ועדת וינוגרד מפרסמת את תמליל עיקרי עדותו של יו"ר האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו שהתייחס בדבריו למכלול סוגיות בעת ניהול קרבות, ולאחריותו המיידית של ראש הממשלה לתוצאות המלחמה האחרונה וכשליה.
לקריאת העדות לחץ כאן
בראשית עדותו נשאל נתניהו אודות התקופה בה כיהן כראש ממשלה והדיווחים על המתרחש בדרום לבנון. כזכור התקופה הייתה תקופת טרום הנסיגה החד צדדית שביצע אהוד ברק. נתניהו מספר כי לחץ ציבורי לא פשוט הופעל גם על ממשלתו ליציאה מלבנון. "מצד אחד היה לחץ גדול מאד שהלך ונבנה, לחץ ציבורי ליציאה מלבנון, בגלל המחיר של אותם עשרות חיילים שנהרגו, ומנגד היו השיקולים של מניעת התקפות עלינו, אם הן חדירות קרקעיות או ירי תלול מסלול. מעת לעת היה גם ירי של קטיושות, שאני חשבתי שהוא בלתי נסבל".
לנוכח איום זה, מספר נתניהו, הציב כראש ממשלה קו אדום שיגביר את ההרתעה הישראלית מול איום ירי טילים על העורף הישראלי. נתניהו הציג בפני חברי הועדה פרוטוקולים מישיבות ממשלה ובהן "חשבתי שזה מצב בלתי נסבל שבמדינה כלשהי, ובוודאי במדינה שלנו, יהיה ירי של טילים על יישובינו, כנורמה שהולכת ומשתרשת, מתוך הנחה שהדבר הזה ילך ויגדל. ז"א הדבר הזה רק יכול להתעצם, אם אנחנו לא נעצור את זה".
"יש צעדים אחרים שאתה יכול לעשות, כדי למנוע או להרתיע את השימוש בכלי הנשק הזה, וזה היה הדבר שאני התמקדתי בו, שאנחנו צריכים לשנות את הנורמה שהשתרשה, שהם יכולים לירות עלינו. זה צריך להיות מחיר הרבה יותר כואב, הרבה יותר חד, כלומר, שיקום ההרתעה. ולהיפך. אם לא נעשה את זה, ההרתעה תלך ותיפרם ובסופו של דבר יהיה ירי הרבה יותר מסיבי".
נתניהו הוכיח לחברי הועדה כי בתקופתו הנחיל תפיסה ולפיה התגובה הישראלית על ירי, צריכה להיות קשה הרבה יותר ממכת הטרור. "אני גם חשבתי, שהרתעה מטבעה היא לא פרופורציונאלית, ולכן התגובה שאני גרסתי שאנחנו צריכים להכין, והכנו אותה בסופו של דבר, צריכה לתת מכה לא פרופורציונאלית אל תוך מצב רמת האיום שהיה קיים אז".
מוסיף נתניהו ומתאר את ישיבות הקבינט הביטחוני בתקופתו כראש ממשלה ומספר: "העיקרון הזה שיורים טילים לתוך ערי ישראל ואין מענה, זהו נזק אסטרטגי לא פחות גדול משאלת הקרבנות שלנו בתוך דרום לבנון. אני הגדרתי את המצב הזה כבלתי נסבל, ואני חושב שהוא באמת בלתי נסבל, ובהדרגה הוא יהיה יותר ויותר בלתי נסבל... הידיעה שישראל סופגת טילים ביישוביה ואינה מגיבה, זה המצב שנוצר. הוא מעיד על החומרה של המצב".
