עד שנת 2050 סין לא תהיה יותר המדינה בעלת האוכלוסיה הגדולה ביותר בעולם. הגדרה זו תעבור להודו. על פי נתונים שנאספו לאחרונה מדובר, ככל הנראה, על כך שעד שנת 2050 יהיו יותר מ-1.8 מיליארד בני אדם בהודו שיילחמו ביניהם על המשאבים המקומיים במדינה, כך מדווח ה-CNN.
נתונים שנאספו בארצות הברית בקשר לאוכלוסיית העולם בשנת 2007 מצביעים על כך שבסין ישנם השנה כ-1.3 מיליארד בני אדם ובהודו 1.1 מיליארד. אם האוכלוסיה תמשיך לגדול בקצב שבה היא גדלה כיום הודו תהפוך למדינה הגדולה בעולם, מבחינת אוכלוסייה. נתון זה מצביע על כך שעתיד הסביבה בהודו אינו ודאי וגם סיכויי האנשים בהודו לשרוד.
בעוד אירגונים שונים ברחבי העולם ובאו"ם מתעסקים מידי יום בשאלת פיצוץ האוכלוסין ושימור מקורות הטבע וזכויות האדם בעולם, לא כל האנשים רואים בריבוי האוכלוסיה דברים פסימיים. "שום דבר לא ממשיך בקצב שבו הוא נמצא עכשיו. לא הבורסה ולא קצב ריבוי האוכלוסיה", אמר דאג אלן, דיקן בית הספר לארכיטקטורה בג'ורג'יה, ומומחה להיסטוריית ערים ולתיכנון ריכוזי אוכלוסיה אורבניים, נושא אותו הוא מלמד מזה 31 שנים. "ישנן ראיות מוצקות לכך שהאוכלוסייה לא תמשיך לגדול מעבר לגודל מסויים בעוד כ-30 שנים", הוא אומר. "לבנות על פי מודל זה אומר שרוב אוכלוסיית העולם תעבור לחיות חיים אורבאניים ולכן גם שיעור הגידול ייקטן".
אלן מדבר על כך שעל פי ההיסטוריה ניתן לראות שהחיים העירוניים הקטינו את אחוזי הילודה, כדוגמא לכך הוא מביא את איטליה, שבשנים האחרונות רבים מתושביה עברו לחיות חיים אורבניים וכתוצאה מכך חלה ירידה בריבוי הטבעי של האוכלוסיה. "איטליה לא נמצאת עכשיו במצב כזה שהם צריכים לחשוב על שימור משאבים טבעיים, אבל בכל זאת רואים ירידה בילודה מפני שלפי דעתי המשפחות התחילו לחשוב על רצון להיות עם פחות ילדים", הוא הדגים.
פיצוץ אוכלוסין מתרחש כאשר הריבוי הטבעי של האנשים עולה על היכולת של הטבע לספק לכל אותם האנשים את צורכי הקיום והבריאות שלהם. אנשי איכות הסביבה חוששים מזה זמן רב בקשר לאיבוד המשאבים הטבעיים כתוצאה מהגידול הבלתי נשלט של אוכלוסיית העולם. כולם מתעסקים עם התחממות כדור הארץ, פליטת גזי החממה, זיהום אוויר וכדומה אבל, על פי לורנס סמית', נשיא המכון לאוכלוסיה, המצב הגדוע שיכול להיות הוא מחסור במי שתיה בגלל זיהום מקורות המים. "אם לא יהיו מים כל האוכלוסייה תיכחד", הוא אמר.
"זה נשמע קצת מפחיד מכיוון שאנחנו מסתכלים לכל הצדדים שלנו ואנחנו רואים מים, אבל בכל העולם יש 97% מים מלוחים ורק 3% מים לשתיה, שאיתם צריכה כל האוכלוסיה להסתדר. לכן, הנגישות למים, התחרות על המים, והקירבה למים יהפכו לאיום גדול על המין האנושי", הוא אמר בהתייחסו להערכות שאוכלוסיית העולם תגיע למספר 9 מיליארד עד שנת 2050.
9 מיליארד הוא מספר עצום, בהתחשב בעובדה שהעולם הגיע למיליארד הראשון רק ב-1830, על פי המכון לאוכלוסיה, אירגון שלא למטרות רווח, שהוקם על מנת לממן תוכניות לתכנון משפחתי ומדינתי בכל העולם.
בעייה נוספת של ריבוי אוכלוסיה מהיר הוא הצורך בפינוי הפסולת במהירות. אלן נותן כדוגמא את שנת 1850 בלונדון כאשר היה פיצוץ אוכלוסין מקומי והעירייה לא היתה ערוכה לפינוי הפסולת של כמות התושבים הגדולה, וכתוצאה מכך פרצה מגיפת כולירה גדולה.
