מדענים שהצליחו להוציא דגימות DNA משיער של ממותה אומרים שאולי יהיה ניתן להשתמש בטכניקה החדשה על מנת לפענח DNA של זנים נכחדים, או אולי אפילו מפורסמים מתים.
השיטה החדשה תוכל להיות מיושמת על מנת להחזיר לעולם מפורסמים כמו אייזיק ניטון או מרלין מונרו ואולי אפילו תוכל לעזור לפתור פשעים.
ד"ר סטפן שוסטר ו-ווב מילר מאוניברסיטת פן-סטייט, עובדים יחד עם תומאס גילברט מקופנהאגן ואיגוד בינלאומי, הדגימו את הכוח שבשיטה על ידי מחקר של רצף ה-DNA של ממותה.
הרצף שהתגלה עד כה יכול להפוך פיל לממותה, אך לא יכול להביא לחיים חדשים לגמרי. "זה לא מביא אותנו להיות קרובים יותר להחזיר לחיים את הממותות, אבל זה כן נותן לנו יכולת וידיעה טובה יותר לגבי איך האוכלוסיה של הממותות חיו, עד כמה הן היו קרובות זו לזו", אמר ד"ר שוסטר.
אבל, בכל הנוגע להחייאת הגנום של סלבריטאים מתים, הוא אומר: "בטוח! אולי מרלין מונרו".
כאשר השיטה תצליח לפענח את שארית רצף ה-DNA יתחילו השאלות הרטוריות, בתור התחלה, לגבי האם ניתן יהיה ליצור ממותה על ידי שימוש בבעלי חיים הדומים לה כיום.
כאשר שיער נתלש מגוף נישארים כמה תאים בבסיס השערה, ובהם משתמשים לחקר ה-DNA. מדענים טוענים שזהו בסיס טוב יותר ל-DNA מאשר עצמות או שרירים משום שהוא לא נתקף בבקטריות עם הזמן. כימיקאל בשיער בשם קרטין עוזר להגן על ה-DNA מפני זיהומים שונים.
הקבוצה התרכזה, בתור התחלה, בפיצוח ה-DNA בקבוצת תאים (מיטוכונדריה) מתוך שיער של 10 ממותות. הקבוצה נעזרה בחוקרים ואוצרי תערוכות מרחבי העולם (ארצות הברית, רוסיה, בלגיה, דנמרק, צרפת, איטליה, שבדיה, ובריטניה). הדוגמאות הגיעו משלדים שהשתמרו באיזורי צפון סיביר, מתוארכים מלפני 12,000 עד 15,000 שנים אחורה. השלדים כללו את הממותה הראשונה שהתגלתה בשנת 1804 על ידי הבוטאניסט מיכאל אדמס.
בגלל ההצלחה בפיצוח ה-DNA, ד"ר שוסטר כעת מדבר על פיצוח הקוד הגנטי מכל יצורי המוזיאונים. "אנחנו מתכוונים להשתמש בשיער ובאיזורי גוף אחרים שהשתמרו בעזרת הקרטין, כמו ציפורניים וקרניים, על מנת להסיר את המיסתורין מהאוכלוסיות שנכחדו לפני זמן רב, ועל מנת שהאוכלוסיות הללו יוכלו לשלוח לנו מסר מן העבר", אמר ד"ר שוסטר.
מכיוון שרק חלקים מועטים מגוף חי נשמרים בשיטה זו, ישנו סיכוי קטן לפצח רצף גנים שלם של זנים שונים. כמו כן מדובר במחקרים הדורשים מעבדות צמודות ולכן יכולים לקחת אפילו שש שנים עבור כל פיענוח של דגימה בודדת. בניגוד לכך, ברגע שה-DNA נסרק, השיטה החדשה לוקחת רק 5 דקות של פיענוח.
כעת החוקרים פונים לחקור את ה-DNA שהיה אחראי לאופי של הממותה.
סר אייזיק ניוטון, שהיה יו"ר לשעבר של האגודה המלכותית, האקדמיה הלאומית למדעים בבריטניה, זכה שדגימה משערו תהיה מונחת ושמורה בארכיון של המקום.
סטפן קוקס, מזכיר בכיר באגודה המלכותית, אמר: "זה יהיה מאוד מאתגר להשוות את הגנום של ניוטון עם המדענים המובילים כיום. למשל, סטפן הוקינס, המחזיק כיום באותה המישרה שהחזיק ניוטון בקיימרידג' במאה ה-17. אולי הם שותפים לאותו רצף גנטי של גאונות מתמטית?".
פרופסור איסק ווילרסלב, מומחה לעיקבות DNA, מציין: "זה לא רק מעניין בהקשר לחקר העבר אלא גם בקשר להווה. אבל עדיין דרוש שיפור בשיטה שכן, כיום מדובר על כמות נכבדת של שיער על מנת להגיע לתוצאות, ולא תמיד מוצאים כזו כמות של שיער בזירות פשע. כמובן שמדובר רק על זמן עד שיחול השיפור בשיטה. היתרון בשיטה הוא שהיא משתלבת עם עזרים טכנולוגיים המאפשרי תשובות בין לילה".
