מנהלת תחום המחקר הכלכלי במוסד לביטוח לאומי, מירי אנדוול, אומרת כי נתוני דו"ח העוני לשנת 2006 שפורסם היום מצביעים על יציבות בממדי העוני, "מצד אחד ישנה ירידה קלה בתחולת העוני אצל משפחות ונפשות ועלייה קלה בתחולת העוני של ילדים".
היא מציינת כי יש מגמה של ירידה במספר הלא עובדים העניים לעומת עלייה במספר העובדים העניים, "יש גם עלייה בחלקם באוכלוסיית העניים וגם גידול בפער העוני של העובדים העניים שהכנסתם רחוקה יותר מקו העוני ממה שהייתה בשנה שעברה, אנו רואים הרעה במצבם", הוסיפה. לדבריה, אפשר להסיק מכך שאותם אנשים שנכנסו לשוק העבודה נקלטו במשרות חלקיות ובשכר נמוך והפכו לעובדים עניים.
על הקצבאות היא אומרת כי הייתה עלייה משמעותית בקצבאות הקשישים שבאה לידי ביטוי בנתונים בהם רואים ירידה בתחולת העוני בקרב קשישים.
אנדוול מסבירה את הדרך בה מחשבים את העוני בישראל, "אנחנו מודדים את העוני בשיטה שמקובלת ברוב המדינות המערביות כאשר עני מוגדר כמי שההכנסה התקנית שלו למשפחה נמוכה ממחצית מחציון ההכנסות. העוני הוא תופעה רב ממדית וכל שיטה לחישובו מרחיבה את היריעה. השיט הזו רואה את האדם העני כאינטראקציה עם הסביבה שלו, העוני מוגדר כיחסי בהתאם לרמת החיים של כלל האוכלוסייה. במדינות מתפתחות מודדים את העוני בשיטה אבסולוטית".
על הפער בין השכבות באוכלוסייה היא אומרת כי בדו"ח נמדדים גם אינדיקטורים המצביעים על אי השוויון באוכלוסייה, "ישנם נתונים בדו"ח לפיהם פירות הצמיחה לא מתחלקים בצורה שווה בין השכבות השונות באוכלוסייה", ציינה.