נתניהו תקף את התפיסה ולפיה המחויבות הראשונה במעלה של ממשלת ישראל בצפון היא לחיי החיילים ולא לביטחון הישובים. "אני מגדיר את המטרה של מדיניותנו בצפון כהגנה על גבול הצפון, הגנה מירי שטוח מסלול ומחדירות, הגנה מפני קטיושות. ויעד משנה צמצום הפגיעות של כוחותינו ושמירה על בעלי בריתנו. זה בניגוד, כמובן, לקו שהיה שגור אז, שהיעד העיקרי זה למנוע את הפגיעות של חיילינו. החיילים צריכים להגן על האזרחים ולא להפך, להשקפתי".
מוסיף ומתאר נתניהו: "בקשתי להכין תפריט של הסלמה של תגובות חזקות מאד כדי לאשש הרתעה אל מול ירי הקטיושות. לשבור את הכללים שהם יכולים לירות לתוך יישובינו, מתוך הבנות ענבי זעם או השד יודע מה. התגובה צריכה להכאיב לו. התגובה צריכה להיות תגובה קשה, הסיכון לא להגיב הוא יותר גבוה לאורך זמן, הסיכון לא להגיב יוצר ארוזיה משמעותית בדימוי של ישראל בתחושת העוצמה שלה ובמה שהיא מקרינה לא רק כלפי החזבאללה. קיבלנו תפריט לדרישתי, תפריט של תגובה חריפה על ירי טילים". נתניהו ציטט מתוך הפרוטוקולים את קביעתו ולפיה "הסיכוי להפסיק את ירי הקטיושות רק באמצעות כוחות אוויריים, לא רק שהוא איננו קלוש, הוא אף לא קיים בכלל".
"מה זאת אומרת שיורים טילים לתוך ישובים? אני מנסה לדמיין מדינות אחרות, שום מדינה לא הייתה מסכימה לזה. אז אני לא הייתי מוכן להסכים לזה. לצורך זה אני חייב לשנות את הכללים ע"י מכה מאד חזקה, עם אפשרות של הסלמה, כי אם אתה רוצה לשנות באמת את פרופיל ההרתעה, אתה לא יכול להסתפק רק במכה הראשונה. אתה צריך להבין שזה יכול להתדרדר, וזה יכול להגיע גם למהלכים קרקעיים".
את עמדתו מאשש נתניהו בעובדות ומתאר כיצד "לקראת ההחלפה של כניסתו של אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה. בתפר הזמן הזה החזבאללה ירה את המטח הכבד ביותר של הטילים שלו בתקופת כהונתי. הוא ירה כ-80 טילים אם אינני טועה, אפשר לבדוק את המספר המדויק, לתוך קריית שמונה וישובי הצפון. כנראה שהם חשבו שזה בסדר ואנחנו הפעלנו את התוכנית שנקבעה מראש. לדבר הזה היה אפקט מיידי. הקטיושות נפסקו בו במקום, ולמעשה לא חזרו נדמה לי כשש שנים. נדמה לי שהם לא ירו קטיושות. יכול להיות שטפטפו פה ושם, אבל בעצם לא הייתה חזרה לירי מסיבי כזה, למעשה, עד המלחמה. מפני שהאפקט היה מאד מאד חזק, והוא אותת שישראל מוכנה לשנות את כללי המשחק".
הבריחה מלבנון התפרשה כחולשה והובילה לאינתיפאדה
נתניהו התייחס בדבריו גם לעצם היציאה מלבנון וסיפר כי חשב שהיא "בעייתית, ונתבררה כבעייתית מאד, משום שגם עצם ההחלטה וגם לא פחות מזה, ואולי אפילו יותר מזה, אופן ביצועה נתפש כבריחה אל מול הטרור. אני חושב שהאירוע המכונן הסימבולי המכונן, זה הנאום של נסראללה על הגדר, נאום קורי העכביש, שלדעתי היה סימן של פרימת אותה חומת הרתעה שאני רציתי לייצר, ואין לי שום ספק שזה יהדהד. נדמה לי שגם אמרתי את זה בכמה הזדמנויות, שזה יהדהד או הדהד כפי שהדהד אצל הפלשתינים. כלומר, אני רואה קשר בין היציאה החפוזה הזאת לבין תחילת האינתיפאדה, כי בעצם היא השרישה בתודעה, בין אם הדבר נכון או לא נכון, ככה זה נתפש, שבעצם ישראל בורחת מפני הטרור, ועל כן אפשר להבריח אותה מגזרות אחרות באמצעות הטרור. זה הדבר הראשון שקרה. דבר שני שקרה, שהייתה חטיפה של חיילים, כשהייתה הבטחה מפורשת שאם תהיה יציאה חד צדדית, אנחנו לא נסכים לשום פגיעה ותבוא תגובה חריפה. כלומר, היה גם מלל של הרתעה שגם הוא נפרם כשלא באה שום תגובה, וזה עוד יותר גרוע".