על פי סמית' 97% מגידול האוכלוסייה המהיר צפוי באיזורים המתפתחים, בהם צפויים לממשלות המקומיות אתגרים כלכליים וחברתיים רבים. סמית' מעריך כי הריבוי הגדול ביותר יהיה באוכלוסיית איזור הסהרה, אפריקה. הוא מדגיש כי לשיפורים הרפואיים באיזור יהיה מקום חשוב מאוד בעידוד או עצירת הריבוי הטבעי.
"כבר ראינו טרנדים בעולם של רצון למשפחות קטנות, אבל זה אינו המקרה במקומות העניים, בהם אין לאנשים את הגישה למידע ולשירותים שיש לאנשים העשירים". באופן גלובאלי, טוען בורנשטיין, לאוכלוסייה הענייה יהיו פי 2 ילדים מאשר לאוכלוסייה העשירה באותן מדינות.
סמית' מקשר את פיצוץ האוכלוסין לכך ששיעור הילודה בארצות המתפתחות יעמוד על 5 ילדים למשפחה, שיעור הגבוה ממספר הילדים למשפחה באוכלוסיית העולם המפותח. כמו כן, בארצות כמו הודו וסין חלה בשנים האחרונות מהפכת תיעוש הגורמת לצורך גדול יותר של האוכלוסייה במזון, דבר המשפיע על השווקים העולמיים.
בסין כבר נהוג חוק האוסר על לידת יותר מילד אחד למשפחה, אך בעולם נשמעות יותר ויותר טענות על כך שמשפחות בסין עוברות על חוקי הילודה ולכן יש צורך בפיקוח והפלות רבות. כמו כן, אין תיעוד מדוייק לגבי האוכלוסייה הכפרית בסין, שם החוק בכלל לא משפיע. סמית' מסביר כי באוכלוסייה הכפרית יש צורך הגיוני במשפחות גדולות יותר משום שהמשפחה צריכה כוחות עבודה גדולים יותר על מנת להתקיים מן האדמה, בעוד אוכלוסיית הערים, עם החינוך הטוב יותר ושירותי הבריאות הטובים יורת יכולים לבחור לעצמם את גודל המשפחה.
על פי הדו"ח השנתי של אירגון האו"ם לחקר האוכלוסייה, השנה היא השנה הראשונה בה אוכלוסיית הערים ואוכלוסיית הכפרים כמעט שוות בגודלן. על פי כל החוקרים נתון זה הוא מדאיג בהחלט ודורש שינויים חשיבתיים של כל ממשלות העולם בקשר לעתיד.
נתונים שנאספו בארצות הברית בקשר לאוכלוסיית העולם בשנת 2007 מצביעים על כך שבסין ישנם השנה כ-1.3 מיליארד בני אדם ובהודו 1.1 מיליארד. אם האוכלוסיה תמשיך לגדול בקצב שבה היא גדלה כיום הודו תהפוך למדינה הגדולה בעולם, מבחינת אוכלוסייה. נתון זה מצביע על כך שעתיד הסביבה בהודו אינו ודאי וגם סיכויי האנשים בהודו לשרוד.
בעוד אירגונים שונים ברחבי העולם ובאו"ם מתעסקים מידי יום בשאלת פיצוץ האוכלוסין ושימור מקורות הטבע וזכויות האדם בעולם, לא כל האנשים רואים בריבוי האוכלוסיה דברים פסימיים. "שום דבר לא ממשיך בקצב שבו הוא נמצא עכשיו. לא הבורסה ולא קצב ריבוי האוכלוסיה", אמר דאג אלן, דיקן בית הספר לארכיטקטורה בג'ורג'יה, ומומחה להיסטוריית ערים ולתיכנון ריכוזי אוכלוסיה אורבניים, נושא אותו הוא מלמד מזה 31 שנים. "ישנן ראיות מוצקות לכך שהאוכלוסייה לא תמשיך לגדול מעבר לגודל מסויים בעוד כ-30 שנים", הוא אומר. "לבנות על פי מודל זה אומר שרוב אוכלוסיית העולם תעבור לחיות חיים אורבאניים ולכן גם שיעור הגידול ייקטן".
אלן מדבר על כך שעל פי ההיסטוריה ניתן לראות שהחיים העירוניים הקטינו את אחוזי הילודה, כדוגמא לכך הוא מביא את איטליה, שבשנים האחרונות רבים מתושביה עברו לחיות חיים אורבניים וכתוצאה מכך חלה ירידה בריבוי הטבעי של האוכלוסיה. "איטליה לא נמצאת עכשיו במצב כזה שהם צריכים לחשוב על שימור משאבים טבעיים, אבל בכל זאת רואים ירידה בילודה מפני שלפי דעתי המשפחות התחילו לחשוב על רצון להיות עם פחות ילדים", הוא הדגים.
