צוות המחקר, בראשותם של ד"ר איריס שי ואסף רודיך מאוניברסיטת בן-גוריון וד"ר אמיר תירוש מהמרכז הרפואי "שיבא" בתל-השומר, בשיתוף עם רופאים וחוקרים ממפקדת קצין רפואה ראשי ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, עוסק מזה מספר שנים באיתור גורמי סיכון למחלות שכיחות כמו סוכרת ומחלת לב באוכלוסיית הבוגרים הצעירים (גיל 25-45).
במחקר חדש שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת היוקרתי לרפואה פנימית ""Annals of Internal Medicine (כולל מאמר מערכת) מציג הצוות את ממצאי המעקב של 10 שנים אחרי מעל 13,000 אנשי צבא קבע, העוברים בדיקות תקופתיות מקיפות אחת ל 3-5 שנים כחלק מתנאי השירות הרפואי שלהם.
המחקר העלה, כי השפעת הטריגליצרידים היתה בלתי-תלוייה בהשפעת גורמי סיכון ידועים כמו השמנה, LDL (ה"כולסטרול הרע") והיסטוריה משפחתית של מחלת לב בגיל צעיר. בנוסף, שילוב שתי בדיקות של טריגליצרידים בצום, שנלקחו בהפרש של 5 שנים, הגדיל עוד יותר את כושר החיזוי של מחלת לב שניתן לייחסו לטריגליצרידים, והשתנה בהתאמה לשינוי באורח החיים: גברים בעלי רמה נמוכה של טריגליצרידים במדידה הראשונה אך גבוהה במדידה לאחר 5 שנים היו אלו שצברו יותר משקל, דיווחו על הפחתה בפעילות הגופנית הסדירה ועל פחות אכילה סדירה של ארוחת בוקר.
גברים אלו היו בסיכון של קרוב לפי שבעה לפתח מחלת לב לעומת גברים שנותרו עם רמת טריגליצרידים נמוכה בשתי המדידות. לעומתם, גברים עם רמת טריגליצרידים גבוהה במדידה הראשונה אך נמוכה בשנייה (וזאת ללא תרופות), היו אלו שדיווחו על הפחתה במשקל, הגברה ניכרת בפעילות הגופנית הסדירה, ועל ארוחת בוקר סדירה יותר. הסיכון למחלת לב בגברים אלו היה כ-50% פחות מאשר הסיכון של גברים עם רמות טריגליצרידים גבוהות בשתי המדידות.
לדברי החוקרים, אורח-החיים (תזונה, פעילות גופנית) הוא גורם מרכזי בסיכון לפתח מחלות שכיחות כמו מחלת לב, אך קשה מאוד היה בעבר להעריך אותו מבחינה אובייקטיבית-מחקרית. כעת, ניתן יהיה לעשות זאת, באמצעות בדיקת דם פשוטה של רמת הטריגליצרידים בדם.
החוקרים מוסיפים, כי בניגוד לכולסטרול ה"רע", שרמתו קשורה בעיקר בגורמים תורשתיים – אורח חיים בריא משפיע במובהק על רמת הטריגליצרידים (כמו גם על רמת הכולסטרול ה"טוב"). ממצאים אלה חשובים ביותר, נוכח מגיפת ההשמנה בילדים ובבוגרים צעירים, הגורמות להופעת מחלות שבעבר נראו רק בעשורים המאוחרים, וכעת מופיעות בשכיחות הולכת וגדלה גם בעשור הרביעי והחמישי.