לקראת חול המועד סוכות נערכים בישוב סוסיא שבדרום הר חברון להגעת מבקרים רבים, רבים מהם ילדים שיתוודעו שם לצורת החיים לפני 1400 שנה.
המבקרים יצפו במיצג אור קולי ובשחקני רחוב שיחזירו את המבקרים בעיר העברית הקדומה לאותה תקופה עתיקה ומסקרנת. לצד המיצג יוצגו שלל אטרקציות מימינו אנו- מנהרות זחילה לילדים, מערות מגורים, מטווח רובי צבע, עמדות צילום ותלבושות, עבודות חימר וקדרות, יצירת פסיפסים ועוד.
כיצד חיו ביישוב הקדום? מניין שאבו את המים? היכן התפללו? על שאלות אלה ואחרות יוכלו הילדים המבקרים לענות בעצמם.
סוסיא נמצאת בשוליים הדרום מזרחיים של הר חברון. הייתה זו עיירה יהודית גדולה ומאורגנת, שנתקיימה מאות בשנים שאחרי חורבן בית שני. לאחר החורבן שפקד את ארץ יהודה בסוף מרד בר כוכבא, התפתח באזור ישוב יהודי גדול, שהגיע לשיא פריחתו בסוף התקופה הביזאנטית ובראשית התקופה הערבית הקדומה. מעידים על פריחתה של אוכלוסיה זו שרידי המבנים במקום.
סוסיא היא עדות מרשימה לסיפורה המופלא של קהילה יהודית, שגיבשה את דפוסיה החברתיים לאחר החורבן והמשיכה להתקיים ולשגשג בספר המדבר.
יצוין כי סוסיא אינה נזכרת במקורות מזמן קיומו של האתר, וזאת, חרף גודלה המרשים ומקומה המרכזי במאות החמישית-שמינית לסה"נ. ז' ספראי טען כי השם סוסיא הוא קדום ואף נזכר אצל יוסף בן מתתיהו (מלח' ד,ד, ב). מסופר שם שהאדומים נחלצו לעזרת הקנאים בירושלים ובראשם עמדו "יוחנן ויעקב בני סוסה". הוצע אף שסוסיא (Sussia) המוזכרת בכתובת קבר יוונית מבית שערים שתוארכה בידי ב. מזר למאה השלישית לסה"נ, היא סוסיא שבדרום הר חברון (ספראי, תשל"ב, תשנ"ד).
לאחרונה פורסמה תעודה צלבנית משנת 1110 לסה"נ, ובה אישור הענקה של המלך בלדווין הראשון למסדר ההוספיטלרי באזור חברון, בידי אדון חברון, גאוטריוס בפומט. ברשימת הנחלות באזור זה מוזכרת גם Sussia. איזכור זה מתחילת התקופה הצלבנית מלמד, כנראה, כי מקור השם סוסיא הוא בתקופה הביזאנטית. הוא השתמר במהלך התקופה הערבית הקדומה, ואותו שמעו הצלבנים מפי הפלאחים תושבי האיזור (ארליך, תשנ"ז).
המבקרים יצפו במיצג אור קולי ובשחקני רחוב שיחזירו את המבקרים בעיר העברית הקדומה לאותה תקופה עתיקה ומסקרנת. לצד המיצג יוצגו שלל אטרקציות מימינו אנו- מנהרות זחילה לילדים, מערות מגורים, מטווח רובי צבע, עמדות צילום ותלבושות, עבודות חימר וקדרות, יצירת פסיפסים ועוד.
כיצד חיו ביישוב הקדום? מניין שאבו את המים? היכן התפללו? על שאלות אלה ואחרות יוכלו הילדים המבקרים לענות בעצמם.
סוסיא נמצאת בשוליים הדרום מזרחיים של הר חברון. הייתה זו עיירה יהודית גדולה ומאורגנת, שנתקיימה מאות בשנים שאחרי חורבן בית שני. לאחר החורבן שפקד את ארץ יהודה בסוף מרד בר כוכבא, התפתח באזור ישוב יהודי גדול, שהגיע לשיא פריחתו בסוף התקופה הביזאנטית ובראשית התקופה הערבית הקדומה. מעידים על פריחתה של אוכלוסיה זו שרידי המבנים במקום.
סוסיא היא עדות מרשימה לסיפורה המופלא של קהילה יהודית, שגיבשה את דפוסיה החברתיים לאחר החורבן והמשיכה להתקיים ולשגשג בספר המדבר.
יצוין כי סוסיא אינה נזכרת במקורות מזמן קיומו של האתר, וזאת, חרף גודלה המרשים ומקומה המרכזי במאות החמישית-שמינית לסה"נ. ז' ספראי טען כי השם סוסיא הוא קדום ואף נזכר אצל יוסף בן מתתיהו (מלח' ד,ד, ב). מסופר שם שהאדומים נחלצו לעזרת הקנאים בירושלים ובראשם עמדו "יוחנן ויעקב בני סוסה". הוצע אף שסוסיא (Sussia) המוזכרת בכתובת קבר יוונית מבית שערים שתוארכה בידי ב. מזר למאה השלישית לסה"נ, היא סוסיא שבדרום הר חברון (ספראי, תשל"ב, תשנ"ד).
לאחרונה פורסמה תעודה צלבנית משנת 1110 לסה"נ, ובה אישור הענקה של המלך בלדווין הראשון למסדר ההוספיטלרי באזור חברון, בידי אדון חברון, גאוטריוס בפומט. ברשימת הנחלות באזור זה מוזכרת גם Sussia. איזכור זה מתחילת התקופה הצלבנית מלמד, כנראה, כי מקור השם סוסיא הוא בתקופה הביזאנטית. הוא השתמר במהלך התקופה הערבית הקדומה, ואותו שמעו הצלבנים מפי הפלאחים תושבי האיזור (ארליך, תשנ"ז).