פיצוץ אוכלוסין מתרחש כאשר הריבוי הטבעי של האנשים עולה על היכולת של הטבע לספק לכל אותם האנשים את צורכי הקיום והבריאות שלהם. אנשי איכות הסביבה חוששים מזה זמן רב בקשר לאיבוד המשאבים הטבעיים כתוצאה מהגידול הבלתי נשלט של אוכלוסיית העולם. כולם מתעסקים עם התחממות כדור הארץ, פליטת גזי החממה, זיהום אוויר וכדומה אבל, על פי לורנס סמית', נשיא המכון לאוכלוסיה, המצב הגדוע שיכול להיות הוא מחסור במי שתיה בגלל זיהום מקורות המים. "אם לא יהיו מים כל האוכלוסייה תיכחד", הוא אמר.
"זה נשמע קצת מפחיד מכיוון שאנחנו מסתכלים לכל הצדדים שלנו ואנחנו רואים מים, אבל בכל העולם יש 97% מים מלוחים ורק 3% מים לשתיה, שאיתם צריכה כל האוכלוסיה להסתדר. לכן, הנגישות למים, התחרות על המים, והקירבה למים יהפכו לאיום גדול על המין האנושי", הוא אמר בהתייחסו להערכות שאוכלוסיית העולם תגיע למספר 9 מיליארד עד שנת 2050.
9 מיליארד הוא מספר עצום, בהתחשב בעובדה שהעולם הגיע למיליארד הראשון רק ב-1830, על פי המכון לאוכלוסיה, אירגון שלא למטרות רווח, שהוקם על מנת לממן תוכניות לתכנון משפחתי ומדינתי בכל העולם.
בעייה נוספת של ריבוי אוכלוסיה מהיר הוא הצורך בפינוי הפסולת במהירות. אלן נותן כדוגמא את שנת 1850 בלונדון כאשר היה פיצוץ אוכלוסין מקומי והעירייה לא היתה ערוכה לפינוי הפסולת של כמות התושבים הגדולה, וכתוצאה מכך פרצה מגיפת כולירה גדולה.
על פי סמית' 97% מגידול האוכלוסייה המהיר צפוי באיזורים המתפתחים, בהם צפויים לממשלות המקומיות אתגרים כלכליים וחברתיים רבים. סמית' מעריך כי הריבוי הגדול ביותר יהיה באוכלוסיית איזור הסהרה, אפריקה. הוא מדגיש כי לשיפורים הרפואיים באיזור יהיה מקום חשוב מאוד בעידוד או עצירת הריבוי הטבעי.
"כבר ראינו טרנדים בעולם של רצון למשפחות קטנות, אבל זה אינו המקרה במקומות העניים, בהם אין לאנשים את הגישה למידע ולשירותים שיש לאנשים העשירים". באופן גלובאלי, טוען בורנשטיין, לאוכלוסייה הענייה יהיו פי 2 ילדים מאשר לאוכלוסייה העשירה באותן מדינות.
סמית' מקשר את פיצוץ האוכלוסין לכך ששיעור הילודה בארצות המתפתחות יעמוד על 5 ילדים למשפחה, שיעור הגבוה ממספר הילדים למשפחה באוכלוסיית העולם המפותח. כמו כן, בארצות כמו הודו וסין חלה בשנים האחרונות מהפכת תיעוש הגורמת לצורך גדול יותר של האוכלוסייה במזון, דבר המשפיע על השווקים העולמיים.
בסין כבר נהוג חוק האוסר על לידת יותר מילד אחד למשפחה, אך בעולם נשמעות יותר ויותר טענות על כך שמשפחות בסין עוברות על חוקי הילודה ולכן יש צורך בפיקוח והפלות רבות. כמו כן, אין תיעוד מדוייק לגבי האוכלוסייה הכפרית בסין, שם החוק בכלל לא משפיע. סמית' מסביר כי באוכלוסייה הכפרית יש צורך הגיוני במשפחות גדולות יותר משום שהמשפחה צריכה כוחות עבודה גדולים יותר על מנת להתקיים מן האדמה, בעוד אוכלוסיית הערים, עם החינוך הטוב יותר ושירותי הבריאות הטובים יורת יכולים לבחור לעצמם את גודל המשפחה.
על פי הדו"ח השנתי של אירגון האו"ם לחקר האוכלוסייה, השנה היא השנה הראשונה בה אוכלוסיית הערים ואוכלוסיית הכפרים כמעט שוות בגודלן. על פי כל החוקרים נתון זה הוא מדאיג בהחלט ודורש שינויים חשיבתיים של כל ממשלות העולם בקשר לעתיד.