המועצה לביטחון לאומי הייתה נחוצה להפקעת מונופול הייעוץ ממערכת הביטחון
פרק נרחב בעדותו של נתניהו הוקדש לסוגיית מנגנוני הייעוץ העומדים לרשותו של ראש ממשלה בעת המלחמה, והנחיצות אותה הוא רואה במועצה לביטחון לאומי, אותה הקים
על חשיבות המועצה אומר נתניהו "חשבתי שראוי לייצר גוף מטה, אותה מועצה לביטחון לאומי, על מנת לתת לי כראש ממשלה כלים יותר מוסדרים לקבלת החלטות מובנות. לכן העברתי את ההחלטה הזאת, חרף ההתנגדות של המערכת, אבל זה היה כבר לקראת סוף כהונתי".
על מטרות המועצה הוא מספר: "קודם כל בתחום הביטחוני מדיני, לתת ייעוץ לדרג המדיני, לראש הממשלה בראש ובראשונה... בעצם להפקיע את המונופול ממערכת הביטחון, אבל במדינת ישראל המונופול קיים במערכת הביטחון, ואני לא בטוח או אני בטוח שזה לא מצב רצוי. אני הסתכלתי על כמה וכמה מדינות, ארה"ב היא כמובן הידועה, אבל אני זוכר שראיתי מדינות אחרות ששם היה מבנה יותר מבוזר של הזרמת חלופות ואני ראיתי בזה דבר חשוב, כי אני נהגתי כך. למשל, אח"כ כשהייתי באוצר, כך נהגתי, אף על פי שלא הייתה לי מועצה לביטחון כלכלי, אני פשוט הקמתי לי מועצה כזאת, הייתה שורה של אנשים שהתייעצתי אתם, רבים הם מחוץ למערכת".
"חשבתי שזה אבסורד שבמדינת ישראל, בלשכת ראש הממשלה, בלשכה עצמה, בתוך הלשכה, אתה בעצם נעדר כלים. אתה לגמרי נתון להמלצות שיכולות להיות טובות ויכולות להיות לא טובות של מערכת הביטחון. בכל אופן אין לך כלים עצמאיים לבחון את הדבר הזה, וזה נראה לי דבר אבסורדי, שבעצם שני התקנים שקיימים, אתה יכול להוסיף כל מיני יועצים, אבל בפועל אין לך דבר מובנה שאמור לתת לך ייעוץ על הדברים החשובים ביותר בחיי המדינה, ולכן חשבתי שיש צורך חיוני להקים את המועצה הזאת", אומר נתניהו.
עם זאת אומר נתניהו כי הוא "לא רוצה לפסול את מה שבא ממערכת הביטחון, אני פשוט לא רוצה להיות תלוי בה. אני רוצה לדעת שבמערכת שלי, עשו עבודה שיכולה להיות גם איפכא מסתברא אל מול מערכת הביטחון. זה תלוי, אבל אני חשבתי שבתוך לשכת ראש הממשלה חייבת להיות איזושהי יכולת ניתוח וייעוץ. אז ברור שמזכירים מייעצים פה ושם, אבל מוטת השליטה שלהם בחומר וההבנה שלהם בחומר היא מוגבלת מטבע הדברים, לכן לא ראיתי את זה כדבר מספק".
