הממונה על יחסי החוץ בליכוד ושגריר ישראל בארה"ב לשעבר, זלמן שובל, אומר כי השרה לבני מתעלמת מהעובדה שאולמרט ורמון ויתרו ללא תמורה, "נאומה באו"ם העלתה שרת החוץ ליבני עקרונות למו"מ עם הפלסטינים אך מתעלמת מכך שאולמרט ורמון כבר ויתרו מראש וללא תמורה על חלק גדול מהעמדות הישראליות החיוניות בעניין הביטחון, ירושלים והגבולות".
"לפני שלושת אלפים שנים עברו אנשי העם היהודי מעבדות במצרים לעצמאות בארץ ישראל", כך פתחה ציפי ליבני את נאומה היום, "התנ"ך מספר לנו שבדרך לעצמאות, עשו עם ישראל עצירה משמעותית בקבלת עשרת הדיברות בהר סיני", היא המשיכה. מקבלת סיני הסבירה בשפה רהוטה על מנהג חג הסוכות הנחוג בימים אילו. ציפי ליבני לא שכחה להזכיר עד כמה חג הסוכות מזכיר ליהודים בכל דור את הצורך לקבל ערכים הומניטריים של האחר. "כבר שישים שנים מאז תחיית המדינה שלנו שאנחנו לא שוכחים ערכים אילו". ערכי הבסיס של העם היהודי עליהם דיברה השרה ליבני הם: סובלנות, חיים בשיתוף ושלום.
לאחר ההקדמה פנתה השרה ליבני לראש הממשלה והציגה לו את הבעיה: "הקונפליקט בעם שלנו ניזון מן האנשים המתנגדים לערכי יסוד אילו- האנשים המחפשים כוח ללא אחריות, אנשים שלא מחפשים את הזכויות שלהם אלא מחפשים כיצד לשלול זכויות מאחרים". בקריאה נרגשת היא סיכמה את הבעיה בכך ש"הבעיה היא אינה מבוססת על טריטוריה, אלא על ערכים".
"כמובן שישנה גם בעיית שטחים בתוך המחלוקת", היא המשיכה, "אנחנו מודעים לה, וכפי שכבר הוכחנו בעבר אנחנו מוכנים לפשרות טריטוריאליות כפי שתהליך השלום מחייב". השרה ליבני הסבירה בכך את דעת הממשלה הנוכחית המוכנה למסור שטחים נוספים מארץ ישראל בתמורה להבטחות השלום מן הצד השני. היא סייגה את עמדתה בכך שלאחר היציאה מלבנון ומרצועת עזה בשנים האחרונות נוכחה הממשלה כי מסירת שטחים נוספים ללא פתרון בעיית הערכים התמונה מתחת לפני השטח- היא חסרת תועלת, ולא תביא לפתרון המיוחל.
השרה ליבני הוסיפה כי מדינת ישראל אינה המדינה היחידה המתמודדת עם הנושא, ואמרה: "ישראל אולי נמצאת בקו החזית של המאבק, אך זהו לא מאבק פרטי של ישראל, אלא מאבק גלובאלי". השרה קראה להצטרפות ארצות הברית לנושא לאחר שהזכירה את אירועי ה-11 לספטמבר לפני שש שנים. "היום ברור לכולם שהטרור מוכן בכל פינה בעולם לפגוע באזרחים ובקהילות, כמו כן, ברור היום לכולם שהמזרח התיכון אינו הסיבה לכל פעילות הטרור אלא התוצאה".
השרה הוסיפה כי היא אינה מטילה את האחריות על פיתרון הסיכסוך על העולם, אלא- המזרח התיכון צריך לפתור את הקונפליקטים הפוליטיים בעצמו, "וישראל, מצידה, מצפה לעשות זאת". בעודה לוקחת אחריות ממשלתית על פרון הקונפליקטים הפוליטיים, הטילה השרה מטלה על העולם: "על מנת שההצלחה תהיה ארוכה ואמיתית כל ארצות העולם צריכים להיות שותפים במאבק גלובאלי כנגד הטרור שמזין את הקונפליקטים"- למענכם ולא רק למענינו, היא הדגישה.
ברוח ההקדמה הנחושה השרה המשיכה לדבר על הפתרונות לבעיה, תוך הדגשה כי מדובר בפגיעה בשלושה תחומי: הדמוקראטי, הסובלני, והחינוכי- "אילו הם שדות הקרב של המאה ה-21", היא אמרה.
