ידידיה ויינברג הוא נער שהגיע לחורבות הישוב חומש, אך מהר מאוד מצא את עצמו מוכה וחבול בידי שוטרים שתפסו אותו, לדבריו במקום. עדותו המלאה של ידידיה מופצת בימים אלה ברשת האינטרנט ואף הונחה על שולחנם של מספר חברי כנסת, בצירוף בקשה לפעילות מול התופעה של אלימות שוטרים כלפי העולים לחורבות חומש.
הבקשה לטיפול מהיר בתופעה מתחזקת בעיקר לנוכח פסיקת בית המשפט באחרונה ולפיה האיסור לשהות בחומש אינו תקף כיום, ולכן לא ניתן להגדיר את הנוכחות במקום כעבירה. מעדותו של ידידיה, המובאת גם כאן, ניתן לראות כי גם השופט בפניו הובא הצעיר ביקר את עצם המעצר לנוכח החלטה קודמת זו של בית המשפט שלא להגדיר את השהייה בחומש כעבירה.
יצוין כי בקשתנו מהמשטרה לתגובה נענתה בכך שטענותיו של ויינברג הועברו לטיפולה ובדיקתה של המחלקה לחקירת שוטרים ובשל כך, לפי שעה לא ניתן להרחיב בסוגיה.
אנו מביאים כאן את עדותו של הצעיר כלשונה. לפי שעה העדפנו לציין את שמות השוטרים שהכו את הצעיר בראשי תיבות, זאת כיוון שהפרשה עודה בבדיקה משפטית:
בשעה 7:00 בבוקר. היינו ליד חומש הגיעו מג"בניקים ותפסו אותנו. הכניסו אותנו לג'יפים. אמרו לנו הוריד את התיק וניסו לשרוף ולחתוך את הרצועות של התיקים. בסוף לא הצליחו ולקחו אותנו ככה. לא הראו לנו צו של שטח צבאי סגור. לא הודיעו על עיכוב או מעצר.
לקחו אותנו לתחנת המשטרה באריאל. בתחנה רצו לצלם אותנו. סירבנו להזדהות או להצטלם ודרשנו שיראו הוכחה שמותר להם לצלם או לקחת טביעות אצבעות. הסתרתי את הפנים עם הכובע שלי. הפילו אותי על הרצפה שלושה או ארבעה שוטרים. ומג"בניק ששמר עלינו. שמו של אחד מהם היה ג"ד ושמו של שוטר נוסף צ"ג. הם התחילו להכות אותי. דרכו לי על הראש עם הברכיים ועם הנעליים. עקמו לי את היד אחורה. המג"בניק חנק אותי ובסוף הצליחו לצלם אותי בזמן שהמג"בניק חונק אותי ומכופפים את ידי לאחור.
באותו זמן שנתנו לי מכות נמצאה שם י"ב, חוקרת שחקרה אותי. בהתחלה היא הייתה בתוך החדר ואחר כך יצאה ושמעה אותי צועק שיפסיקו להכות אותי. אחר כך הם ניסו לקחת טביעות אצבעות, זה לא היה שייך בכלל לחקירה שלנו. לקחו אותנו למכשיר בדיקה אם אנחנו במאגר. סירבתי לתת טביעות אצבעות. עיקמו לי את יד שמאל, החוקר עיקם לי את האצבע ואיים לשבור לי את האצבע. הוא היה ללא תג ולבש חולצת טריקו. בסוף הצליחו לקחת בדיקה של טביעת אצבע בכוח. אחר כך עשו חיפוש בתיק שלי והורידו אותנו למעצר. הציעו שנשתחרר בתנאים מגבילים וסירבנו. לקחו אותנו לחקירה אצל י"ב (החוקרת). בחקירה לא רציתי להגיד כלום איך אני יכול לסמוך על חוקרת שראתה את האלימות שלהם והתעלמה. לא יכולתי לדבר אחרי המכות האלה ושמרתי על זכות השתיקה.
ואז הורידו אותי למעצר. היינו עצורים למשך הלילה. רק למחרת בבוקר הובאנו לפני שופט. בבית המשפט טענו שעברנו על חוק ההתנתקות ועל שטח צבאי סגור. השופט קטע אותם וצעק על התובעים: "איך אתם מביאים לכאן עצורים כשחוק ההתנתקות לא תקף ואין לו כעת שום משמעות? לגבי שטח צבאי סגור לא הצגתם בתביעה שום צו של שטח צבאי סגור. לא הצגתם מפות שהם נעצרו בכלל בחומש . גם אם הם כן היו בחומש איך אתם יכולים במקום שהצבא טוען שהתנתק ממנו איך אתם יכולים להכריז עליו שטח צבאי סגור. צריך לבדוק את חוקיות הצו במידה והיה כזה". הוא האשים את המשטרה בכך שהמעצר מעצר שווא והאשים את המשטרה על כך שלא הביאה אותנו לפני שופט ביום שלפני כן.
אוסיף שהם הציעו לנו תנאים מגבילים ורצו שנצטלם וניתן טביעות אצבעות. הם רצו לצלם אותי שוב כי בפעם הראשונה שצילמו אותי יש מג"בניק שחונק אותי בתמונה והם רוצים להעלים את זה.
הזדעזעתי מזה שהמג"בנקים שלקחו אותנו בשטח התייחסו אלינו בצורה יותר מכובדת מאשר השוטרים בתחנת המשטרה בתנאי מעבדה למרות שלא עברנו על שום חוק. "חשוב שהציבור ידע שהמשטרה במדינת ישראל פורעת חוק ומכה אנשים בסתר. אין להם שום סמכות אמיתית למנוע מאנשים ליישב את ארץ ישראל ולשוב לבתים בהם גרו עד לפני הגירוש".