בפסק דין שניתן היום (ד') החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעורה של המדינה על זיכויים בבית המשפט המחוזי של החברות "תנובה" ו"מאיר עזרא" והמנכ"לים של שתי החברות בעת הרלוונטית מעבירה של הסדר כובל בתחום יבוא ושיווק בשר כשר קפוא בישראל.
השאלה המשפטית המרכזית שהתעוררה בערעור הייתה טענת ההגנה שהעלו הנאשמים בבית המשפט המחוזי, ולפיה הסתמכו על ייעוץ משפטי שקיבלו מעורכי דינם. הנאשמים, 'תנובה' ו'מאיר עזרא' טענו שקיבלו ייעוץ לפיו ההסדרים שערכו ביניהם אינם הסדרים כובלים אסורים לפי חוק ההגבלים העסקיים.
בהנהלת בתי המשפט אומרים כי "נוכח ההיבט התקדימי של הסוגיות המשפטיות והשפעות הרוחב שלהן התעכבה מלאכת כתיבת פסק הדין לשם ליבון הסוגיות המתעוררות והכרעה בהן".
בפסק הדין, שנכתב על-ידי הנשיאה ד' ביניש, אישר בית המשפט העליון את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה ההסדר שערכו המשיבים בערעור הינו הסדר כובל בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים.
בייניש אומרת עוד בפסק דינה כי בית המשפט ערך דיון תקדימי בשאלת תחולת ההגנה של "טעות במצב משפטי" הקבועה בסעיף 34יט לחוק העונשין, ולפיה אין להטיל אחריות בפלילים בגין מעשה עבירה, אם הנאשם טעה טעות משפטית שהייתה "בלתי נמנעת באורח סביר".
בפסק הדין ניתח בית המשפט העליון את יסודות ההגנה האמורה והתנאים להתקיימותה, הצביע על תכלית קביעתה של ההגנה בחוק העונשין ועמד על הסכנות הטמונות בהרחבה יתרה שלה. בית המשפט העליון הכיר בכך שאין מניעה עקרונית כי ההגנה תחול אף בנסיבות בהן אדם הסתמך על ייעוץ משפטי פרטי שניתן לו על ידי עורך דינו, אף כי נקבע שתינתן עדיפות לייעוץ משפטי שניתן מטעם רשות מוסמכת. עם זאת, נוכח החששות האינהרנטיים לניצול לרעה של הגנת ההסתמכות על ייעוץ משפטי, ובמיוחד החשש מפני רכישת חוות דעת "מוזמנות", קבע בית המשפט תנאים מחמירים לתחולת ההגנה – ובהם דרישה כי ההסתמכות על הייעוץ המשפטי תיעשה בכנות ובתום לב, כי מלוא המידע הרלוונטי ייפרש בפני עורך הדין, כי הייעוץ המשפטי יינתן על ידי עורך דין מומחה בתחומו וכי הייעוץ המשפטי יינתן, ככלל, בכתב.
בנסיבות העניין שבפניו, מצא בית המשפט העליון כי תנאי ההגנה לא מולאו בעניינם של המשיבים בערעור, ולפיכך יש להרשיעם. בפסק הדין צוין כי לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות עשויה להיות השלכה לעניין עונשם הצפוי של המשיבים.
השאלה המשפטית המרכזית שהתעוררה בערעור הייתה טענת ההגנה שהעלו הנאשמים בבית המשפט המחוזי, ולפיה הסתמכו על ייעוץ משפטי שקיבלו מעורכי דינם. הנאשמים, 'תנובה' ו'מאיר עזרא' טענו שקיבלו ייעוץ לפיו ההסדרים שערכו ביניהם אינם הסדרים כובלים אסורים לפי חוק ההגבלים העסקיים.
בהנהלת בתי המשפט אומרים כי "נוכח ההיבט התקדימי של הסוגיות המשפטיות והשפעות הרוחב שלהן התעכבה מלאכת כתיבת פסק הדין לשם ליבון הסוגיות המתעוררות והכרעה בהן".
בפסק הדין, שנכתב על-ידי הנשיאה ד' ביניש, אישר בית המשפט העליון את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה ההסדר שערכו המשיבים בערעור הינו הסדר כובל בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים.
בייניש אומרת עוד בפסק דינה כי בית המשפט ערך דיון תקדימי בשאלת תחולת ההגנה של "טעות במצב משפטי" הקבועה בסעיף 34יט לחוק העונשין, ולפיה אין להטיל אחריות בפלילים בגין מעשה עבירה, אם הנאשם טעה טעות משפטית שהייתה "בלתי נמנעת באורח סביר".
בפסק הדין ניתח בית המשפט העליון את יסודות ההגנה האמורה והתנאים להתקיימותה, הצביע על תכלית קביעתה של ההגנה בחוק העונשין ועמד על הסכנות הטמונות בהרחבה יתרה שלה. בית המשפט העליון הכיר בכך שאין מניעה עקרונית כי ההגנה תחול אף בנסיבות בהן אדם הסתמך על ייעוץ משפטי פרטי שניתן לו על ידי עורך דינו, אף כי נקבע שתינתן עדיפות לייעוץ משפטי שניתן מטעם רשות מוסמכת. עם זאת, נוכח החששות האינהרנטיים לניצול לרעה של הגנת ההסתמכות על ייעוץ משפטי, ובמיוחד החשש מפני רכישת חוות דעת "מוזמנות", קבע בית המשפט תנאים מחמירים לתחולת ההגנה – ובהם דרישה כי ההסתמכות על הייעוץ המשפטי תיעשה בכנות ובתום לב, כי מלוא המידע הרלוונטי ייפרש בפני עורך הדין, כי הייעוץ המשפטי יינתן על ידי עורך דין מומחה בתחומו וכי הייעוץ המשפטי יינתן, ככלל, בכתב.
בנסיבות העניין שבפניו, מצא בית המשפט העליון כי תנאי ההגנה לא מולאו בעניינם של המשיבים בערעור, ולפיכך יש להרשיעם. בפסק הדין צוין כי לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות עשויה להיות השלכה לעניין עונשם הצפוי של המשיבים.