בנות צעירות החושבות שהן רגישות וסובלות מרגישות ללקטוז (מוצרי חלב) סופגות לגופן פחות סידן, ולכן בעלות עצמות דקות יותר מאשר בנות שלא חושבות שהן סובלות מהרגישות וצורכות מוצרי חלב באופן סדיר, כך נחשף במחקר חדש שפורסם.



המחקר טוען שלאחר בדיקת בנות הטוענות לרגישות ללקטוז, לא נימצאו הוכחות להיותן אלרגיות ברוב המיקרים. אצל רוב הבנות היתה זו הרגשה שמקורה בדימיון.



"זה קצת מדאיג שבנות, בדיוק בגיל שבו הן אמורות לבנות את מסת העצם, כבר חושבות שיש להן רגישות כלשהי לחלב, כנראה על ידי השפעה סביבתית", אומרת ד"ר קרול בושי, מאוניברסיטה באינדיאנה, שהובילה את המחקר.



בושי וקבוצת המחקר שלה חיפשו קשרים בין רגישות חזוייה לחלב אצל הבנות, לבין תוכן המינרלים המצוי בעצם, ורמת הסידן אצל בנות בקבוצת הגיל של 10 עד 13 שנים. הבנות נבדקו האם הן אכן רגישות ללקטוז. רגישות זו קיימת כאשר ישנו מחסור באינזים המפרק את הלקטוז במערכת העיכול, ויכול להימצא גם בבדיקה נשימתית. אנשים שנימצאו רגישים ללקטוז, בדרך כלל, מסוגלים לעכל מנה אחת של חלב ללא תסמינים של רגישות, אבל כאשר הם צורכים כמות גדולה יותר של מוצרי החלב הם עשויים לחוש סימנים שונים הנגרמים כתוצאה מהרגישות. הרגישות יכולה לגרום לסימפטומים קלים עד קשיים נשימתיים הדורשים התערבות רפואית.



"אני לא חושבת שתחושות אילו מגיעות מהבנות, הן הרבה יותר מידי צעירות לכך, זה חייב לבוא מהסביבה הקרובה אליהן", אמרה בושי.