סטודנטית אשר עמדה לטוס ממילנו לישראל ערב חג הפסח הופתעה לגלות בשדה התעופה כי כרטיסה בוטל. הנוסעת מיהרה להתקשר לאמה וזו פנתה אל סוכנות 'טופזטורס' אשר דרכה נרכש הכרטיס אך החברה האיטלקית אל- איטליה האחראית על הטיסה סירבה לעלותה בשל תפוסת יתר.
בסוכנות "טופזטורס" נעשו מיד מאמצים לאתר עבור התובעת טיסה חלופית, על מנת לאפשר את בואה ארצה לחג הפסח. טיסה כזאת אותרה בחברת סוויסאיר, כעבור כשבע שעות ממועד הטיסה המקורית. הטיסה החלופית לא היתה ישירה, אלא הצריכה את התובעת לטוס ממילנו לציריך, ורק משם לארץ.
הסטודנטית תבעה פיצוי בסך 16,000 ₪ בגין הוצאות המחיה המיותרות שנגרמו לה כתוצאה מהתקלה; בגין קנס ששילמה עבור אי הצגת כרטיס בסוויסאיר; בגין תוספת תשלום שנשאה בה, לטענתה, עבור כרטיס הטיסה החלופית; ובעיקר - בגין עוגמת הנפש והלחץ שנגרמו לה בשל אי מימוש טיסתה המתוכננת, ערב החג.
טופז טענה בכתב הגנתה כי היא מצידה הזמינה את כרטיס הטיסה של התובעת אצל אל איטליה וקיבלה אישור להזמנה. על פי כתב ההגנה, טופז אינה יודעת מדוע סירבה אלאיטליה להעלות את התובעת לטיסה, על פי הכרטיס שהוזמן ואושר. טופז טוענת כי בנסיבות אלה אין חלה עליה כל אחריות לתקלה שארעה, אלא האחריות היא כולה על אלאיטליה. בהתאם לכך, הגישה טופז הודעה לצד שלישי כנגד אל איטליה.
טופז טענה עוד כי היא מצידה נתנה לתובעת שירות מעולה, ומתוך רצון טוב אף סייעה לה למצוא במהירות האפשרית טיסה חלופית, למרות שלא היתה אחראית כלל לתקלה שארעה.
אל איטליה טענה בכתב הגנתה, כי כרטיס הטיסה של התובעת הונפק על ידי טופז בבוקר הטיסה, בשעה 7.19, אך בוטל על ידי טופז כשעה לאחר מכן, בשעה 8.14.
משטופז עצמה ביטלה את הכרטיס, אזי לא היה לתובעת כרטיס טיסה תקף, ועל כן לא הועלתה לטיסה. אל איטליה טוענת איפוא כי האשמה בתקלה שארעה לתובעת מוטלת אך ורק על טופז. אלאיטליה מצידה אינה יכולה להעלות נוסע לטיסה, על פי כרטיס "מבוטל", וכאמור - טופז עצמה היא שביטלה את הכרטיס.
"הטענה היתה כי טופז ביטלה אותו כירטוס כשעה לאחר שנעשה, ועל כן אין לבוא בטרוניה אל אלאיטליה. דברים אלה מרחיקים ומטשטשים את המחלוקת האמיתית בין שתי הנתבעות, כפי שנתבררה בעת הדיון. למותר לומר כי אף אחת משתי הנתבעות לא המציאה ראיות שיאפשרו להכריע במחלוקת זו שביניהן, והיא נותרה בעינה", כתב בית המשפט.
"מחלוקת כזאת אינה יכולה להתנהל על גבה של הנוסעת. היא הגיעה לשדה התעופה בידיעה שיש לה כרטיס תקף, וזו היתה אף עמדתה של טופז בכתב ההגנה. יש להצטער על כי טופז בחרה לנקוט בכתב ההגנה קו-הגנה שאינו מתיישב עם העובדות, אשר נציגתה-שלה הציגה בעדותה בביהמ"ש".
"כך או כך, התובעת-הנוסעת לא הועלתה אל הטיסה, שאליה רכשה כרטיס. בשדה התעופה נמסרו לה הסברים סותרים לסיבת הדבר, ובדיון בביהמ"ש הסתבר כי הסיבה היא מחלוקת בין סוכנות הנסיעות לבין חברת התעופה. מחלוקת "פנימית" זו אינה יכולה, כאמור, להתנהל על גבה של התובעת, ועל כן אני מקבלת את תביעתה לפיצוי בגין ביטול טיסתה היעודה".
מקובל עלי כי מגיע לתובעת, במקרה זה, פיצוי בגין עוגמת הנפש והלחץ שנקלעה אליו, בחשש פן לא תספיק להגיע ארצה לפני החג, לבד מעצם השיבוש ועוגמת הנפש שנגרמים לכל נוסע שמפסיד את הטיסה שתכנן.
