ח"כ הרב מאיר פרוש (יהדות התורה) שיגר מכתב מחאה לשר הפנים מאיר שטרית, בו תבע שיחזור בו מהחלטתו להעניק אזרחות וזכויות עולים למאות מסתנני דארפור. "החלטתך נובעת משיקול מוטעה, והיא גובלת בחוסר אחריות לאומית".
הרב פרוש דוחה את שני הנימוקים של השר שטרית: האחד, שישראל אינה יכולה להתעלם מבעיית הפליטים, כי גם אנחנו היינו בעבר פליטים. השני, כי גם מנחם בגין קיבל בשעתו החלטה לקלוט קבוצת פליטים מוויטנאם. "שני הנימוקים אינם רלוונטיים למסתנני דארפור, ומצער שחבר בממשלת ישראל מעלה אותם בכלל".
בהמשך המכתב כותב פורוש: ישראל היא מדינת יהודים, גם אם לצערנו מימדי העלייה לארץ של בני עמנו מצטמצמים ומצויים עתה קרוב למינימום היסטורי. הממשלה עצמה גם אינה מעודדת עליה יהודית פנימית, ובמקום לסייע כלכלית למשפחות ברוכות ילדים – ההנהגה מערימה עליהן דווקא קשיים ומכשולים. במצב כזה, יש במיוחד לשמור על התהליכים הדמוגרפים, שישפיעו בעתיד על המאזן האסטרטגי של יהודים מול נוכרים באוכלוסיות.
"עתיד מדינת היהודים עובר דרך התחנה של הדמוגרפיה", מדגיש הרב פרוש. "כבר קלטנו יותר מ-300 אלף נוכרים ממדינות חבר העמים, והקבוצה הניאו-נאצית היא חלק מהם, ומגיע אלינו גם באורח שוטף זרם של פלשתינאים באמתלה של איחוד משפחות. ולכן, בתנאים הדינאמיים של ההווה וגם של העתיד הנראה לעין – המציאות מאתגרת את הרוב היהודי במדינה".
עוד במכתב: נערכים בקרב מומחים ויכוחים, אם הרוב היהודי בשטח הכולל את מדינת ישראל ויהודה ושומרון הוא 62%, או 67%. אולם, לכל הדעות ברור שקצב הגידול של כלל האוכלוסיה הפלשתינאית במדינה ובחבלי א"י, הוא כמעט כפול מזה של היהודים. כלומר, אחוז היהודים יורד משנה לשנה, כאשר גם המספר העולה של הנוכרים (שאינם פלשתינאים) אפילו מחמיר, כמובן, את הנתון המדאיג.
הרב פרוש שואל את השר שטרית: האם דומה בכלל המצב הדמוגרפי עתה, לזה שהיה בשנת 1977 עת מנחם בגין קיבל החלטתו לגבי קבוצה מצומצמת של פליטים מויאטנם?. האם יכולים בכלל להאשים את ישראל שמגלה אדישות כלפי פליטים, לאחר שקלטה מיליונים של ניצולי השואה וניצולי הדיכוי של שליטי מדינות ערב? והאם אין סכנה, שהענקת אזרחות וזכויות עולים למאות מסתנני דארפור, תעודד אלפים ורבבות נוספים לנהור לישראל? אשר על כן, הואל נא לבטל את החלטתך, כתב הרב פרוש.