השיטה החדשה תוכל להיות מיושמת על מנת להחזיר לעולם מפורסמים כמו אייזיק ניטון או מרלין מונרו ואולי אפילו תוכל לעזור לפתור פשעים.
ד"ר סטפן שוסטר ו-ווב מילר מאוניברסיטת פן-סטייט, עובדים יחד עם תומאס גילברט מקופנהאגן ואיגוד בינלאומי, הדגימו את הכוח שבשיטה על ידי מחקר של רצף ה-DNA של ממותה.
הרצף שהתגלה עד כה יכול להפוך פיל לממותה, אך לא יכול להביא לחיים חדשים לגמרי. "זה לא מביא אותנו להיות קרובים יותר להחזיר לחיים את הממותות, אבל זה כן נותן לנו יכולת וידיעה טובה יותר לגבי איך האוכלוסיה של הממותות חיו, עד כמה הן היו קרובות זו לזו", אמר ד"ר שוסטר.
אבל, בכל הנוגע להחייאת הגנום של סלבריטאים מתים, הוא אומר: "בטוח! אולי מרלין מונרו".
כאשר השיטה תצליח לפענח את שארית רצף ה-DNA יתחילו השאלות הרטוריות, בתור התחלה, לגבי האם ניתן יהיה ליצור ממותה על ידי שימוש בבעלי חיים הדומים לה כיום.
כאשר שיער נתלש מגוף נישארים כמה תאים בבסיס השערה, ובהם משתמשים לחקר ה-DNA. מדענים טוענים שזהו בסיס טוב יותר ל-DNA מאשר עצמות או שרירים משום שהוא לא נתקף בבקטריות עם הזמן. כימיקאל בשיער בשם קרטין עוזר להגן על ה-DNA מפני זיהומים שונים.
הקבוצה התרכזה, בתור התחלה, בפיצוח ה-DNA בקבוצת תאים (מיטוכונדריה) מתוך שיער של 10 ממותות. הקבוצה נעזרה בחוקרים ואוצרי תערוכות מרחבי העולם (ארצות הברית, רוסיה, בלגיה, דנמרק, צרפת, איטליה, שבדיה, ובריטניה). הדוגמאות הגיעו משלדים שהשתמרו באיזורי צפון סיביר, מתוארכים מלפני 12,000 עד 15,000 שנים אחורה. השלדים כללו את הממותה הראשונה שהתגלתה בשנת 1804 על ידי הבוטאניסט מיכאל אדמס.
בגלל ההצלחה בפיצוח ה-DNA, ד"ר שוסטר כעת מדבר על פיצוח הקוד הגנטי מכל יצורי המוזיאונים. "אנחנו מתכוונים להשתמש בשיער ובאיזורי גוף אחרים שהשתמרו בעזרת הקרטין, כמו ציפורניים וקרניים, על מנת להסיר את המיסתורין מהאוכלוסיות שנכחדו לפני זמן רב, ועל מנת שהאוכלוסיות הללו יוכלו לשלוח לנו מסר מן העבר", אמר ד"ר שוסטר.
מכיוון שרק חלקים מועטים מגוף חי נשמרים בשיטה זו, ישנו סיכוי קטן לפצח רצף גנים שלם של זנים שונים. כמו כן מדובר במחקרים הדורשים מעבדות צמודות ולכן יכולים לקחת אפילו שש שנים עבור כל פיענוח של דגימה בודדת. בניגוד לכך, ברגע שה-DNA נסרק, השיטה החדשה לוקחת רק 5 דקות של פיענוח.
כעת החוקרים פונים לחקור את ה-DNA שהיה אחראי לאופי של הממותה.
סר אייזיק ניוטון, שהיה יו"ר לשעבר של האגודה המלכותית, האקדמיה הלאומית למדעים בבריטניה, זכה שדגימה משערו תהיה מונחת ושמורה בארכיון של המקום.
סטפן קוקס, מזכיר בכיר באגודה המלכותית, אמר: "זה יהיה מאוד מאתגר להשוות את הגנום של ניוטון עם המדענים המובילים כיום. למשל, סטפן הוקינס, המחזיק כיום באותה המישרה שהחזיק ניוטון בקיימרידג' במאה ה-17. אולי הם שותפים לאותו רצף גנטי של גאונות מתמטית?".
פרופסור איסק ווילרסלב, מומחה לעיקבות DNA, מציין: "זה לא רק מעניין בהקשר לחקר העבר אלא גם בקשר להווה. אבל עדיין דרוש שיפור בשיטה שכן, כיום מדובר על כמות נכבדת של שיער על מנת להגיע לתוצאות, ולא תמיד מוצאים כזו כמות של שיער בזירות פשע. כמובן שמדובר רק על זמן עד שיחול השיפור בשיטה. היתרון בשיטה הוא שהיא משתלבת עם עזרים טכנולוגיים המאפשרי תשובות בין לילה".