בשנת 2006 נמדדו ברחבי הארץ תקופות ארוכות שבהן היתה חריגה מתקן היעד לאוזון שקבע ארגון הבריאות העולמי. החריגה שנמדדה היא של ממוצע שמונה שעות לפחות ביום מהתקן.
בגוש עציון נמדדו חריגות ב- 260 ימים בשנה. בבית שמש נמדדו חריגות ב- 179 ימים. בבאר שבע נמדדו חריגות ב- 128 ימים בשנה. בירושלים נמדדה חריגה ב- 45 ימים בשנה ובתל אביב נמדדה חריגה ב- 70 ימים בשנה.
לדברי אבי מושל ממונה זיהום אוויר מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה, ממשמעות הנתונים עולה כי הציבור בישראל ובמיוחד בישובי פנים הארץ חשוף במשך תקופות ארוכות בשנה לזיהום אוויר המסכן את בריאותו.
אוזון הוא מזהם אוויר שאינו נפלט בדרך כלל באופן ישיר ממקורות הפליטה, אלא נוצר כתגובה כימית של מזהמים אחרים באוויר. בתהליך יצירת האוזון, מגיבים באוויר חומרי דלק בלתי שרופים הנפלטים ממגוון מקורות (כלי רכב, תחנות דלק, שימוש בממיסים ועוד) עם תחמוצות חנקן הנפלטים בעיקר בתהליכי שריפת דלק (כלי רכב, תחנות כוח ותעשייה), בהשפעת קרינת השמש. התהליך מתרחש במורד הרוח מאזורי הפליטה ובימי שמש. לכן הריכוזים המרביים הם באזורי פנים הארץ, לשם נושבת הרוח במהלך היום בחודשי הקיץ. האוזון הוא גם סמן לחשיפה למזהמי אוויר נוספים המעורבים בתהליך.
ריכוזי אוזון גבוהים מאפיינים אזורים פנימיים ופרבריים ברחבי העולם, בעיקר בצד ערים גדולות ושטופות שמש כמו לוס אנג'לס ומקסיקו סיטי. במרכזי הערים לעומת זאת, נמדדים בדרך כלל ריכוזי אוזון נמוכים יותר, ושם החשיפה העיקרית היא לחומרים הנפלטים ישירות מכלי רכב, תעשייה ותחנות כח.
ארגון הבריאות העולמי פרסם בשנת 2005 המלצות חדשות לרמות החשיפה המרביות לאוכלוסייה, אשר מהן והלאה צפוי סיכון לבריאות הציבור. ההמלצה היא להפחית את התקן הסביבתי המירבי לשמונה שעות מ 160 מיקרוגרם למ"ק ל 100 מיקרוגרם למ"ק. המלצות אלו התקבלו לאחר שהצטברו עדויות על נזקים בריאותיים שהתבטאו בתוספת מקרי שבץ מוחי ותחלואת מערכת הנשימה כתוצאה מחשיפה ממושכת של האוכלוסייה לרמות הגבוהות מ 100 מיקרוגרם.
יש לשים לב לכך, כי ישנו הבדל בין האוזון ה"טוב" הנמצא בשכבות הגבוהות של האטמוספרה והמגן עלינו מפני קרינה אולטרה סגולית מזיקה, לבין האוזון ה"רע" הנמצא בשכבות הנמוכות של האטמוספרה , והוא חומר רעיל הפוגע בבריאות.
מושל הוסיף כי המשרד להגנת הסביבה פועל להפחתת פליטת הגורמים ליצירת האוזון: הפעילות מתבצעת מול הגורמים השונים האחראיים לפליטה של החומרים השותפים בתהליך יצירת האוזון:
א. הפחתת פליטת פחמימנים: חיוב חברות הדלק לנקוט אמצעים למניעת פליטת אדי דלק בעת מילוי מיכליות דלק ומיכלי הדלק של כלי הרכב, הפחתת פליטת ממסים מתעשייה, הפחתת תכולת החומרים הפעילים בגז הבישול, קידום דרישת תקן פליטה לפחמימנים מכלי רכב .