השרה ליבני הדגישה כי היא בעד דמוקרטיה, וכי היא חושבת שזו הדרך היחידה להשיג שלום,שלווה, כבוד הדדי וזכויות אדם. אך, היא אמרה שהיא חושבת שהדמוקרטיה היא גם מאוד פגיעה. "היום, קיצוניים נכנסים לתוך המערכת הפוליטית לא על מנת לעזוב את דרך האלימות, אלא על מנת להשפיע מבפנים". והיא הוסיפה ציטוט של דובר אל-קעידה שהצהיר לאחרונה שהם ישתמשו ב"דמוקרטיה שלכם (ארצות הברית) על מנת לפגוע בדמוקרטיה שלכם".
"זו צריכה להיות קריאת השכמה בשבילינו", היא הכריזה. והוסיפה שזהו הזמן להחזיר לידים הנכונות את הדמוקרטיה על יד כך שנוציא מתוכה את כל המתנגדים לה. "דמוקרטיה אמיתית היא על ערכים ולא על מי יכול להצביע".
"שום דמוקרטיה בעולם לא מרשה למיליציות חמושות או קבוצות אלימות להשתתף בבחירות הדמוקרטיות שלהם. אבל חלק מן המדינות מראות מוסר כפול", אמרה כאשר היא התכוונה לכך שמדינות שונות נוטות להסכים להיבחרות אנשי טרור להנהגה במזרח התיכון, בעוד שאות אנשים לא היו יכולים להיבחר באותן המדינות. השרה קראה לכל המדינות מעל הבמה לאמץ תנאים גלובאליים להשתתפות בבחירות דמוקראטיות אמיתיות במדינות שונות ברחבי העולם.
השרה הגדירה את התנאים המינימאליים עליהם מדינאי שרוצה להיבחר בבחירות דמוקראטיות בעולם צריך לענות: מונופול מדינתי על השימוש החוקי בכוח, אי שימוש באלימות וגזענות, והגנה על זכויות האחר. "מטרת החוקים העולמיים הללו אינה להכתיב את הערכים שלנו אלא להגן על ערכי הדמוקרטיה הבסיסית ולהדגיש שהשתתפות בדמוקרטיה זה לא רק זכויות אלא גם אחריות", היא המשיכה.
"אני יודעת שזה מאוד מפתה לדבר עם הקיצוניים", פנתה השרה ליבנת לראש ממשלת ארצות הברית, "אנחנו חושבים שאם נאכיל את המפלצת נוכל בסופו של דבר לאלף אותה ולהשיג יציבות ושקט", היא השתמשה במשל על מנת להבהיר את המצב מנקודת המבט הישראלית. והיא הוסיפה שמתוך חוויה שלילית אנו יודעים ש"קניית הקיצוניים" הוא רק פתרון לטווח הקצר שעליו משלמים ביוקר בטווח הארוך.
בהתייחסה לחמאס ולחיזבאללה אמרה השרה ליבנת שאין אפשרות להציג אותם כדרך ש"בין אלימות ללגיטימיות"- "הם לא יכולים לקבל את שניהם!", היא קראה והוסיפה שאת אותה הבחירה צריך להציג גם לקיצוניים האיראניים. "שום מדינה אחראית לא תסכים עם הקריאה שאיראן אינה נותנת החסות הכי גדולה לטרור, והמקור לחוסר יציבות וקונפליקטים בין עיראק, לבנון והפלסטינים במזרח התיכון, ואוייבת הקשר הערבי-ישראלי", אמרה השרה.
"כולם מסכימים שאיראן מכחישה את השואה, ומדברת באופן גלוי על רצונה למחוק שרידים, ופועלת בניגוד לקביעות מועצת הביטחון הלאומי". השרה פנתה אלא כולם כאשר הבהירה שהיא יודעת שרבים יודעים על הסכנה אבל מקווים שמישהוא אחר יעשה את העבודה ויטפל בכך.
אין כל ערך, היא אמרה, שמדינה לא תוכל לפעול באופן אפקטיבי נגד בעיה ישירה שנוסדה על מנת להגן ממנה. "הגיע הזמן שהאו"ם ומדינות העולם יגידו: מספיק זה מספיק, ויגנו על ערכיהם הדמוקראטיים".
השרה הבהירה שלישראל אין, ואף פעם לא היתה כל סיבה שלא לשתף פעולה עם חקירה על בעיות זכויות אדם. "אבל כל עוד הפוקוס נשמר רק על ישראל, זה מחליש את הכוח המוסרי של האו"ם". והיא הוסיפה שאת המחיר על העיוורון הזה משלמים הקורבנות בדארפור ובמיאנמר ובעולם כולו.
