ההסתדרות קיימה היום הפגנה מול מלון "דייויד אינטרקונטיננטל". בהפגנה נטלו חלק עובדים מבתי המלון בכל רחבי הארץ ופעילי ההסתדרות ופעילים של הנוער העובד והלומד. בהפגנה השתתף אף אלון לי גרין, העובד שניסה להקים ועד עובדים ברשת קופי בין, פוטר והוחזר לעבודה בעקבות תביעה שהגישה ההסתדרות. בהסתדרות מוחים על סירוב ההנהלה לאפשר הקמת ועד עובדים בבית המלון.

המפגינים ניסו לפרוץ למלון אולם המאבטחים והשוטרים הדפו אותם. כמו- כן ניסו בהנהלה לשלוח מספר עובדים לגנות את ההפגנה. בהסתדרות אומרים כי "מדובר בנסיון נואל של הנהלת המלון להשתמש במרותם כלפי העובדים כדי לתקוע תריז בינם לבין ההסתדרות ולבין העובדים האחרים שמפחדים לדבר".

כזכור, בתחילת השבוע הגישה ההסתדרות כתב הגנה נגד תביעת לשון הרע שהגישה נגדה הנהלת המלון לפני כחודשיים. זאת בעקבות ההפגנה שקיימה ההסתדרות לפני כחודשיים מול שערי המלון. מספר ימים לפני מועד ההפגנה נשלחה הודעה מתאימה לעובדים. כמו-כן נשלחה בסמוך הודעה נוספת לאורחי המלון, במסגרתה התבקשו להתאזר בסבלנות נוכח הפרעות שעשויות להיגרם במתן השירותים במלון, כתוצאה מההפגנה.

בעקבות ההודעות הגישה הנהלת המלון תביעת לשון הרע על-סך מליון ש"ח נגד נציגי ההסתדרות שהיו חתומים על ההודעות: צחי אשכנזי, מזכיר הסתדרות עובדי האירוח והמלונות במרחב ת"א וגרשון גלמן, יו"ר המרחב. ההנהלה טענה כי הדברים שנכתבו בהודעות היו בבחינת לשון הרע וגרמו נזק למלון.

בכתב ההגנה טוענת ההסתדרות כי תביעת המלון היא מעשה בריונות לשמו. "זהו ניסיון נואל לערוך "סיכול ממוקד" לזכותם של עובדי המלון להתאגד ולהקים ועד עובדים. היא חלק ממסכת ארוכה של הפחדות ואיומים, מלחמת חורמה של ממש, בה נוקטת ההנהלה כלפי עובדים קשיי יום אשר רובם מועסקים בתנאי העסקה מינימאליים".

עוד נכתב בכתב ההגנה כי "זכותם של העובדים להתאגד אינה ברת ויתור. תביעות סרק קנטרניות ממין אלו, לא רק שאינן מרפות את ידי ההסתדרות; נהפוך הוא- נחישותה גוברת".

עוד נטען בכתב ההגנה כי "מיום הקמתו של המלון, לפני 7 שנים, מבקשת ההסתדרות לסייע לעובדי המלון בהקמת ובבחירת ועד העובדים שייצג את עניינם בפני ההנהלה. פעם אחר פעם, בטענות שונות ומשונות, סירבה הנהלת המלון לאפשר להסתדרות גישה למלון לצורך הקמת ועד עובדים". לטענת ההסתדרות בשנת 2000, עם הקמת המלון ביקשה ההנהלה לדחות את הקמת הועד היות והמלון היה מצוי ב"תקופת הרצה". בשנת 2002 טענה ההנהלה כי האינתיפדה השנייה הובילה להאטה בענף המלונאות. בשתי הפעמים הללו גילתה ההסתדרות התחשבות והמתינה. בשנת 2004 חידשה ההסתדרות את פנייתה להנהלת המלון.

לפי כתב ההגנה "נתקלו נציגי ההסתדרות בתרבות עסקית וארגונית שכאילו נלקחה מספריו של צ'רלס דיקנס, ודומה כי המלון ובעלי מניותיו סבורים שדיני העבודה וזכויות היסוד במדינת ישראל אינם חלים עליו. כך פגישות שנקבעו עם נציגי ההסתדרות בוטלו ברגע האחרון, לא תואמו פגישות חדשות, פניות לא הושבו, דרישה לקיים ועדה פריטטית בנושא סורבה וכדומה".