דובר סיעת החמאס בפרלמנט הפלשתיני, סלאח ברדוויל, שולל באופן מוחלט (קודס פרס, 21 בספטמבר 2007) את האפשרות להעברת רצועת עזה לחסות מצרית ולסגירת כל המעברים עם ישראל בעקבות השתלטות החמאס על עזה בחודש יוני 2007. ברדוויל טען, כי מצרים אינה יכולה לשאת בנטל הכספי והדמוגראפי הכרוך בתמיכה ברצועת עזה.



הוא הוציא מכלל אפשרות שממשלת מצרים תסכים למהלך מעין זה, בשל מחויבותה ההיסטורית "האצילה" להגן על הבעיה הפלשתינית, ומסיבה זו לדבריו, היא לא תבצע "טעות אסטרטגית אשר תחסל הבעיה הפלשתינית ותחזיר את הרצועה לעידן החסות המצרית והירדנית, דבר שאינו מקובל על המצרים והפלשתינים אשר רשמו בדמם קרבות גבורה לשחרור (פלשתין) ועדיין פועלים בכיוון זה". לדבריו, התרחישים הללו אינם חדשים, והם הועלו בעבר ונשללו כולל התוכנית משנת 1954 ליישב את הפלשתינים בחצי האי סיני.



ובתוך כך, מוסטפא ברגותי, שר ההסברה לשעבר בממשלת האחדות הלאומית, קורא לרשות הפלשתינית ולאש"ף להתנות את ההשתתפות בועידת השלום הבינלאומית בשלושה תנאים שיוצגו לישראל והם: ביטול החלטת ממשלת ישראל הרואה ברצועת עזה ישות עוינת, הקפאה מוחלטת של פעילות ההתנחלות והפסקת הקמת "גדר ההפרדה הגזענית". אי הצגת תנאים אלה, טוען ברגותי, תאפשר לישראל להמשיך במדיניות של "יצירת עובדות בשטח, הקמת משטר בטוסטנים והפרדה גזעית".