אפי ריפקין מנהל עמותת "אורות חסד" המספקת מזון לנזקקים ועוסקת בחסד רב תחומי בכל הארץ. פנה היום, ערב יום הכיפורים, לראש הממשלה, וביקש כי כאחראי על המערכת השלטונית כולה, ביום זה יבקש בשם ממשלת ישראל ופקידיה. סליחה ומחילה ממי שיום יום סובלים ממדיניות חדה וחסרת רחמים, ממי שחיים בעוני ומצוקה.
"ויכוח מתנהל בזירה הציבורית אם יש או אין מליון רעבים , אני לא חושב שיש מליון רעבים אבל יש מליון אנשים שחיים בתחושה של מחסור משמעותי, שטיפולי שיניים הם חלום בעבורם, שבגדים חדשים הם עבורם בבחינת לראותם בלבד, שמכונית בשבילם היא מותרות ולעיתים הם מחזיקים ברכב מיושן לצורך פרנסה", כתב ריפקין.
עוד במכתב: אדוני ראש הממשלה, יש ילדים שלא אוכלים בשר ועופות ודגים. רק בחגים כשבעמותות כמו אורות חסד מצליחים להגיע אל הבתים עם הסל המלא. הילדים הללו לא רעבים כי לחם ומרגרינה עוד יש להם וגם אורז או אטריות אבל אין להוריהם כסף ליותר מזה.
ולמדינה יש, יש יכולת לעזור להם . אתה יודע ואני יודע שרק בסכומים שקונים איתם את ההצבעות על תקציב המדינה מידי שנה בכנסת, אפשר להאכיל את הילדים הללו במשך שנה. המדינה חייבת לבקש מהם סליחה ואתה בראש המערכת – חייב לבקש סליחה.
אבל לא רק לבקש סליחה אלא גם לקבל על עצמך לשנות כיוון, לא מספיק להכיר בחטא, לא מספיק להתוודות, צריך לקבל לעתיד ולשנות ולא להשלים עם מצב שבו הפערים חותכים את החברה הישראלית .
אם תרצו – אזי אין זו אגדה, אם תרצו - אזי בסכומים קטנים, לא בסכומי עתק, בתקציב זעום שיכול היה להיות מוענק בעפעוף של נער מהאוצר, אפשר לתת לילדים ההם לאכול פעם או פעמיים בשבוע בשר או עוף.
ערב יום הכיפורים על ממשלות ישראל לערוך חשבון נפש, לא אתה יצרת את העוני אך אתה לא עושה כדי לעצור את ההדרדרות, לא פועל בכל כוחך כדי לשנות כיוון, לא עושה יותר ויותר כדי להציל את המרקם החברתי , מאסון קרב.
יש מחדל מתמשך בטיפול בעוני. הגיע הזמן לטיפול שורש בחוליה החלשה של החברה הישראלית. אנחנו וגם לא העמותות האחרות, לא מסוגלות לקחת את מקום המדינה, אי אפשר לטפל בבעיה עם רצון טוב ותרומות של מתנדבים, מדינה יהודית לא יכולה להרשות מציאות כזו.
אדוני ראש הממשלה, זו עת לשינוי כיוון, עת סליחה ומחילה, אולי תהיה שעת רצון ומדינת ישראל תזכור גם את החלכאים והנדכאים, את מי שהשליכה מאחורי גווה, ולא הצילה אותם מגורל קשה יום. אולי ערב יום הדין, יסלחו העניים לראשי המדינה, למנהיגים שהותירו אותם בשוליים.