אני מקבלת, כתבה השופטת, את טענת הנתבעות כי סכום הפיצוי שנתבע הוא מופרז, ואני מעמידה אותו על סך 5,000 ₪. בתוספת ההוצאות שנגרמו לתובעת, יועמד סכום הפיצוי הכולל על סך 6,546 ₪. תשלום הסכום האמור מושת על הנתבעות, בחלקים שווים.
בסוכנות "טופזטורס" נעשו מיד מאמצים לאתר עבור התובעת טיסה חלופית, על מנת לאפשר את בואה ארצה לחג הפסח. טיסה כזאת אותרה בחברת סוויסאיר, כעבור כשבע שעות ממועד הטיסה המקורית. הטיסה החלופית לא היתה ישירה, אלא הצריכה את התובעת לטוס ממילנו לציריך, ורק משם לארץ.
הסטודנטית תבעה פיצוי בסך 16,000 ₪ בגין הוצאות המחיה המיותרות שנגרמו לה כתוצאה מהתקלה; בגין קנס ששילמה עבור אי הצגת כרטיס בסוויסאיר; בגין תוספת תשלום שנשאה בה, לטענתה, עבור כרטיס הטיסה החלופית; ובעיקר - בגין עוגמת הנפש והלחץ שנגרמו לה בשל אי מימוש טיסתה המתוכננת, ערב החג.
טופז טענה בכתב הגנתה כי היא מצידה הזמינה את כרטיס הטיסה של התובעת אצל אל איטליה וקיבלה אישור להזמנה. על פי כתב ההגנה, טופז אינה יודעת מדוע סירבה אלאיטליה להעלות את התובעת לטיסה, על פי הכרטיס שהוזמן ואושר. טופז טוענת כי בנסיבות אלה אין חלה עליה כל אחריות לתקלה שארעה, אלא האחריות היא כולה על אלאיטליה. בהתאם לכך, הגישה טופז הודעה לצד שלישי כנגד אל איטליה.
טופז טענה עוד כי היא מצידה נתנה לתובעת שירות מעולה, ומתוך רצון טוב אף סייעה לה למצוא במהירות האפשרית טיסה חלופית, למרות שלא היתה אחראית כלל לתקלה שארעה.
אל איטליה טענה בכתב הגנתה, כי כרטיס הטיסה של התובעת הונפק על ידי טופז בבוקר הטיסה, בשעה 7.19, אך בוטל על ידי טופז כשעה לאחר מכן, בשעה 8.14.
משטופז עצמה ביטלה את הכרטיס, אזי לא היה לתובעת כרטיס טיסה תקף, ועל כן לא הועלתה לטיסה. אל איטליה טוענת איפוא כי האשמה בתקלה שארעה לתובעת מוטלת אך ורק על טופז. אלאיטליה מצידה אינה יכולה להעלות נוסע לטיסה, על פי כרטיס "מבוטל", וכאמור - טופז עצמה היא שביטלה את הכרטיס.
"הטענה היתה כי טופז ביטלה אותו כירטוס כשעה לאחר שנעשה, ועל כן אין לבוא בטרוניה אל אלאיטליה. דברים אלה מרחיקים ומטשטשים את המחלוקת האמיתית בין שתי הנתבעות, כפי שנתבררה בעת הדיון. למותר לומר כי אף אחת משתי הנתבעות לא המציאה ראיות שיאפשרו להכריע במחלוקת זו שביניהן, והיא נותרה בעינה", כתב בית המשפט.
"מחלוקת כזאת אינה יכולה להתנהל על גבה של הנוסעת. היא הגיעה לשדה התעופה בידיעה שיש לה כרטיס תקף, וזו היתה אף עמדתה של טופז בכתב ההגנה. יש להצטער על כי טופז בחרה לנקוט בכתב ההגנה קו-הגנה שאינו מתיישב עם העובדות, אשר נציגתה-שלה הציגה בעדותה בביהמ"ש".
"כך או כך, התובעת-הנוסעת לא הועלתה אל הטיסה, שאליה רכשה כרטיס. בשדה התעופה נמסרו לה הסברים סותרים לסיבת הדבר, ובדיון בביהמ"ש הסתבר כי הסיבה היא מחלוקת בין סוכנות הנסיעות לבין חברת התעופה. מחלוקת "פנימית" זו אינה יכולה, כאמור, להתנהל על גבה של התובעת, ועל כן אני מקבלת את תביעתה לפיצוי בגין ביטול טיסתה היעודה".
מקובל עלי כי מגיע לתובעת, במקרה זה, פיצוי בגין עוגמת הנפש והלחץ שנקלעה אליו, בחשש פן לא תספיק להגיע ארצה לפני החג, לבד מעצם השיבוש ועוגמת הנפש שנגרמים לכל נוסע שמפסיד את הטיסה שתכנן.
אני מקבלת, כתבה השופטת, את טענת הנתבעות כי סכום הפיצוי שנתבע הוא מופרז, ואני מעמידה אותו על סך 5,000 ₪. בתוספת ההוצאות שנגרמו לתובעת, יועמד סכום הפיצוי הכולל על סך 6,546 ₪. תשלום הסכום האמור מושת על הנתבעות, בחלקים שווים.