באזכרה שנערכה אמש ביישוב חרשה, אמר הרב מיכאל הרשקוביץ, ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה, כי בבואנו להספיד גדול בתורה, עלינו להיזהר שלא להוריד את הגודל שלו אלינו, אלא לדעת מה הגודל והשגב שיש כאן, ולהרים את עצמנו ולהתעלות אליו. לבוא מתוך גישה של ענווה ולנסות להבין את הגודל שהיה כאן.
הרב הרשקוביץ סיפר על הרב שפירא, כי הייתה בו חביבות בלתי רגילה, היה מקבל את כולם, דלתו הייתה פתוחה. יש רבנים שאצלם יש שומרי סף, ובקושי ניתן להגיע אליהם, ואצלו ביתו היה פתוח. ודרך אגב, הוא לא היה הולך, הוא היה רץ, הכל היה כל כך אינטנסיבי מהבוקר עד הלילה. אדם צעיר לא היה מסוגל לכך, וכך היה הסדר החיים שלו.
ומצד שני היה לו שיעור קומה אדיר, אפשר לעיין בהתכתבויות שלו עם גדולי ישראל, כיצד נשאו ונתנו עמו, וחיכו למוצא שפתיו ולקולמוסו. צריך להיות מודע לגודל הזה של הרב אברהם שפירא.
היה אצלו עיקרון שלא לשנות. לא לשנות את הסדר של הלימוד בישיבות. יש להתבטל לדורות שלפנינו, בייחוד בזמנים שכל אחד נהיה 'היבר חוכם' ומנסה לשנות הוא ידע שזה הורס ומקלקל. רב אברום מצד אחד לימד לחשוב, תהיה עצמאי, תבין, תדע מה אתה חושב, ומצד שני להתבטל לגודל שהיה לפנינו.
הוא העמיד דורות של תלמידי חכמים. הוא ידע שהציבור צריך הנהגה. כשהיו הדברים המעוותים (בזמן הגירוש), הרבה הלכו למצוא חן, והוא העמיד את הדברים לאמיתם, הלך על פי האמת הפנימית, על פי אמיתה של תורה.