אחיו של המחבל סמיר אל-קונטאר, שנעצר ב- 1979 בגין מעורבות בטבח בעיר מעלות פרסם קריאה באתר אינטרנט בה הוא אומר כי פנייתה של קרנית גולדווסר לנשיא איראן במושב האו"ם, לא הייתה מוצלחת, כלשונו.
אלקונטאר ציין, ע"פ הדיווח במען, כי התעקשות משפחות החיילים החטופים בידי חיזבאללה להפר את תהליך המו"מ החשאי דרך מתווך מצד מזכ"ל האו"ם, וניסיונותיהם המיואשים להשיג אינפורמציה אודות יקיריהן ללא כל תמורה אנושית שישראל תשלם, נעשים לשווא.
"אני מבין את הצורך האנושי של המשפחות לדעת את גורלם של בניהן, והרצון העמוק שיקיריהן ישובו אליהן" אמר קונטאר. "אך זה לא יתממש דרך מסיבות העיתונאיים או באמצעות התערבות צדדים אזוריים ובינלאומיים, גם לא דרך הביקורים שמנהלות משפחות האסירים אצל הבכירים הבינלאומיים ומקבלי ההחלטות בעולם", הוסיף.
"ניהול מו"מ לא ישיר בין ישראל לחיזבאללה ובתיווך של האו"ם, היא הדרך היחידה לגילוי גורלם", ציין.
קרנית גולדווסר התלוותה לעיתונאי גיל תמרי, איש ערוץ 10, שהשתתף גם הוא במסיבת העיתונאים. הנשיא האיראני סיים את נאומו ואז החל סבב שאלות עיתונאים. קרנית ביקשה את רשות הדיבור והציגה את עצמה בפני הנשיא האיראני כרעייתו של החייל החטוף. לאחר מכן קבעה כי "אני רואה בך כמי שאחראי לחטיפה כיוון שאתה מממן את פעילות החיזבאללה. קרנית הוסיפה ושאלה את אחמדיניג'אד מדוע הוא אינו מתיר לאנשי הצלב האדום לבקר את החטופים. תוך כדי דבריה אלה של קרנית קראו עיתונאים לעברה: "היא לא עיתונאית", "אסור לתת לה לשאול שאלות כאן".
הנשיא האיראני זע באי נוחות במהלך שאלתה של גולדווסר ופנה לסובביו בחיוך מתריס. לאחר מכן העדיף שלא להשיב לשאלה וביקש לעבור לשאלה הבאה.
גולדווסר מצידה הפיצה באולם דפים ובהם הסברים על החטיפה ומצבם של החטופים. בשלב זה הוצאה מהאולם בידי שוטרים.