן לעבור לצמצום הפערים בחברה וליישם את התוכנית הלאומית שאישרה הממשלה".
השר הסביר כי בשל השחיקה בקצבאות הילדים יש עלייה בעוני של המשפחות מרובות הילדים, על פי הדו"ח 66,000 משפחות מרובות ילדים חיות מתחת לקו העוני.
"הנתון המעניין נוגע לאי השיוויון שהמשיך לעלות", אומר הרצוג, "הסיבה לכך היא הצמיחה בישראל שמחלחלת בעיקר לעשירונים העליונים". לדבריו, הכנסתו של העשירון העליון כפולה מהכנסתו של כל עשירון אחר.
"החמלה והיחס לחלש הייתה תמיד מוטיב מרכזי בחיינו, העוני בישראל נמצא בכל מקום אך מתמקד בכמה קבוצות, במיוחד הציבור החרדי הומיעוטים בישראל שהם שני שליש ממי שנמצא תחת קו העוני", אמר השר והוסיף, "מטרת כולנו היא לא להיאבק ברעב הנקודתי אלא בתופעת העוני כמכלול. המדינה מסוגלת לצמצם את הפערים".
השר הרצוג התייחס גם לדרכים להביא לפתרון הבעיה, ראשית ציין כי הממשלה אימצה במסגרת התקציב שני יעדים: צמצום העוני ושיפור התעסוקה. בנוסף קיבלה ההממשלה את התוכנית הלאומית למאבק בעוני עם הפעלת מס הכנסה שלילי בישראל. דבר הנותן מענה אמיתי להעלאת ההכנסות של התא המשפחתי.
"עלינו לעשות הכל על מנת לשפר את הכנסות של הגמלאים ובכללם ניצולי השואה", הבהיר הרצוג, "יש לאפשר מקורות הכנסה לאילו שיכולים, למשפחות חד הוריות על ידי הכנסתם למעגל העבודה ללא פגיעה בקצבתם. מתן תמריץ לנכה ומוגבל שייקלט בתעסוקה נבלי שתיפגע קצבתו. עידוד תעסוקה בפריפריה בכל הרמות וטיפול בילדים בסיכון. בנוסף עדכון הקצבאות כולל קצבאות הילדים".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, הד"ר יגאל בן-שלום, אמר במהלך מסיבת העיתונאים בה פורסם דו"ח העוני לשנת 2006 כי מספר האנשים שאינם עובדים ונמצאים מתחת לקו העוני ירד ואילו מספר העובדים שנמצאים מתחת לקו העוני עלה. הוא הסביר כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמובטלים שהצליחו להיכנס למעגל התעסוקה הפכו לעובדים הנמצאים מתחת לקו העוני.
על הפער בשיווין אמר כי רמת החיים הכללית של האוכלוסייה עלתה אך לעומתה אי השיוויון גדל בשנה האחרונה ב-1.2%. לדבריו, מורידים מיסים אך אין במקביל עלייה משמעותית בקצבאות, "אני מקווה שנראה בקרוב שיפור בנושא הקצבאות".
חנן פורת יו"ר עמותת אורות חסד הגיב לדו"ח העוני ואמר כי על ממשלות ישראל לערוך חשבון נפש, עקב המחדל המתמשך בטיפול בעוני, כלשונו. "הגיע הזמן לטיפול שורש בחוליה החלשה של החברה הישראלית.העמותות לא מסוגלות לקחת את מקום המדינה, אי אפשר לטפל בבעיה עם רצון טוב ותרומות של מתנדבים, מדינה יהודית לא יכולה להרשות מציאות כזו", אמר הרב פורת.