היום חל הושענא רבה, יום חיתום הדין, פרופ' שלום רוזנברג מסביר את משמעות היום במסורת ישראל. "הושענא רבא הוא יום כיפור קטן, המסורת לימדה אותנו שכמו בבית משפט, אנחנו יכולים לפנות לערכאה גבוהה, כך גם בדין שהיה לנו בראש השנה וביום כיפור יש לנו יום נוסף לערעור".
על הקשר המיוחד של הערבות ליום זה אומר פרופ' רוזנברג כי הדבר מתקשר גם עם שמיני עצרת ועם תפילת הגשם שאנו מתפללים ביום זה, "ביום זה התפילות הם על נוזל החיים של האדמה, המים הם הנפש, ומסמלת את זה הערבה שהיא הדבר שגדל בעיקר על מים. בקבלה הדבר בא לידי ביטוי בחביטת הערבה שאנו דנים על הדינים, ונוהגים להכות הערבה חמש פעמים, כסימן להכאת מידת הדין, ועל כך שהרחמים מתגברים על הדין וממתקין אותו".
"זה יום שיש לו כל כך הרבה משמעות וערך מוסף לימי סוכות, באמצע שמחת סוכות מגיע יום שדומה במשמעותו ליום כיפור, זה דומה לכך שאנו משתוללים ושמחים בשמחת התורה, ופתאום בא כמין אות מסוים, ויום זה הופך למשמעות של יום הדין כאשר יש תפילת הגשם, המסורת היהודית עשתה משהו נפלא במעבר הזה".
"זה כמו יום העצמאות ויום הזיכרון מיום מרגש אנו עוברים להשתוללות הלא תמיד כשרה של יום העצמאות... הרבה שנים התפללתי בבית כנסת שהרגישו את יום הדין בהושענא רבה, הניגון בפסוקי דזמרה היה כמו יום כיפור, הקיטל שהיו לובשים, זה יום נוסף בימים הנוראים".
"המתכון הוא 'גילו ברעדה' הקומבינציה הזאת של גיל ורעדה זה המרשם של ספר תהילים, כך זה צריך להיות. כמו בחתונה שמרגישים רגעים מרשימים מלאי רגש, ואחר כך ממשיכים בריקודים. מתחילים עם השמחה, וחוזרים שוב לערבוב מסוים של שמחה ורצינות".
פרופ' רוזנברג רואה גם בשמיני עצרת יום מיוחד במינו, "מבחינה מסוימת לחג הסוכות יש ריח אוניברסאלי, בינלאומי, כמו שרואים בפרים שמקריבים על האומות, גם הנביא זכריה כותב על העמים שיוכלו לחגוג את הימים של חג הסוכות, צריך לזכור שיש בעיתיות מסוימת באוניברסאליות אך יש בזה לפחות קצת ברכה".
"אך שמיני עצרת הוא חגיגה רק בינינו לבין הקב"ה, משל למה הדבר דומה למשפחה שאירחה אורחים, ולאחר שעזבו רק הבנים נשארו עם ההורים, יום זה מדגיש את היחידאיות שלנו בעולם".
לכתבה הראשונה בסדרה, בנו של הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל מספר על יום הושענא רבה במחיצתו.
על הקשר המיוחד של הערבות ליום זה אומר פרופ' רוזנברג כי הדבר מתקשר גם עם שמיני עצרת ועם תפילת הגשם שאנו מתפללים ביום זה, "ביום זה התפילות הם על נוזל החיים של האדמה, המים הם הנפש, ומסמלת את זה הערבה שהיא הדבר שגדל בעיקר על מים. בקבלה הדבר בא לידי ביטוי בחביטת הערבה שאנו דנים על הדינים, ונוהגים להכות הערבה חמש פעמים, כסימן להכאת מידת הדין, ועל כך שהרחמים מתגברים על הדין וממתקין אותו".
"זה יום שיש לו כל כך הרבה משמעות וערך מוסף לימי סוכות, באמצע שמחת סוכות מגיע יום שדומה במשמעותו ליום כיפור, זה דומה לכך שאנו משתוללים ושמחים בשמחת התורה, ופתאום בא כמין אות מסוים, ויום זה הופך למשמעות של יום הדין כאשר יש תפילת הגשם, המסורת היהודית עשתה משהו נפלא במעבר הזה".
"זה כמו יום העצמאות ויום הזיכרון מיום מרגש אנו עוברים להשתוללות הלא תמיד כשרה של יום העצמאות... הרבה שנים התפללתי בבית כנסת שהרגישו את יום הדין בהושענא רבה, הניגון בפסוקי דזמרה היה כמו יום כיפור, הקיטל שהיו לובשים, זה יום נוסף בימים הנוראים".
"המתכון הוא 'גילו ברעדה' הקומבינציה הזאת של גיל ורעדה זה המרשם של ספר תהילים, כך זה צריך להיות. כמו בחתונה שמרגישים רגעים מרשימים מלאי רגש, ואחר כך ממשיכים בריקודים. מתחילים עם השמחה, וחוזרים שוב לערבוב מסוים של שמחה ורצינות".
פרופ' רוזנברג רואה גם בשמיני עצרת יום מיוחד במינו, "מבחינה מסוימת לחג הסוכות יש ריח אוניברסאלי, בינלאומי, כמו שרואים בפרים שמקריבים על האומות, גם הנביא זכריה כותב על העמים שיוכלו לחגוג את הימים של חג הסוכות, צריך לזכור שיש בעיתיות מסוימת באוניברסאליות אך יש בזה לפחות קצת ברכה".
"אך שמיני עצרת הוא חגיגה רק בינינו לבין הקב"ה, משל למה הדבר דומה למשפחה שאירחה אורחים, ולאחר שעזבו רק הבנים נשארו עם ההורים, יום זה מדגיש את היחידאיות שלנו בעולם".
לכתבה הראשונה בסדרה, בנו של הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל מספר על יום הושענא רבה במחיצתו.