לאור הפרסומים הרבים על התפשטות תופעת הניאו נאציזם בחברה הישראלית, הפתיעו היום נציגי הפרקליטות והמשטרה, שטענו היום (ד') במהלך ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט כי מדובר במקרים בודדים בלבד, אשר בניגוד לדעת חברי הכנסת, אינם מצריכים חקיקה נוספת על זו הקיימת.
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, זימן את הדיון הדחוף בעקבות חשיפת החבורה הניאו נאצית מפתח תקווה, וכדי לקדם חקיקה של חוק אשר יקבע עונש של שלוש שנות מאסר למי שמשתייך לארגון נאצי.
במהלך הדיון אמר קצין חקירות במשטרה, רפ"ק דן אהרון: "בשנים 2006-2007 לא הגיעו אלינו תלונות על חברות בארגונים נאציים וגם לא התקבל מידע מודיעני בעניין. לאורך העשור האחרון מדובר במקרים בודדים, ולכן החוק משרת אולי מסר ערכי חברתי ופחות צורך קיומי מעשי". קצינת התביעות, רפ"ק אילנה חן, הוסיפה כי ישנם מקרים ספורים בלבד בהם מרוססים גרפיטי של צלבי קרס.
נציגת הפרליטות בדיון, עו"ד מורן סילס, טענה: "לא מדובר בתופעה. בשמונה השנים האחרונות הגיעו אלינו בסך הכל חמישה תיקים. יש לנו את הכלים היום להתמודד עם הבעיה באמצעות חוקים האוסרים הסתה לגזענות, אחזקת פרסום גזעני ופרסום דברי שבח והזדהות עם מעשים נאציים".
גם נציגת משרד הרווחה, רחל שרביט, הפתיעה כששפכה אור על פרופיל הנאשמים בפרשת החבורה הניאו נאצית מפתח תקווה. "יש ביניהם", אמרה שרביט "גם כאלה שניתן היה לכנותם מלח הארץ. תלמידים טובים, שעומדים בקריטריונים של משרד הביטחון".
למרות הדברים, הח"כים שנכחו בדיון טענו כי אין נחיצות רבה בחקיקת החוק. ח"כ מרינה סולוטקין טענה בדיון כי מנהיגים של ארגונים ניאו נאצים בעולם מגיעים לארץ כדי לעורר את התאים הקיימים בישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ בן-ששון, אמר בסיום הדיון: "בכוונתי להוביל את חקיקת החוק, שיעמיד לידי רשויות החוק כלי נוסף במאבק בתופעה מעוררת מעוררת הפלצות והאימה. אין מדובר במסר ערכי הצהרתי בלבד, אלא בחקיקה עם היבטים מעשיים וחשובים".
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, זימן את הדיון הדחוף בעקבות חשיפת החבורה הניאו נאצית מפתח תקווה, וכדי לקדם חקיקה של חוק אשר יקבע עונש של שלוש שנות מאסר למי שמשתייך לארגון נאצי.
במהלך הדיון אמר קצין חקירות במשטרה, רפ"ק דן אהרון: "בשנים 2006-2007 לא הגיעו אלינו תלונות על חברות בארגונים נאציים וגם לא התקבל מידע מודיעני בעניין. לאורך העשור האחרון מדובר במקרים בודדים, ולכן החוק משרת אולי מסר ערכי חברתי ופחות צורך קיומי מעשי". קצינת התביעות, רפ"ק אילנה חן, הוסיפה כי ישנם מקרים ספורים בלבד בהם מרוססים גרפיטי של צלבי קרס.
נציגת הפרליטות בדיון, עו"ד מורן סילס, טענה: "לא מדובר בתופעה. בשמונה השנים האחרונות הגיעו אלינו בסך הכל חמישה תיקים. יש לנו את הכלים היום להתמודד עם הבעיה באמצעות חוקים האוסרים הסתה לגזענות, אחזקת פרסום גזעני ופרסום דברי שבח והזדהות עם מעשים נאציים".
גם נציגת משרד הרווחה, רחל שרביט, הפתיעה כששפכה אור על פרופיל הנאשמים בפרשת החבורה הניאו נאצית מפתח תקווה. "יש ביניהם", אמרה שרביט "גם כאלה שניתן היה לכנותם מלח הארץ. תלמידים טובים, שעומדים בקריטריונים של משרד הביטחון".
למרות הדברים, הח"כים שנכחו בדיון טענו כי אין נחיצות רבה בחקיקת החוק. ח"כ מרינה סולוטקין טענה בדיון כי מנהיגים של ארגונים ניאו נאצים בעולם מגיעים לארץ כדי לעורר את התאים הקיימים בישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ בן-ששון, אמר בסיום הדיון: "בכוונתי להוביל את חקיקת החוק, שיעמיד לידי רשויות החוק כלי נוסף במאבק בתופעה מעוררת מעוררת הפלצות והאימה. אין מדובר במסר ערכי הצהרתי בלבד, אלא בחקיקה עם היבטים מעשיים וחשובים".