ב. הפחתת פליטת תחמוצות חנקן: קביעת תקני פליטה לתחנות כוח ומפעלי תעשייה, והתאמת דרישות הפליטה מכלי רכב חדשים בהתאם לתקנים האירופיים.
בגוש עציון נמדדו חריגות ב- 260 ימים בשנה. בבית שמש נמדדו חריגות ב- 179 ימים. בבאר שבע נמדדו חריגות ב- 128 ימים בשנה. בירושלים נמדדה חריגה ב- 45 ימים בשנה ובתל אביב נמדדה חריגה ב- 70 ימים בשנה.
לדברי אבי מושל ממונה זיהום אוויר מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה, ממשמעות הנתונים עולה כי הציבור בישראל ובמיוחד בישובי פנים הארץ חשוף במשך תקופות ארוכות בשנה לזיהום אוויר המסכן את בריאותו.
אוזון הוא מזהם אוויר שאינו נפלט בדרך כלל באופן ישיר ממקורות הפליטה, אלא נוצר כתגובה כימית של מזהמים אחרים באוויר. בתהליך יצירת האוזון, מגיבים באוויר חומרי דלק בלתי שרופים הנפלטים ממגוון מקורות (כלי רכב, תחנות דלק, שימוש בממיסים ועוד) עם תחמוצות חנקן הנפלטים בעיקר בתהליכי שריפת דלק (כלי רכב, תחנות כוח ותעשייה), בהשפעת קרינת השמש. התהליך מתרחש במורד הרוח מאזורי הפליטה ובימי שמש. לכן הריכוזים המרביים הם באזורי פנים הארץ, לשם נושבת הרוח במהלך היום בחודשי הקיץ. האוזון הוא גם סמן לחשיפה למזהמי אוויר נוספים המעורבים בתהליך.
ריכוזי אוזון גבוהים מאפיינים אזורים פנימיים ופרבריים ברחבי העולם, בעיקר בצד ערים גדולות ושטופות שמש כמו לוס אנג'לס ומקסיקו סיטי. במרכזי הערים לעומת זאת, נמדדים בדרך כלל ריכוזי אוזון נמוכים יותר, ושם החשיפה העיקרית היא לחומרים הנפלטים ישירות מכלי רכב, תעשייה ותחנות כח.
ארגון הבריאות העולמי פרסם בשנת 2005 המלצות חדשות לרמות החשיפה המרביות לאוכלוסייה, אשר מהן והלאה צפוי סיכון לבריאות הציבור. ההמלצה היא להפחית את התקן הסביבתי המירבי לשמונה שעות מ 160 מיקרוגרם למ"ק ל 100 מיקרוגרם למ"ק. המלצות אלו התקבלו לאחר שהצטברו עדויות על נזקים בריאותיים שהתבטאו בתוספת מקרי שבץ מוחי ותחלואת מערכת הנשימה כתוצאה מחשיפה ממושכת של האוכלוסייה לרמות הגבוהות מ 100 מיקרוגרם.
יש לשים לב לכך, כי ישנו הבדל בין האוזון ה"טוב" הנמצא בשכבות הגבוהות של האטמוספרה והמגן עלינו מפני קרינה אולטרה סגולית מזיקה, לבין האוזון ה"רע" הנמצא בשכבות הנמוכות של האטמוספרה , והוא חומר רעיל הפוגע בבריאות.
מושל הוסיף כי המשרד להגנת הסביבה פועל להפחתת פליטת הגורמים ליצירת האוזון: הפעילות מתבצעת מול הגורמים השונים האחראיים לפליטה של החומרים השותפים בתהליך יצירת האוזון:
א. הפחתת פליטת פחמימנים: חיוב חברות הדלק לנקוט אמצעים למניעת פליטת אדי דלק בעת מילוי מיכליות דלק ומיכלי הדלק של כלי הרכב, הפחתת פליטת ממסים מתעשייה, הפחתת תכולת החומרים הפעילים בגז הבישול, קידום דרישת תקן פליטה לפחמימנים מכלי רכב .
ב. הפחתת פליטת תחמוצות חנקן: קביעת תקני פליטה לתחנות כוח ומפעלי תעשייה, והתאמת דרישות הפליטה מכלי רכב חדשים בהתאם לתקנים האירופיים.