השרה הדגישה שהיא רואה חשיבות עליונה לחנך את הילדים מגיל צעיר לדרך זו, על מנת שיהיו עתיד החברה. היא הדגישה שזה לא יכול לקרות מכיוון שאנו שומעים כל יום על החינוך הפלסטיני שמראה דמויות של מיקי-מאוס שמלמד על איך להיות מתאבד, וילדה ששרה על חלומה לקרבות ומלחמות. "הדת- במקום להיות מקור לתקווה וריפוי רוחני מנוצלת לקריאה למלחמה", מחתה השרה על האיסלאם, "ושוב אלוקים נגרר לשדה הקרב". זה הזמן, אמרה השרה בנאומה, לקחת את הדת מאנשים שהפכו אותה לכלי מלחמה במקום למקלט, ולקחת את החינוך מאנשים שהפכו אותו לכלי לשינאה במקום לסיכוי להצלחה.
השרה דיברה על כך שהדרך הטובה ביותר ללמד את הדור הצעיר היא על ידי דוגמא אישית. הדוגמא האישית שהיא מדברת עליהם צריכה להיות גם מנהיגים שמתמודדים עם לחץ ציבורי, גם אנשי עסקים שיילחמו על סיכוי כלכלי, גם מורים שילמדו מהי סובלנות ואמת פנימית באווירה של קיצוניים ועוינות. "בכל שכבות האוכלוסייה יש מחיר שצריך לשלם, אבל אם לא נשלם אותו היום- מחר החשבון יהיה הרבה יותר גדול".
ליבני הדגישה שהמטרה כיום היא לא למצוא מי היה אשם בעבר אלא למצוא מכנה משותף לעתיד משותף רחב "על מנת להגיע להבנות פוליטיות". הבסיס לשלום, על פי ליבני, הוא "חזון של שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון". בבסיס הזה ישנם 2 יסודות: הראשונה, שכמו שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, כך פלסטין תהיה מדינת העם הפלסטיני כולל הפליטים. והשנייה, יש צורך באינטרסים של שני הצדדים לשלום וביטחון בתוך העם השכן. לאחר שיתקיימו התנאים הללו תהיה אפשרות לקבוע גבול מדיני, "והחזון יהפוך למציאות".
"על מנת להצליח עלינו ללמוד את ליקחי העבר, להסתכל על עתיד בהיר ולהתמודד עם בעיות ההוה". היא הדגישה שיש צורך להראות לפלסטינים ולישראלים כי השלום קורה במציאות ולא רק על הנייר.
השרה הסבירה כי בחודשים האחרונים ביצעה ישראל מספר צעדים ליצור סביבה תומכת, "וישראל מוכנה לעשות עוד". אנחנו לא נאיביים, אמרה השרה, ואנחנו רואים את הקשיים לפנינו ואנחנו יודעים שהתקדמות תהיה אפשרית באיזורים שהממשל הפלסטיני יקבל את עקרונות הקוורטט לצד ישראל שתקבל על עצמה את הסכמי מפת הדרכים.
"בעוד אנחנו מעיזים ללכת לקראת השלום, אנו מסתכלים על העולם המוסלמי ומציעים את עזרתינו". עזרה פוליטית לממשלה החדשה ועזרה כלכלית.
"עלינו להתנגד לאילו שאין להם כבוד לחיי אדם ולחרות- אילו שמחזיקים בשבי את חילינו: גלעד שליט, אודי גולווסר ואלדד רגב- שמשפחותיהם נמצאות איתנו כאן היום, ושכאבם נמצא תמיד איתנו. עלינו להתנגד לאילו שלאחר שאנחנו נתנו צ'אנס לשלום ויצאנו מעזה- הם בחרו להרוס ולא לבנות ולירות על בתים וגני ילדים ישראליים עם טילים. ועלינו להתנגד לכל מי שרואה את הדמוקרטיה ככלי לקידום השינאה, ורואים בסובלנות דרך חד סיטרית, ומשתמשים בחינוך כדרך להרעיל את מוחות הדור הבא", היא סיכמה. "אני מאמינה שישנו רגע והזדמנות לקידום השלום באיזורינו- וזמן הוא המפתח עכשיו".
השרה לבני חתמה את דבריה בקישור חג הסוכות שבו אנו עוברים מבתינו הקבועים ל"ביקתות" שפתוחות לפגעי הטבע ורוחות השמים, כזמן שבו אנו מבינים טוב יותר את החשיבות והצורך בשלום וביטחון כפי שאנו מרגישים בבתינו הרגילים, וכפי שאנחנו שואפים להרגיש בכל יום במדינה שלנו.