העולם האיסלאמי נתון בימים אלה במחלוקת שמזעירה רבים בו: האם מותר או אסור לבקר בפרמידות במצרים.
עיקר ההתלבטות היא בשאלה האם מותר לבקר בקברי הכופרים שבמקום.
ד"ר מחמד אל-ח'ד'ירי, חבר בסגל ההוראה באוניברסיטת אל-קצים שבסעודיה, פרסם ביולי 2007 באתר Islamligh פסק הלכה המתיר לבקר בפירמידות במצרים לשם לימוד מוסר. הוא מסתמך בדבריו בציטטה ממוחמד שאמר:”בקרו בקברים כיוון שהם מזכירים את המוות”.
כמו כן קבע שניתן לבקר בפרמידות כדי להתפלל על נשמות המתים שבמקום, אם אכן הם מוסלמים. עם זאת קבע מספר כללים למבקר באתר:
א. אין להגיע לפירמידות בנסיעה מיוחדת או כזו שתדרוש הכנה מיוחדת לדרך.
ב. המקום לא יהיה מלא בדברים מגונים, שכן לא ראוי שמוסלמי יחשוף את עצמו למקומות בהם יש פיתויים ודברים מגונים לשם בידור, או לשם הסתכלות על נפלאותיו של אללה.
ג. אסור לנשים לבקר במקומות אלה, ובעצם אסור לנשים לבקר בקברים [בכלל]
ד. [שהביקור לא יהיה] מתוך כוונה לפאר את הקברים האלה, או את המתים שבתוכם או כדי לעשות הקפה סביבם, או לגעת בהם על מנת להתברך באמצעותם כפי שנוהגים חלק מן האנשים המבקרים בקברים אלה.
ה. אסור לנדור נדרים במעמד הקברים האלה ולא לומר תחינות במקומות אלה, שכן מדובר במעשי פולחן שיש להקדישם לאללה.
מכון ממר"י לחקר התקשורת במזרח התיכון,המתאר את המחלוקות סביב סוגיית הפרמידות מדווח כי ד"ר עלי אל-זהראני, חבר בסגל ההוראה של אוניברסיטת אם אל-קרא שבסעודיה, פרסם בעבר פתוא דומה המתירה לבקר בפירמידות.
בפתווא שפורסמה באתר islamtoday כתב אל-זהראני, כי ביקור בקברי פוליתאיסטים וכופרים "מותר ככלל על מנת להזכיר את המוות, אבל אין לבקש תחינה או מחילה עבור המתים".
עוד דווח כי מנגד ישנם פוסקים האוסרים זאת. השיח' מאהר אל-קחטאני, המפקח על האתר alsonan פרסם במאי 2004, פסק הלכה מטעמו האוסר לבקר בפירמידות במצרים כיוון שהם קברי כופרים: "אסור להיכנס לבתיהם [של כופרים] או לחורבותיהם [דהיינו, שרידי בתיהם], שבהם היו גרים ומסתובבים, ואין לבקר בהם אם ידוע שהם [מי שגר שם בעבר] עריצים כופרים. על המבקר [המוסלמי] לעבור ליד [המקומות האלה] במהירות, אם נזקק לכך... אסור להישאר בבתיהם וב[מקום] שרידיהם וליהנות מלהסתכל עליהם. הרי אללה אמר בקוראן [על פרעה ועל אנשיו]: "הם יישרפו באש הגיהינום יומם ולילה וביום הדין אללה יצווה על מלאכיו לאמור: הכניסו אותם לעינויים קשים" . שרידיהם הארכיאולוגיים כוללים פסלים ואסור להיכנס למקום שיש בו תמונות או פסלים, אלא רק כדי לגנות אותם כפי שעשה אבראהים עם הפסלים כשנכנס למקום בו היו נמצאים וניפץ אותם”.
עיקר ההתלבטות היא בשאלה האם מותר לבקר בקברי הכופרים שבמקום.
ד"ר מחמד אל-ח'ד'ירי, חבר בסגל ההוראה באוניברסיטת אל-קצים שבסעודיה, פרסם ביולי 2007 באתר Islamligh פסק הלכה המתיר לבקר בפירמידות במצרים לשם לימוד מוסר. הוא מסתמך בדבריו בציטטה ממוחמד שאמר:”בקרו בקברים כיוון שהם מזכירים את המוות”.
כמו כן קבע שניתן לבקר בפרמידות כדי להתפלל על נשמות המתים שבמקום, אם אכן הם מוסלמים. עם זאת קבע מספר כללים למבקר באתר:
א. אין להגיע לפירמידות בנסיעה מיוחדת או כזו שתדרוש הכנה מיוחדת לדרך.
ב. המקום לא יהיה מלא בדברים מגונים, שכן לא ראוי שמוסלמי יחשוף את עצמו למקומות בהם יש פיתויים ודברים מגונים לשם בידור, או לשם הסתכלות על נפלאותיו של אללה.
ג. אסור לנשים לבקר במקומות אלה, ובעצם אסור לנשים לבקר בקברים [בכלל]
ד. [שהביקור לא יהיה] מתוך כוונה לפאר את הקברים האלה, או את המתים שבתוכם או כדי לעשות הקפה סביבם, או לגעת בהם על מנת להתברך באמצעותם כפי שנוהגים חלק מן האנשים המבקרים בקברים אלה.
ה. אסור לנדור נדרים במעמד הקברים האלה ולא לומר תחינות במקומות אלה, שכן מדובר במעשי פולחן שיש להקדישם לאללה.
מכון ממר"י לחקר התקשורת במזרח התיכון,המתאר את המחלוקות סביב סוגיית הפרמידות מדווח כי ד"ר עלי אל-זהראני, חבר בסגל ההוראה של אוניברסיטת אם אל-קרא שבסעודיה, פרסם בעבר פתוא דומה המתירה לבקר בפירמידות.
בפתווא שפורסמה באתר islamtoday כתב אל-זהראני, כי ביקור בקברי פוליתאיסטים וכופרים "מותר ככלל על מנת להזכיר את המוות, אבל אין לבקש תחינה או מחילה עבור המתים".
עוד דווח כי מנגד ישנם פוסקים האוסרים זאת. השיח' מאהר אל-קחטאני, המפקח על האתר alsonan פרסם במאי 2004, פסק הלכה מטעמו האוסר לבקר בפירמידות במצרים כיוון שהם קברי כופרים: "אסור להיכנס לבתיהם [של כופרים] או לחורבותיהם [דהיינו, שרידי בתיהם], שבהם היו גרים ומסתובבים, ואין לבקר בהם אם ידוע שהם [מי שגר שם בעבר] עריצים כופרים. על המבקר [המוסלמי] לעבור ליד [המקומות האלה] במהירות, אם נזקק לכך... אסור להישאר בבתיהם וב[מקום] שרידיהם וליהנות מלהסתכל עליהם. הרי אללה אמר בקוראן [על פרעה ועל אנשיו]: "הם יישרפו באש הגיהינום יומם ולילה וביום הדין אללה יצווה על מלאכיו לאמור: הכניסו אותם לעינויים קשים" . שרידיהם הארכיאולוגיים כוללים פסלים ואסור להיכנס למקום שיש בו תמונות או פסלים, אלא רק כדי לגנות אותם כפי שעשה אבראהים עם הפסלים כשנכנס למקום בו היו נמצאים וניפץ אותם”.