האחריות על כתפי ראש הממשלה. תפקיד שר הביטחון משני
לשאלת האחריות למהלכי המלחמה ותוצאותיה סבור נתניהו כי זו מוטלת לפתחו של ראש הממשלה. נתניהו לא מקבל את הטלת האחריות על כתפיו של שר הביטחון. את עמדתו הוא מוכיח מימיו כראש ממשלה ואומר: "ההחלטות המרכזיות על שינוי המדיניות באו ממני כראש ממשלה, כי אני ראיתי את זה כאחריות שלי, לא להיות גורם פסיבי אלא להיות גורם אקטיבי שמנחה מדיניות. יש שתי גישות שמקובלות בעניין הזה, ואני שולל אחת מהן לחלוטין. אחת אומרת שראש ממשלה - או הנשיא במדינות אחרות - הדרג המדיני ממנה, תפקידו למנות מפקדים. אני מקווה שהוא ממנה מפקדים טובים, ובזמן מלחמה או בהכנות למלחמה הוא נותן להם לעשות את שלהם. הגישה השנייה אומרת שתפקידו לא רק למנות אותם, אלא להנחות אותם בדברים המרכזיים. ז"א גם אם הוא שואב מהם או מכתיב להם, הוא צריך בסופו של דבר להחליט ולהנחות. אני דגלתי בשיטה הזאת ואני דוגל בה גם היום. אתה לא יכול למנות מישהו לראשות ממשלה במדינה כמו מדינת ישראל, שאין לו איזושהי יכולת לעצב קונספציה ביטחונית מדינית, משום שאז באמת המערכות שולטות ולא שולטים במערכות ולא מנחים אותן".
מוסיף נתניהו ואומר כי לטעמו "תפקידו של שר הביטחון הוא משני. אני חושב שתפקידה של מערכת הביטחון הוא משני. לפי דעתי, האחריות על ביטחון מדינת ישראל היא של הקברניט המופקד, ראש הממשלה. כמובן גם שר הביטחון יש לו תפקידים חשובים. אבל ההנחיה של המדיניות, אתה נבחר לראש ממשלה על מנת לדאוג לביטחון של המדינה, ואתה צריך להיות אקטיבי גם בהנחיית הקונצפציות בין המלחמות וגם תוך כדי המלחמות. בהנחיה, אתה לא פסיבי, ולצורך זה חשבתי שאני צריך לבנות כלים נוספים שלא היו בידי, ולצורך זה אני חשבתי שצריך גם לקבל החלטות ולא רק לקבל הצעות".
שאלתי אם אולמרט אם הוא מגייס מילואים. לא הייתה תשובה
על התיאום בינו לבין ראש הממשלה בימי המלחמה מספר נתניהו כי התקיימה שיחה ישירה וקצרה ביניהם כבר ביום הראשון לחטיפה ובה שאלתי אותו האם הוא גייס את המילואים. הוא אמר לא, דבר שאני מוכרח להגיד שהפתיע אותי".
ממשיך נתניהו ומתאר את שיחותיו עם הדרג המחליט וסוגית גיוס המילואים: "יום אחרי פתיחת המלחמה, בוועדת חוץ וביטחון. אני שאלתי את שר הביטחון, אותה שאלה ולא קיבלתי תשובה בשני המקרים".
גם לשאלתו מה יהיה הצעד הישראלי הבא אם לא יהיה בכוח המכה הראשונה לרסן את חזבאללה, לא הייתה תשובה. "לא קיבלתי את התשובה הזאת לא ממנו ולא מראש הממשלה".
מאוחר יותר אמר ראש הממשלה לנתניהו כי "בשלב זה אני לא מגייס מילואים", מעיד יו"ר האופוזיציה הקובע כי מתוקף מעמדו כאיש אופוזיציה העניק לקברניט, היינו לראש הממשלה קרדיט לניהול מוצלח של המערכה.