לשכת התאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות יוזמים מהלך משותף להתאמת ה"מודל האירי" לישראל. זאת במטרה להצעיד קדימה את הכלכלה הישראלית וליצור את התנאים המיטביים לצמיחה מואצת של המשק ולשיפור רווחת העובדים.
משלחת של ראשי לשכת התאום של הארגונים הכלכליים ושל ראשי ההסתדרות תצא לאירלנד ב-14 באוקטובר, לביקור בן 4 ימים. המשלחת כוללת את: שרגא ברוש - יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים; עופר עיני - יו"ר ההסתדרות; יהודה טלמון - נשיא לה"ב; אריאל יעקובי - יו"ר הסתדרות עובדי המדינה; אלי גונן - נשיא התאחדות המלונות בישראל; ארנון בר-דוד - יו"ר עובדי מעו"פ; מוטי גנץ - נשיא התאחדות תעשייני היהלומים; יהודה אלחדיף - נשיא התאחדות מלאכה והתעשייה; אוהד מראני - יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים; שי תקן - יועץ משפטי של ההסתדרות; אביטל שפירא - מנהלת המחלקה הבינלאומית של ההסתדרות; דן קטריבס - ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים; רובי גינל - ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים; אייל מלמה - דובר ההסתדרות. יתכן ויצטרף למשלחת גם התעשיין יוסי רוזן – יו"ר בז"ן.
המשלחת כוללת גם את הפרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון, שכיהן בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל. יצויין כי פרופ' ספיבק נבחר ע"י ההסתדרות והמעסיקים לעמוד בראש צוות משותף שיגבש המלצות למודל דומה למודל האירי, תוך התאמתו לצרכים המיוחדים ולמבנה המיוחד של הכלכלה והחברה הישראלית. הצוות המשותף יחל את עבודתו מיד עם תום הביקור באירלנד.
ברוש ועיני הדגישו כי התאמת המודל האירי לישראל עשוייה להביא לקצב צמיחה שנתי של כ-6% , לצמצם את שיעור האבטלה במשק ולשפר את תנאי עבודתם של העובדים. לדבריהם, התאמת המודל האירי עשוייה להביא למפנה במשק ובחברה הישראלית.
ראשי המעסיקים וראשי ההסתדרות יפגשו באירלנד, בין השאר, עם ראש ממשלת אירלנד ברטי אהרן (Bertie Ahern) ; עם שר העבודה האירי - בילי קלהר (Billy Kelleher) ; עם הקונפדרציה האירית לעסקים ולעבודה; עם ראשי המועצה הכלכלית-חברתית האירית הפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה האירי; עם ראשי מוסדות מחקר איריים; עם פקידים בכירים במשרד האוצר באירלנד; עם יועץ ראש הממשלה האירי שעמד מאחורי המודל; עם נשיא התאחדות התעשיינים האירית; עם ראשי האיגודים המקצועיים (האיגוד המקצועי האירי ה-ICTU, מייצג כ-770 אלף עובדים).
יצויין, כי לפני 20 שנה (1987) כונן באירלנד לראשונה מנגנון ה"שותפות החברתית". מנגנון זה מתופעל באמצעות המועצה הלאומית לחברה ולכלכלה, הפועלת תחת משרד ראש הממשלה. מועצה זו מתאמת התייעצויות בין נציגי המדינה לשותפים החברתיים כלכליים, הכוללים מעסיקים, חקלאים, נציגי אירגוני העובדים ועוד.
מנגנון זה איפשר ב-20 השנה האחרונות להשיג סביבה עסקית יציבה, תוך קיצוץ בהוצאות הציבוריות ושמירה על סביבת אינפלציה יציבה. זאת, יחד עם מדיניות מכוונת למשיכת השקעות, באמצעות כינון מערכת מס אטרקטיבית, ביסוס מערכת תמריצים למשקיעים והכשרת כוח אדם, הביא לכך שהצמיחה באירלנד בשנים האחרונות היא מהגבוהות במדינות ה-OECD.
ביצועיה הטובים של הכלכלה האירית באו לידי ביטוי בגידול בתעסוקה לצד ירידה דרמטית בשיעור האבטלה (4%) וקצב צמיחה ממוצע של כ-6%. רמת החיים באירלנד מדורגת ע"פ דו"ח התחרותיות העולמי לשנת 2007 במקום הרביעי בעולם וגבוהה מישראל בקרוב ל-60%.
יחס חוב תוצר באירלנד עומד על 25% (השני הנמוך ביותר באיחוד האירופי), כאשר בישראל הוא מגיע ל-85.7%.
יצויין כי "מודל השותפות החברתית" הצליח להצעיד את אירלנד גם להישגים בתחום החינוך ואף לשפר את מעמדם של העובדים, בין היתר ע"י העלאת שכר המינימום וצעדים נוספים.