יו"ר סיעת הליכוד בכנסת, חבר הכנסת גדעון סער, שיגר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, ובו הוא דורש ממנו להנחות את ראש הממשלה אהוד אולמרט להביא לאישור הכנסת את הסכם העקרונות או ההצהרה המשותפת אותה הוא מנסה לרקום עם יו"ר הרש"פ אבו מאזן לקראת הועידה הבינלאומית הצפויה להיפתח בעוד כחודש וחצי.
את מכתבו משגר ח"כ סער למזוז "עקב סירובו של ראש הממשלה אולמרט להביא לאישור הכנסת הצהרה משותפת או הסכם עקרונות שממנו עלולים לעלות נושאים שנויים במחלוקת".
המכתב מהווה המשך לשיחות שקיים סער עם מזוז בנושא זה, ולהשלמת שיחותיו אלה.
להלן נוסח בקשתו הכתובה של סער במלואה:
בהמשך למכתבי אלייך מיום 29.8.07 ושיחותינו בנושא, ולמען הסדר הטוב, אתכבד להוסיף לפנייתי הנ"ל את האמור להלן:
הדיווחים התקשורתיים הרבים בנושא מוסיפים ללמד כי תוכן המסמך לקראת פסגת נובמבר בוושינגטון עניינו נושאי הסדר הקבע, כגון – מדינה פלסטינית ואופייה, גבולות, וכדומה.
בנסיבות אלה, צורת ההסכם וכותרתו ("הסכם עקרונות" או "הצהרה משותפת" כהודעת רה"מ אתמול, או כל כינוי אחר) חשובה פחות מתכניו. תכנים אלה, השנויים במחלוקת ציבורית עזה, עלולים להיות בעלות השלכות מדיניות עתידיות מרחיקות לכת שיכבידו על ממשלות ישראל בעתיד.
יצוין, כי לאחר כישלון השיחות בקמפ-דיויד ובטאבה (בשנת 2000), הביא רה"מ דאז א. ברק בימי שלטונו האחרונים החלטת ממשלה שקבעה כי דברים ורעיונות שהועלו בשיחות אלה בטלים ומבוטלים באשר לא הבשילו לכלל הסכמה. בעניינו – הצהרה ישראלית- פלסטינית משותפת, בחסות בינ"ל (אמריקאית), עלולה להתפרש בעתיד במערכת הבינ"ל בכלל ואצל הפלסטינים בפרט כקו התחלתי לכל הסדר עתידי.
השאלה הקובעת היא, איפוא, שאלת תוכן המסמך והאם מדובר בנושאים שהם מנושאי הסדר הקבע ו/או נושאים שבעבר הובאו שכמותם לאישור הכנסת.
זה המקום לציין, כי הסכם אוסלו, הסכם קהיר, הסכם וואי ואף ההסדר בעניין ציר פילדלפי – הובאו לאישור הכנסת. קל וחומר הסכמה , שנעשית ע"י ממשלת ישראל, הנוגעת לגבולות המדינה ולהקמת מדינה פלסטינית!
מדברים שצוטטו בתקשורת מפי רה"מ עולה, כי הוא סבור שאצטלה של "הצהרה משותפת" אינה מחייבת הבאה לאישור הכנסת. ויודגש: הח"מ משוכנע כי תוכן המסמך המדיני , שיעשה ע"י ממשלה ישראלית המכהנת כחוק, הוא הקובע ולא כותרתו. אשר על כן, ובהמשך לאמור במכתב הנ"ל, אודה לך אם תנחה את רה"מ, כי מסמך כאמור, אם יושג כזה, יובא להכרעת הכנסת.
בנסיבות העניין, ראוי כי יינתן להנחיה כזאת פומבי.